באר משה (כריף) ריז

כצ"ל וק"ק השתא נמי נקשה להפך דלר"א ת"ל מאחר כל המעשים כולן ולרבנן תגלחת אינה מעכבת וי"ל דלעולם ה"א היא דאי מאחר המעשים כולן ה"א דוקא ביש לו שער הוא דמעכבא אבל אין לו כיון דלאו בר תגלחת אינו מעכב א"נ בא להשוות דיש לו תקנה לאין לו בהעברת תער על מורטו ולכ"ע היא לר"א כדי שיותר ביין ולרבנן כדי לקיים מצות תגלחת דלא תימא אין לו תקנה וב"ה היא דאמרי צריך ויש לו תקנה ודוק

בא"ד הא לב"ה יש לו תקנה וכו' לר"א וכו' עכ"ל ובזה א"ש הא דקאמר תלמודא ב"ש ור"א אמרו דבר א' והוצרך לאתויי הך דר"א דבהן יד וכו' ואמאי לא קאמר בפשיטות ה"א דידן קאמר תגלחת מעכבא אלמא אין לו תקנה והשתא ניחא משום דלאו הא בהא תליא דר"א מצי אתי כמ"ד יש לו תקנה וכ"כ הלח"מ פ"ח מה' נזירות דין ה' ומיהו אע"ג דב"ש מצי סברי כמ"ד תגלחת לא מעכבא קאמר אמרו דבר. א' אע"ג דלר"א מתן בוהן מעכב דקאמר אין לו טהרה עולמית מ"מ לענין דאין לו תקנה קאמר דבר א' והא כדאיתיה והא כדאיתיה דגבי גילוח אין לו תקנה לקיים המצוה אבל אינו מעכב משום דגלי קרא וגבי בוהן אין לו תקנה לגמרי דמעכב הטהרה משום דליכא גלוי קרא דאינו מעכב וק"ל

בא"ד הרי א"א לפרש הא דאמ' וכו' ואי לב"ה לענין מה בא להשוות יש לו דהא ביש לו שער בהדיא כתיב העברת תער וע"כ בא להשוות דאין לו נמי צריך וכו' כצ"ל ר"ל דהיכי שייך להשוות מה אין לו יש תקנה בהעברת שער ה"נ יש לו איך תלי תניא בדלא תניא אדרבא העברת שער כתיבה בהדיא ביש לו אלא ע"כ בא להשוות להפך אין לו ליש לו וק"ק מאי מייתי מנזיר ממורט דהא המקשה דפריך ואלא הא דתניא רוצה להשוות יש לו לאין לו לענין דלא מעכבא כי היכי דאין לו לאו בר תגלחת ואינו מעכב כדקאמר בהדיא ה"נ דלא מעכבא וכו' ולא לענין יש לו תקנה או אין לו תקנה וזל מסתמא דהברייתא בא להשוות לענין מאי דקתני גבי נזיר ממורט כיון דאין לו שער היינו ממורט וק"ל

בא"ד ולהזקיקו תנופה על זרועו כמו דיש לו וכו' כצ"ל

ד"ה ומי לא מעכבא וכו' ולהאי לישנא ס"ל דה"פ כשם שיש לו כפים וכו' עכ"ל דליכא למימר דס"ל להאי לישנא בא להשוות אין לו ליש לו כשם שיש לו מעכבת וכו' דא"כ מאי פריך ואי לר"א ת"ל מאחר המעשים כולם דהא הא כיון דאין לו לאו בר תגלחת הוא ואינו מעכב דקרא אחר המעשים כולם דמעכבת היינו ביש לו ודו"ק

בא"ד ואי לר"א ח"ל מאחר המעשים כולן וכו' עכ"ל ק"ק דאי מאחר המעשים ה"א שאני תנופה משום דשיירי מצוה כדקאמר תלמו' מ"ד שיירי מצוה וכו' פי' ולא הוי בכלל אחר המעשים כולם לכך אצטריך תורת הנזיר דאפי' תנופה מעכבת י"ל דא"כ לכתוב תו' הנזיר ולא לכתוב אחר המעשים כולם ודוק

בא"ד ויש לתמוה דלעולם בא להשוות יש לו לאין לו וב"ה היא דלב"ה ליכא להקשות מבריית' דנזיר ממורט י"ל דבלא"ה היה יכול להקשות וכו' כצ"ל ופי' לתמיהתם אע"ג דלב"ה ליכא להשוות שהרי ביש לו יש לו תקנה ובאין לו אין לו תקנה דכה"ג כתבו לעיל ד"ה אלא וכו' גבי ב"ש ללישנא קמא שכתבו וז"ל דאי לב"ש יש לו שער יש לו תקנה ובאין לו אין לו תקנה וכו' השתא ניידו מהך סברא וס"ל דשפיר איכא לפרושי דבא להשוות יש לו לאין לו וק"ק כשם שאין לו אין לו תקנה כלומר דמעכב ה"נ יש לו מעכב ואהא תירצו דבלא"ה סמך אקושיא אחריתי דהיה יכול להקשות וכו' אלא ע"כ דבא להשוות אין לו ליש לו דהשתא ניחא דבא להשוות דבאין לו נמי איכא עכובא כמו ביש לו כד"א משום דהו"א כיון דאין לו לאו בר תגלחת הוא ואינו מעכב וא"נ בא להשוות לענין דצריך להעביר תער ויש לו תקנה ולכ"ע היא לר"א כדי שיותר ביין ולרבנן כדי לקיים מצות תגלחת דלא תימא אין לו תקנה וצ"ל דה"נ איכא לפרושי לעיל גבי ב"ש ללישנא קמא דשפיר אתיא כב"ש אלא דסמך אקושיא אחריתי כמ"ש הכא ודוק

בא"ד ואם באנו לומר כי אינו חושש לקושיא זו א"כ גבי תנופה י"ל דלעכב אתא וכר"א ותו ק' דקאמר בפרק הקומץ וכו' כצ"ל ור"ל גם גבי תנופה י"ל דלעכב אתא וכר"א ותו קש' דקאמר בפרק הקומץ וכו' כצ"ל ור"ל גם גבי תנופה מאי פריך ואי לר"א ת"ל וכו' כמ"ש בתחילת דבריהם דאי אינו חושש א"ש כר"א ודו"ק

בא"ד כמאן דכתיב חוקה דמי ובשמעתין מוקי לה כר"א וכו' כצ"ל ר"א דבשמעתין מוקי לרב כר"א וק"ל

בא"ד ויש ליישב דאתיא כרבנן דודאי מעכבין זה את זה למצוה אבל מ"מ אין מעכבין מיהו אכתי ק' מכן יעשה דהתם ונראה דסוגיא וכו' עכ"ל כצ"ל ר"א מעכבין זה את זה לענין דלא חשיב קיום מצוה מן המובחר אלא א"כ עשה שניהם אבל מ"מ אם לא עשה כלל אינו מעכב ודוק

בא"ד השתא תגלחת לא מעכבא תנופה מבעיא ופריך נמי לא מעכבא כלומר וכו' לרבנן ק"ו מתגלחת מ"מ וכו' כצ"ל

בא"ד או כדמשני התם דסמך אכן יעשה וכו' כצ"ל

בא"ד תרצה לומר משום תורה מעכבת וכו' כצ"ל

בא"ד אלמא לב"ה דממורט לא מעכב ומשני צריך ואין לו תקנה א"כ להך לישנא בתרא מוקמי' מילתא דרב לעכב הקרבן כרבנן ומשום וכן יעשה וכו' כצ"ל ור"ל דע"כ דלרבנן דלא דרשי אחר המעשים כולן דרשי וכן יעשה לעכב תנופה הקרבן והשתא ניחא ג"כ דלעולם דאינו חושש לקושיא זו והא דפריך מתנופה משום דההיא נמי אתיא כרבנן כדמוכח מתני' דמנחו' דאתיא נמי כרבנן וק"ל

ע"ב גמ' מאי אינו צריך לב"ש וכו' אין לו תקנה וכו' וה"ק אינו צריך לפי שאין מועיל כלום דאין לו תקנה וק"ק מנ"ל לרבינא לפרש הכי ואמאי לא פירש כפשוטו וצ"ל דכך קבל מרבותיו וכן נמי לל"א דמסיק תלמודא לב"ה צריך ואין לו תקנה ה"ק לפי שצריך לכך אין לו תקנה כיון שאינו יכול לגלח וצ"ל נמי דכך קבל מרבותיו וק"ל

שם הא לב"ה יש לו תקנה וכו' נראה דאגב שטפא דקאמר ללישנא אחרינא הא לב"ש יש לו תקנה משום דבעי למימר ופליגא דר' פדת נקט נמי הכי לליש' ק' גבי ב"ה אבל לפי דברי התו' לעיל ד"ה ואלא א"ש

ולענין פסקא עיין לכ"מ זל פ"ח מהלכות נזירות דין ה' שכתב וז"ל ולכאו' עכשיו יש לתמוה