באר משה (כריף) רכג

דמגילה ר' מאיר היא אבל רבנן פליגי עליה התם וס"ל מרובה בגדים אינו מביא פר ותלמודא הכא ע"כ אליבא דחכמים ס"ל דקאמר משוח עדיף וכו' ואלו מרובה בגדים אינו מביא וכו' וא"כ מאי ראיה מייתו אימא דלרבנן כיון דאינו מביא פר אינו כשר נמי לשאר י"ל מסתמא אמרינן לא פליגי עליה אלא לענין הבאת פר אבל לשאר מילי שוים הם דאפושי פלוגתא לא מפשינן. מיהו ק"ק כיון דע"כ סוגיא דהכא אליבא דרבנן א"כ הו"ל עיקר הראיה לרבנן חסר מדבריהם ותו ק"ק אמאי לא הביאו ראיה בפשיטות ממתניתין בפ"ק דמגילה דף ט' ע"ב דקתני אין בין כהן משוח למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות וכו' משמע הא לשאר מילי שוין והיכי דייק לה תלמודא התם ומוקי לה כרבנן דר' מאיר אלמא משמע דלרבנן לשאר מילי שוין וצ"ע

בא"ד והשתא משוח ומרובה בגדים משכחת לה בדור א' וכו' עיין למהרש"א פ"ב דמכות דף י"א ע"ב ועיין להרב אורח מישור ז"ל וכעת לא עיינתי דדבריהם לאפס הפנאי

בא"ד ונראה לומר וכו' אינו חוזר לעבודתו וכו' עכ"ל לא ידענא מאי תירצו אדרבא תגדל הקושיא לפ"ז כיון דאינו חוזר לעבודה ומרובה בגדים עבד עבודה היכי קאמר משוח עדיף דמביא פר ומה בכך דמביא פר שהרי גבי משוח שעבר ומרובה בגדים מסיק תלמודא דמרובה בגדים עדיף משום דעבר עבודה ומשוח לאו בר עבודה ואף על גב דמשוח שעבר מביא פר כדתנן ריש פרק ג' דהוריות אלמא דעבודה עדיפא מפר וצ"ע

בא"ד שהרי זה שמש תחתיו כמה שנים והרי שניהם מהלכין בדרך עכ"ל הס"ד ואחר כך מתחיל הדבור דאלו וכו' כצ"ל

בא"ד כדכתיב גביה ולקח הכהן המשוח וכו' עכ"ל נראה להגיה והביא הכהן המשיח וכו' דקרא דולקח גבי משיח שחטא כתיב אבל והביא גבי פר העלם של צבור כתיב וק"ל

בא"ד דכת"כ מוכח בהדיא דאפילו כהן הדיוט מקריבו וכו' עכ"ל פיר' דמן ה"א דהכהן המשיח מרבינן ליה וכ"ה בתוס' בפ"ק דקידושין דף ל"ז ע"ב ד"ה אי בפנים וכו' וק"ק דמ"ש דגבי פר כהן משיח שחטא ממעטי' למרובה בגדים דאינו מביא פר משום דכתיב הכהן המשיח דוקא משוח כמ"ש התוס' הכא ולא מרבינן מן ה"א דהכהן המשיח ומ"ש גבי פר העלם דבר של צבור מרבינן מן ה"א ולא ממעטינן מהכהן המשיח דוקא משוח י"ל בשלמא גבי פר העלם דבר של צבור מצינן לרבויי אף כהן הדיוט משום דאיכא למימר מאי דכתיב כהן משוח למצוה מן המובחר ולא למיעוטא אבל גבי פר כהן משוח שחטא אי מרבינן נמי כהן הדיוט דמביא על חטאתו פר א"כ למאי הילכתא כתב קרא כהן משוח וע"כ למיעוטא אתא דוקא משוח ולא דרשינן ה"א דכל היכא דליכא למדרש לא דרשינן ודוק. עיין למהרש"א שם פ"ק דקידושין ואשתמיטיה לדברי התוס' הכא ועיין לחידושינו שם ועיין עוד להר' שע"ה ז"ל הלכות עבודת יום הכפורים דף נ"ב סוף ע"ג ד"ה ידע דאף על גב וכו' מה שיישב מהך דגרסינן בפרק החליל וכו' ע"ש

ודע שראיתי להרב מש"ל ז"ל פ"ה מהלכות מעשה הקרבנות דין ט"ו שרצה לפרש כוונת התוס' שכ' דבת"כ מוכח בהדיא וכו' כוונתם אהך דרשא דגבי פר כהן משיח ע"ש ומיהו מדברי התוס' בפ"ק דקידו' ע"כ משמע הדרשא דפר העלם של צבור. ודע דמ"ש ה' ז"ל וז"ל והתוס' כונתם לסתור סברת ריב"א דאית ליה וכו' דהכונה היא אף על פר העלם דבר של צבור וכו' עכ"ל כונתו לאפוקי דלא תימא דריב"א ס"ל דהך מתני דמגילה קתני דאין ביניהן אלא דוקא פר של צבור דלפי זה משמע אבל לענין פר כהן משוח שוין דמרובה בגדים נמי מביא פר ולפ"ז לא א"ש פי' ה' בכונת התוס' דמביאין ראיה מהך דרשא דגבי פר כהן משיח שהרי כיון דריב"א נמי מודה דמביא פר ואפ"ה ס"ל דגבי פר של צבור אינו מקריבו כהן הדיוט אבל השתא דרבא ס"ל אף על פר של לבור ניחא ודוק

ודע דמ"ש עוד ה' בתוך דבריו וז"ל עוד נ"ל דשעירים הנשרפים וכו' ע"ש כתב כן משום דהרמב"ם שם דין י"ו כתב דשעירין הנשרפים דינו כדין פר העלם וכו' ע"ש ודו"ק כי קצרתי ואגב ק"ל בדברי התוס' בפ"ק דקי דקידושין שכתבו מדאצטריך קרא לרבויי כהן הדיוט דכשר מכלל דפשיטא ליה לתנא דנשים אינן כשירות וכ"כ עוד בדבור שלפניו ע"ש ולא ידעתי לפי זה מה היא פרכת תלמודא התם שהרי מתניתין היא גופה השמיענו מאי דפשיטא ליה אטו מתניתין תסמוך משום דשמעינן הכי כת"כ ותו אימא הא דפשיטא ליה התם היינו משום דקתני מתניתין דנשים פסולות ועיין עוד לחידושינו שם ודוק

בא"ד הגה"ה וא"ת וכו' כצ"ל וקאי לתירוץ א' של התוס' שאירע קרי בכהן המשוח ודוק

בא"ד ואי מצאו מת מצוה ביוה"ך וכו' עכ"ל פי' כגון דאתרמי שאחר שגמרו כל עבודה של יוה"ך ויצאו לדרך ומצאו מת מצוה ובזה ניחא דקאמר משוח עדיף ויטמא מרובה בגדים דא"כ מי יעבוד העבודה שהרי כיון דכהן משוח אירע בו קרי דדוחק לו' שיתקנו אחר להשלים לים עבודת היום א"ו אחר גמר כל העבודות אתרמי שיצאו לדרך וק"ל

בא"ד וי"ל לעולם ביום הכפורים עצמו וכו' עכ"ל ך ולפ"ז מה שהקשו התוס' על תירוץ א' דא"כ הו"ל למימר משוש חזי לעבודה ומרובה בגדים לא חזי וכו' אע"ג דביום הכפורים איירי דמרובה בגדים קא עביד עבודה כיון דע"כ דמיירי אחר גמר כל העבודות כדכתי' הילכך שפיר קאמרי לא חזי לעבודה וניחא נמי דקראו מרובה בגדים ולא כהן שעבר דודאי לא מקרי שעבר כיון דעדיין לא נטהר הא' ומ"מ נראה דאין צורך לזה דאיכא למימר כיון דאינו חזי אלא לעבודת יום הכפורים ותו לא אינו אלא עבודת שעה וחשיב לא חזי לעבודה ולפי זה מאי דהביאו ראיה כדקאמר גבי משוח שעבר וכו' לאו דמוי גמור הוא אלא לדוגמא קאמרי ודו"ק

ע"ב גמ' דתניא ר' חנינא בן אנטיגנוס וכו' ק"ק דלמאי הוצרך לאתויי הא דר' חנינא בן אנטיגנוס שהרי כבר ידע תלמודא דסגן חזי לעבודה כדקאמר בצדדי הבעיא סגן עדיף דחזי לעבודה ותו דלענין דחזי לעבודה מתני' היא ריש פ"ק דיומא דף ב' ע"א דקתני שבעת ימים קודם יוה"ך מפרישין כ"ג מביתו וכו' ומתקנין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פיסול וכו' ע"ש וצ"ע

שם גמ' ק"ו ומה כהן הדיוט וכו' כ"ג שאינו מטמא לקרובים וכו' הא דהוצרך למעבד ק"ו מכ"ה ולא קאמר כפשיטות מכ"ג בלחוד מניה וביה