באר משה (כריף) כא

דלא חלה שבועה אשבועת עצמו וכדאמרי' מרי' גבי שבועת הר סיני די"ל דלגבי שבועת הר סיני הוא דלית ליה לר"ש מגו אבל גבי שבועת עצמו כיון דקילא הילכך ס"ל דחלה נזירות משום דאיכא מגו ואין ה"נ דשבועה נמי אי איכא מגו חלה אשבועת עצמו אף לר"ש ולעולם דנזירות הוי כמו שבועה. ומיהו זה אינו מדאמרי' פ"ג דשבועות דף כ"ד ע"ב אמר רבא למאן דאית ליה איסור כולל אמר שבועה וכו' וחזר ואמר שבועה וכו' ע"ש משמע דלמאן דלית ליה כולל לא מהני מגו אשבועת עצמו וכל דכן הוא כדקאמר התם מהו דתימא איסור הבא מעצמו לא אמרינן וכו' ע"ש ודו"ק

ודע דבעיקר האי כללא דכתב ה' מש"ל ז"ל דאין דרך המקרא לרבות דבר שעתידין חז"ל לתקן אע"ג דאשכחנא גבי קרא דאיש הירא וכך הלבב דדרשינן המתירא מעבירות שבידו ואמרי' פרק משוח מלחמה דף מ"ד ע"ב דלר' יוסי הגלילי אפי' עבירה דרבנן חוזר עליה אלמא דקרא קאי אעבירה דרבנן שעתידין חז"ל לאסור י"ל התם אסמכתא בעלמא הוא ועי"ל ע"פ מ"ש התוס' י"ט ריש פ"ד דסוטה משנה א' ד"ה וחלוצה וכו' משום שהתורה צותה לשמוע דברי חכמים ושלא לסור מדבריהם ונמצא שהעובר על דבריהם יש בכלל הירא מעבירות שבידו דכתיב קרא ע"ש. וא"כ שאני התם דחשיבא כמו עבירה דאורייתא משום לא תסור והילכך נכללת בעבירה דכתב קרא כיון דכתיב עבירה סתם בדרך כלל וכן לא תסור נמי גופיה דקאי אדברי חכמים שעתידין לאסור הוי נמי דרך כלל לא תסור מכל דבר שאומרים חכמים אבל אין דרך המקרא דקאי על דבר מיוחד שעתידין חכמים לתקן

מיהו קשה דפ"ק דכתובות דף י' ע"ב אמרינן אלמנה דכתיבא באורייתא על שם דעתידין רבנן דמתקנין לה מנה ופריך ומי כתיב קרא לעתיד ומשני אין דכתיב קדמת אשור ומי הויא אלא דעתידה ה"נ דעתידה ע"ש אלמא דקרא קאי על דבר מיוחד דעתידין רבנן לתקן וצ"ל דלענין דינא מיהא סברא הוא דאין דרך המקרא וכו' וזהו שדקדק ה' מש"ל ז"ל אין דרך המקרא לרבות ולא כתב אין דרך המקרא לכתוב והוא חידוש בעיני ודו"ק

ד"ה מה בין וכו' וא"ת שאלה איכא בינייהו וכו' עיין לחידושינו לקמן פ"ב דף י"א ע"א במשנה גבי ע"מ שאטמא למתים ודף י"ד ע"א ד"ה אמר הריני נזיר כשמשון וכו' ע"ש ודו"ק

בא"ד כדאיתא בפרק בתרא דמכות וכו' עכ"ל הא דשמשון ליתיה בשאלה איתא להדיא במכילתין נמי לקמן פ"ב דף י"ד ע"א אלא אנזיר עולם הוא דהוצרכו לפרק בתרא דמכות מדלא מוקי למתני' דמכות בנזיר עולם וכן מוכח מדבריהם לקמן דף י"ד ע"א ד"ה אמר הריני נזיר כשמשון וכו' בסוף דבריהם וע"ש לחידושינו ודו"ק

ד"ה נזיר עולם וכו' ולא מגלח לגמרי וכו' עכ"ל אבל מפרש"י דכתב מקיל בתער ומגלח וכו' נר' דס"ל דמיקל לאו דוקא וכ"כ ה' מש"ל פ"ג מה' נזירות דין י"ב ע"ש מיהו בפ"ק דתענית דף י"ג גבי תכפוהו אביליו קתני כה"ג הכביד שערו מיקל בתער ופירש"י ומקיל בתער דשקיל פורתא מנייהו ע"ש משמע דס"ל דמיקל בדוקא קתני וכ"כ נמי התוס' שם ע"ש ועיין עוד להמ"של ז"ל שם דין י"ח ד"ה תו תנן וכו' ועיין לחידושינו לקמן פ"ו דף מ"ה ע"א בתוס' בד"ה שהחטאת וכו' ועיין לחידושינו לקמן פ"ח דף נ"ח ע"ב ודו"ק

ע"ב גמ' מני מתני' לא ר"י ולא ר"ש וכו' ראיתי למהרימ"ט ח"ב בחלק י"ד סי' כ"ד דף י"ט ע"ב שהביא דברי הר"ר אברהם ירושלמי שכתב דנזירות שמשון מדרבנן כדמוכח בירושלמי וכתב עליו ה' וז"ל וכמדומה שכיון למה שהביאו בירושלמי פ"ק דנזיר הריני נזיר לאחר שלשים נזיר שמשון ונזיר מכבר א"ר חנינא מסתברא שתדחה נזירות תורה לנזירות שמשון מ"ט כן יעשה על תורת נזרו את שנזירותו תורה יצאה נזירות שמשון שאינה תורה ע"כ והרבה יש לתמוה כבוד ה' במקומו מונח דמשנה שלימה שנינו מה בין נזיר שמשון לנזיר עולם ואי נזירות שמשון דרבנן מה שייך לומר מה בין ועוד דבגמ' אמרי' מתני' דלא כר"ש דאמר לא אמר כלום וכו' ואימא אפי' כר"ש ואע"ג דמדאורייתא לא חיילא מתני' מדרבנן אלא מדאוקי גמ' מתני' כר"י דלא בעי' שידור בדבר הנדור א"כ מדאורייתא חיילא שפיר ובירושלמי עצמו שם מוקי מתני' כר"י דלא כר"ש בגמרא דידן ועוד אי נ"ש דרבנן ודאי דלא חיילא איין מצוה דמפקי' מקרא דמיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין רשות וכן אם אמר שבועה שאשתה ונזיר דאלו בנזירות תורה חיילא והכא בנזירות שמשון מדרבנן ודאי לא חיילא אשבועה דאורייתא וכ"ת ה"נ א"כ ליתני נמי במתני' דמה בין נזירות שמשון לנזיר עולם שנזיר עולם חל על יין מצוה ועל שבועה משא"כ בנזיר שמשון. ועוד דבפ"ב דנדרים מייתי הא דתניא הריני נזיר אם יש בכרי זה כור ונגנב דר"י מתיר ור"ש אוסר ופרכינן ר"י אר"י ומשני גבי נזירות מתוך שספיקו חמור וכו' ופריך והתניא נזירות שמשון וסלקה בקושיא ואי נזירות שמשון דרבנן א"ש טפי אע"ג דסתם נדרים להחמיר נזירות שמשון דרבנן לקולא ואדרבא לר' שמעון שאוסר קשה הא ספיקא דרבנן הוא ויותר קשה להלום דברי הירושלמי עצמו דבעי לאתויי נזירות שמשון אינה תורה מדכתיב וכן יעשה על תורת נזרו את שנזירותו תורה יצאת נזירות שמשון שאינה תורה והא היא גופה אתינא למילף שנזירות שמשון נמי תורה ולא ממעיט מעל תורת ע"כ תורף דבריו עש"ב וכ"כ עוד בח"א סי' י"ט דף ט' ע"ב ע"ש

הנה מה שהקשה בתחלת דבריו דאי נזירות שמשון דרבנן לא שייך למתני מה בין וכו' ועוד אמאי לא מוקי גמ' דידן והירושלמי מתני' אפי' כר"ש וכו' תחלה צריך להבין דברי הירושלמי דאמר נזירות שמשון דרבנן אליבא דמאן אי אליבא דר"ש ומדאורייתא הוא דס"ל לא חיילא א"כ ע"כ ממילא דר"י דפליג עליה ס"ל דמדאורייתא נמי חיילא א"כ מאי מקשה ה' ממתני' דקתני מה בין שהרי כיון דר' יהודא היא דס"ל מדאורייתא חיילא שפיר קתני מה בין מאי מקשה אמאי לא מוקי לה כר"ש אימא מכח הך קושיא גופה ולא שייך מה בין לכך אוקי לה כר"י דחיילא מדאורייתא ותו מאי מקשה עוד דאי נזירות שמשון דרבנן ודאי לא חיילא איין מצוה וכו' והו"ל למתני' לומר כ"ע חל איין מצוה ושבועה וכו' שהרי כיון דמתני' ר"י היא ונזירות שמשון נמי חל על יין מצוה. ותו מאי מקשה נמי מהך דפ"ב דנדרים משום ספיקא דרבנן לקולא שהרי כיון דהתם בנדרים ר' יהודא א"ר יהודא ופריך ואליביה נזירות שמשון דאורייתא ואי אליבא דר' יהודא איירי הירושלמי א"כ ממילא דר"ש דפליג עליה ס"ל אפי