באר משה (כריף) רח

בטומאה עדיף מלומר גזירת הכתוב הוא כיון דאפשר שלא יתקדש. מיהו ק"ל על הר' א"מ זל דאיך תירץ שאני מצורע דגלי ביה קרא וכלומר אבל היקשא דילפי' מניה דלא עיילי איירי בשאר מחוסרי כפרה כגון זב וכיוצא שהרי בכולהו מחוסרי כפרה קאמרינן דמותרין ליכנס בשער נקנור כדאיתא פ"ק דסוטה ד"ח ע"א וכמ"ש רש"י בהדיא לעיל ד"ה מכדי וכו' וכן נמי תנן פ"ק דכלים עזרת ישראל מקודשת הימנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם משמע אבל עזרת נשים מותר ליכנס וכן נמי קרא דובא לפני ה' גופיה דכתיב גבי זב משמע בהדיא דאע"פ דמחוסר כפרה הוא קאמר ובא לפני ה' דהא כתיב בתריה ונתנם אל הכהן אלמא ובא לפני ה' קודם כפרה הוא והיותר תימא עליו שאח"כ הק' וז"ל אך קשה לפי פירש"י דפיר' על ואי במחנה לויה קאי אמאי קרי ליה א"מ אלא להורות בזמן שראוי לבא לאהל מועד שרי ג"כ למחנה לוייה א"כ גבי מצורע דכתיב ג"כ הכי מאי דרשת ביה וצ"ע עכ"ל ולא ידעתי אמאי הוצרך להביא עצות מרחוק להק' ממצורע מאי דרשת ביה ואמאי לא הק' בפשיטו' מזב דקיימינן ביה ודרשינן ליה לפתח אהל מועד מה התם לא עייל וכו' ואפ"ה גלי קרא ובא דמותר ליכנס וקשו קראי אהדדי ותו דאמרינן פ"ק דסוטה ד"ח ע"א דכלהו מחוסרי כפרה נכנסין לשער נקנור וגלי בהו קרא וכמ"ש רש"י לעיל ד"ה מכדי וכו' ולעיקר קושיתו צ"ל דלצורך מותר ושלא לצורך אסר קרא כמו שאכתוב בתוס' ד"ה שער נקנור וכו'

ודע דבסוגיא דפ"ק דסוטה איכא למידק דפריך א"ה זבין וזבות וכו' ע"ש ובלא"ה ת"ל זבין וזבות מדכתיב ובא לפני ה' אלמא אף עפ"י דמחוסר כפרה קאמר ובא. עוד איכא למידק בסוגיא דכיצד צולין דקאמר מר לא נתקדש שער ניקנור מפני המצורעין שמכניסין הבהונות וכו' ובלא"ה ת"ל משום זבין וזבות ושאר מחוסרי כפרה ששם היו עומדין כדתנן פ"ק דסוטה ולהא זל דאין ה"נ וחדא מנייהו נקט אבל סוגיא דפ"ק דסוטה קשה וצ"ע

ד"ה דתניא טמא יהיה לרבות ט"י שאינו צריך להביא כפרה עכ"ל נראה דהוכרח לפ' כן משום דאי בט"י הצריך כפרה לא הוה צריך קרא טמא יהיה דמכ"ש ממחוסר כפרה דמרבינן ליה מעוד טומאתו בו מיהו אין זה מוכרח דאי לאו טמא יהיה הוה מוקמינן לעוד טומאתו בו לט"י משום דמחוסר הערב שמש ומחוסר כפרה אבל מחוסר כפרה לחוד כיון דהעריב שעשו מותר ליכנס אבל לבתר דכתיב טמא יהיה ע"כ דעוד טומאתו בו אתא למחוסר כפרה ונראה דמשמע ליה הכי משום כיון דקרא מיירי בטמא מת שאינו צריך כפרה א"כ רבויא דקרא דטמא יהיה איירי נמי בהכי ומיהו התוס' פ"ק דיבמות דף ז' ע"ב ד"ה אמר ר' יוחנן וכו' וכן פ"ב דזבחים דל"ב ע"ב כתבו דמיירי בט"י דמחוסר כפורים ע"ש

ד"ה שהחטאת וכו' וקי"ל דאפילו חטאת העוף קודמת אף עולת בהמה וכו' עכ"ל האי לישנא איתא בפרק כל התדיר דף ץ' ע"א ופי' רש"י חטאת העוף כגון יולדת וכו' אבל הרמב"ם פ"ט מה' תמידין ומוספין חילקן לשתי דינין דבדין ו' כתב אפי' חטאת העוף קודמת לעולת בהמה ושם בדין ח' חזר וכתב עוד אפי' חטאת העוף של יולדת קודמת לכבשה משמע דאיכא חידוש אחר גבי יולדת וע"ש למרן כ"מ וה' מש"ל ז"ל. והנה ע"פ דברי מרן כ"מ נראה לפ' כונת רש"י הכא שכתב ואפי' חטאת העוף קודמת לעולת בהמה ואמאי הוצרך למנקט החלוקה שיש בה רבותא ולא הספיק בהנך חלוקות דקאמר החם חטאת העוף לעולת העוף חטאת בהמה לעולת בהמה ופשטא דמילתא משום דקאמר הכא קודמת בכ"מ לכך נקט רש"י הגבול האחרון מ"מ יש לפלפל דהוק' לרש"י מאי מייתי ר"א ראיה מחטאת דילמא שאני התם משום דבאה על חטא אבל נזיר לאו חוטא מקרי ואפי' לר"א הקפר דקרי ליה חוטא מ"מ אינו אלא חוטא קצת משום דהמצוה רבה כמ"ש התוס' ריש פ"ק דף ב' ע"ב ד"ה ואמאי וכו' ולזה כתב אפי' חטאת העוף לעולת בהמה כלומר דבמין זה איכא נמי דאינה באה על חטא כגון יולדת ודו"ק

ד"ה ת"ר וגלח וכו' הלא כתוב הוא אחר התוספות ד"ה תגלחת וכו' וכאן הוא מקומו

ד"ה יצא זה וכו' והבאה לעזרה וכו' עכ"ל פיר' לעזרת נשים ודו"ק

תוס' ד"ה שער נקנור וכו' דאין לומר לפני ה' בעזרה ממש שהרי מחוסר כפורים וכו' עכ"ל ק"ק דהא במחנה לויה נמי מחוסר כפורים אסור ליכנס כדאמר בסמוך מה התם לא עייל וכו' וע"כ צ"ל כיון דלצורך הבאת קרבנותיו מותר והיקשא דאוסר איכא לאוקמיה היכא דנכנס שלא לצורך וא"כ במחנה שכינה נמי נימא הכי. וכמו כן ק"ל על רש"י בחומש פ' מצורע שכתב נמי כדברי התוס' גבי מצורע דכתיב ביה לפני ה' כדכתיב והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר לפני ה' וכתב רש"י לפני ה' בשער נקנור ולא בעזרה עצמה לפי שהוא מחוסר כפורים עכ"ל וקשה שהרי מחנה לויה נמי מחוסר כפורים אסור כדאמר הכא וראיתי להרא"ם שהק' על רש"י וא"ת והלא מצורע בתוך חלל שער נקנור עומד ובעלמא אמרינן דמן האגף ולפנים כלפנים דמי גבי שערי ירושלים וה"נ נימא דתוך שער נקנור כלפנים דהיינו בעזרה ואיך יכול המצורע לעמוד שם ותירץ דלא אמרינן בעזרה נמי מפני שלא נתקדש משום דא"א למצורע לעמוד אלא שם ויכניס ידו לבהונות וכו' את"ד ולא ידעתי אמאי לא הקשה בפשיטות מסוגיא דהכא דקאמר בהדיא מה התם לא עייל אף וכו' אלמא אע"פ דקושטא הוא שלא נתקדש אסור למיעל ויש ליישב דברי התוס' ורש"י בחומש דכונתם דטפי עדיף לומר דנוקי לקרא במחנה לויה ומשום לצורך קרבנותיו כיון שלא נתקדש בקדושת מחנה שכינה ועוד דאין בו כרת דהיקשא מה התם לא עייל וכו' אינו אלא לענין אסור לאו ולא לענין כרת כיון שלא נתקדש בקדושת מחנה שכינה ודברי הרא"ם צ"ע

ודע שראיתי למהרש"א פרק כיצד צולין דפ"ה ע"ב שהק' דאמאי לא נתקדש שער נקנור דהא בנתקדש נמי יכול לעמוד המצורע מחוץ לשער ולהכניס בהונותיו תוך השער ותירץ דתוך השער לא מקרי לפני ה' אלא בעזרה גופה וכו' עכ"ל ואשתמיטיה לתוס' דפ"ק דיבמות דף ז' ע"ב ד"ה זה וכו' שדחו תירו' זה וז"ל ואין נראה דאי הוה קדוש בקדושת העזר' הוי שפיר לפני ה' וכו' עכ"ל וק"ק אמאי לא דחו עדיפא מינה דאפילו לפי האמת דקושטא הוא שלא נתקדש אפ"ה חשיב לפני ה' כדקאמר הכא מכדי שער נקנור היכי הוה וכו' דהייני לפני ה' וכ"כ התוס' להדיא ד"ה שער וז"ל וע"כ האדכתיב לפני ה' שער נקנור