באר משה (כריף) קסז

אלמא אפילו נתערבו קאמר אין צריכין לצרף וע"כ משום דהוי תערובת איסור עם איסור דליכא למימר דמשמע ליה נמי דמיירי בזה אח"ז משום דאי בבת אחת מאי אצטריך לאשמועינן מתניתין דמצטרפין דהשתא היתר מצטרף איסור ואיסור מבעיא כדפריך תלמודא הכא אלא ע"כ אצטריך לאשמעינן אפי' בזה אחר זה דאכתי מאי פריך דתלמודא הכא לא פריך אלא לר"ע דס"ל היתר מצטרף אבל מתניתין התם דילמא רבנן היא דלא ס"ל היתר מצטרף אבל איסור ואיסור מצטרף ולעולם דוקא במעורבין א"ו דהיכא דהוי איסור עם איסור חשיב בעין וחייב בכל שהוא. ובזה יש ליישב מה שראיתי לה' השע"ה ז"ל הלכות חמץ דף ע' ע"ד ד"ה ודע וכו' שהק' מהא דאמרי' פר' ג' דשבועות דכ"א ע"ב ת"ש ר"ע אומר נזיר ששרה פתו ביין וכו' ואי ס"ד כר"ש ס"ל ל"ל לצרף וכו' ומאי פריך שהרי ר"ש גופיה ס"ל דוקא בעיניה קאמר אבל כשנתערב מודה דהיתר מצטרף וכו' את"ד והיא קושיא רבתי בדעות והשתא אפשר ליישב דתלמוד' פריך משום דבהך ר"ע דמייתי קתני רישא כל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה ואם כן מדפליג ר"ע בסיפא מכלל דברישא מודה דמצטרפי רפי כל איסורי נזיר זה עם זה ומשו"ה פריך דאי ס"ד ר"ע כר"ש ס"ל ל"ל לצרף פי' ל"ל לצרף בתערובת איסור עם איסור וארישא סמיך והא דלא פריך בפשיטות מרישא דקתני ואין חייב עד שיאכל מן הענבים כזית דמשמע נמי דר"ע מודה אלמא דבעי כזית ולית ליה כל שהוא י"ל דניחא ליה טפי למפרך מרישא דרישא ודו"ק נ"ל

מיהו ראיתי לתוס' פ"ד דמעילה ד"ה תני וכו' שנראה מדבריהם דאפילו בתערובת איסור עם איסור ס"ל לר"ש דבעי כזית שכתבו וז"ל אבל התם מיירי בתערובת כגון ערלה וכלאי הכרם שנתערבו יחד ובכה"ג לא אמר ר"ש כל שהוא למכות וכו' עכ"ל הרי משמע דאפילו תערובת ערלה וכלאי הכרם שהוא איסור עם איסור שנתערבו יחד אפ"ה ס"ל בעי כזית אלא דקשה לפ"ז מאי פריך תלמודא התם לר"ש גבי ערלה וכלאי הכרם דקא' אין מצטרפין דהא כיון דהוי איסור עם איסור והתוס' עצמן שם הרגישו בזה וכתבו בסוף דבריהם וז"ל אבל הכא מיירי בלא נתערבו דהא לא קתני עולין בא' ומאה עכ"ל ולא ידעתי מאי ראיה היא ושו"ר שדבריהם מבוארים במס' ע"ז פרק השוכר את הפועל דס"ז ע"ב ד"ה ואידך וכו' ודס"ח ע"ב ד"ה ור"ש וכו' והוא דוקא בתערובת היתר שיש לאיסור להתבטל הוא דאמ' לר"ש בעי כזית אבל בתערובת איסור עם איסור חשיב בעין ומחייב ר"ש אפילו כל שהוא והשתא נתבארו דברי התוס' דפ"ד דמעילה שכתבו אבל הכא מיירי בלא נתערבו ר"ל בלא נתערבו בהיתר אלא נתערבו זה בזה לבד וע"ז הביאו ראיה שפיר דהא לא קתני עולין בא' ומאה דהוה משמע דמיירי בנתערבו בהיתר וכן מ"ש נמי לעיל שנתערבו יחד צ"ל נתערבו בהיתר נמצא דחילוק התוס' שכתבו דר"ש דוקא בעין אבל ע"י תערובת בעי כזית היינו דוקא בתערובת היתר אבל איסור עם איסור שנתערב חשיב בעין וחייב כל שהוא ודוק ומה שיש להק' לדברי התוס' מפרק גיד הנשה דצ"ח ע"א גבי דפריך ועוד דאמ' ר' יוחנן ח"ש אסור מן התורה ומאי פריך אימא דוקא בעין הוא דקאמר כפו לר"ש עיין לחידושינו לעיל דל"ו ע"א ד"ה אין היתר וכו' ודו"ק

ודע שראיתי לתוס' דפ"ג דשבועות דף כ"א ע"ב ד"ה כרבי שמעון וכו' שהכריחו בס"ד דאי ר' יוחנן דס"ל ח"ש אסור מן התורה איכא מלקות כר"ש דאמר כל שהוא למכות איך קאמר באלו עוברין דבכל התורה אין היתר מצטרף לאיסור ל"ל צירוף א"ר ע"ש וכ"כ עוד הת"י במסכת יומא פרק יה"ך דמ"ד ד"ה ר' יוחנן וכו' ע"ש ולפי דברי התוס' הכא אינה הוכחה דדילמא דע"י תערובת בעי שיעור ולכך קאמר אין היתר מצטרף וכו' כי היכי דאמרינן הכי לר"ש אבל ה"ל להוכיח מהך ברייתא דקתני לימד על איסורי נזיר שמצטרפין ומוקי לה תלמודא כר"ע דקאמ' לר"ע השתא י"ל וכו' אלמא דלר"י ס"ל גבי איסורי נזיר דבעי צירוף אע"ג דלא חשיב תערובת כדכתי' ועוד דמסיק איסור לאיסור אפילו בזה אח"ז אלמא אפילו בדליכא תערובת אלא בזה אח"ז קאמ' בעי צירוף ואם כן אי ס"ל לר' יוחנן ח"ש איכא מלקות ל"צ צירוף ודו"ק ועיין עוד בחידושינו לעיל דף ל"ו ע"א ד"ה אין היתר וכו'

בא"ד בברייתא וכו' מצריך קרא לעירובו עכ"ל ר"ל דס"ל לתוס' הא דקתני דאצטריך קרא לעירובו פירוש עירובו ר"ל היתר מצטרף לאיסור וא"כ כיון דכבר דריש מקצתו מנין דהיינו חצי זית ל"ל צירוף אלא ע"כ דיש לחלק בין בעיניה לע"י תערובת מיהו התוס' שם פרק כל המנחות דף נ"ח ע"א ד"ה חצי וכו' פירשו דלאביי הא דמצריך קרא עירובו ר"ל אפילו אותו ח"ש נתערב שאינו בעין חייב ולא אמרי' דבטל אגב היתר וכ"כ התוס' לעיל דף ל"ו ע"א ד"ה כמאן וכו' בסוף דבריהם ע"ש ולפ"ז לא בעינן היתר מצטרף לאיסור אלא דכל שהוא חייב אפילו מעורב ולפ"ז נמי דה"ה נמי דלר"ש אמרינן דמשרת אצטריך למחייב כל שהוא אפילו נתערב ולא להיתר מצטרף ואין להק' דא"כ מנ"ל לר' יוחנן דמשרת להיתר מצטרף דילמא אצטריך אפילו נתערב ואפילו כל שהוא די"ל משרת משמע דאתא למלקות וכיון דקי"ל לדידן דבעי כזית למלקות דלא כר"ש הילכך ע"כ דלהיתר מצטרף אתא קרא ודו"ק

מיהו ק"ק לדברי התוס' הכא דלא קאמר אביי גבי הקטרה מקצתו מנין אלא היכא דבעיניה אבל היכא דנתערב ס"ל היתר מצטרף לאיסור אם כן היכי קאמר תלמודא לעיל דף ל"ו ע"א דזעירי דאמר אף שאור בל תקטירו לאפוקי מאביי דאמר יש הקטרה פחות מכזית וכו' דהיכי שמעינן ממילתא דזעירי דאמ' היתר מצטרף לאיסור לאפוקי אביי שהרי כיון דאביי גופיה דאמר יש הקטרה פחות מכזית מודה דהיתר מצטרף לאיסור ולא קאמר יש הקטרה פחות מכזית אלא היכא שהוא בעין וצ"ע. וליכא למימר דתוס' הכא ס"ל כפירש"י בא"ע דהיתר מצטרף לאיסור ר"ל כל א' ניכר ולכך כיון דבניכר קאמר דהיתר מצטרף ובעי שיעור משמע דלית ליה הקטרה פחות מכזית אפילו בעין אבל אביי ס"ל דהיתר מצטרף לאיסור דוקא מעורבין יחד משום דהכי משמע לישנא דעירובו מנין דקתני דזה אינו חדא דמשמע דהיתר מצטרף דקאמרי גבי אביי היינו נמי היתר מצטרף דקאמרינן ג"כ לר"ש ולר' יוחנן ולזעירי ועוד דרש"י גופיה דפי' כן משום דס"ל דמקצתו דקתני היינו חצי זית איסור וחצי זית היתר ולכך הוכרח לומר שאינן