באר משה (כריף) טו

ב"ה וב"ש ע"ש וראיתי בס' מחנה ראובן ז"ל בחידושיו לעירובין על דף ל' ע"ב ד"ה פיר"שי שהק' בתוך דבריו כמו שהק' הא"מ דאמאי לא פליג סומכוס בנזיר שמשון דליתיה בשאלה ותירץ כיון דלא הוי מילתא פסיקתא לכך לא פליג לו דבריו ע"ש ר"ל לא הוי מילתא פסיקתא משום דצריך לבאר להדיא נזיר שמשון לכך נקט תרומה שהיא מילתא פסיקתא וממילא א"ת נמי נזירות שמשון והשתא ניחא נמי דלא פליג אמדיר בנו בנזיר אלא שקשה לי עליו שהקשה מסברא דנפשיה משום דסתמא מתני' סתמא קתני אפי' שמשון ולא ראה הסוגיא דסוף מכות דמוקי למתני' בנ"ש דוקא א"כ כ"ש דנוקי למתני' דעירובין בנזיר סתם דוקא גם לא ראה פירוש הר"ן דפ"ב דנדרים דסתמא לא משמע שמשון ועיקר הקושיא אינה אלא לפיר"שי דפ"ב דנדרים וכדכתיב' אמנם סוגיא דמכות עם ההיא דפ"ב דנדרים קושיא אהדדי לפי פירושי כדכתי' וצ"ע ואכתי ק"ל על המ"של ז"ל דאמאי הוצרך למפשט מדברי רש"י דסוף מכות שהרי מתוך אותה סוגיא עצמה יש להכריח דאיתיה בשאלה דאי ליתיה בשאלה א"כ מאי פריך התם נזיר שמשון בר טמויי למתים אכתי לוקמא במדיר בנו בנזיר דליתיה בשאלה ואסור ליטמא למתים כדמוכח לקמן דף כ"ט ע"א דפריך בשלמא לר"י אהכי מטמא ומייתי קרבן וכו' אלא ע"כ מוכח דאיתיה בשאלה ומיהו יש לדחות

ודע שראיתי לרש"י בסוף מכות שכתב ואית דמפרשי נ"ש נזיר מן הבטן ע"ש משמע דמדיר בנו מן הבטן מותר ליטמא למתים כמו שמשון דהא פריך התם להדיא בר טמויי למתים וכו' ולפ"ז ע"כ דמתני' לקמן דף כ"ח ע"ב דקתני האיש מדיר את בנו בנזיר לא מיירי במדירו מן הבטן שהרי ע"כ מתניתין לכל תורת נזירות עליו קתני דמה"ט פריך לקמן דף כ"ט ע"א בשלמא לר"י וכו' אהכי כי מטמא מביא קרבן וכו' כמ"ש שם התוס' בד"ה משום וכו' ע"ש ואפשר אע"פי דרש"י הקשה על הך פירוש של הי"מ מ"מ ס"ל דהדין מיהא דין אמת דמותר ליטמא ונראה להביא סיוע קצת לסברא זו מדקאמר הכא ר"ש שלא מצינו בשמשון שיצאת נזירות מפיו ואי נזיר מן הבטן אסור ליטמא לא הו"ל למנקט האי לישנא שלא מצינו שהרי ת"ל דע"כ דהכי הוא דאי הוה נדור מפי אביו איך נטמא למתים מיהו ראיתי לרש"י בפ"ב דנדרים שכתב הכרח זה שכתב בד"ה א"ל לא תניא וז"ל דשמשון לא יצא נזירות מפיו דהא הוה נטמא למתים וכו' עכ"ל הרי מבואר מדבריו דאסור ליטמא מכח הכרח זה ולפ"ז ע"כ כונת רש"י הכא נמי דקאמר שלא מצינו היינו נמי מהכרח זה אלא דלשון לא מצינו אינו מתיישב שפיר מיהו ראיתי להכ"מ ז"ל פ"ג מה' נזירות דין י"ג שהעתיק הגי' שכן מצינו בשמשון שלא יצא נזירות מפיו ולפ"ז גי' זו מתיישב קצת ואפשר דזהו נמי גי' רש"י

ונראה דגם מפרש"י והתוס' הכא בשמעתין מוכח דס"ל דמדיר מן הבטן אסור לטמא דלא כהי"מ והוא שכתבו גבי הא דפריך תלמודא שמשון לאו נזיר הוא קס"ד המלאך היה אומר לאביו וכו' כדאמרי' האיש מדיר בנו בנזיר אלמא שסוברים דמתני' דהאיש מדיר בנו בנזיר מיירי נמי במדירו מן הבטן מדהביאו מינה ראיה על נזירות שמשון שהוא מן הבטן וא"כ ממילא דע"כ אסור ליטמא משום דמתני' ע"כ סתמא קתני דכל תורת נזירות עליו אלא שיש לדקדק בדבריהם דמשמע שרוצים להסכים סברת המקשה עם מתניתין דקתני האיש מדיר בנו בנזיר והא אכתי תקשי ליה דאיך נטמא כיון דמתני' משמע דאסור ליטמא וצ"ל דאין ה"נ דהו"מ למימר וליטעמיך וכו' אבל לסברת הי"מ ניחא מיהו לפי הי"מ ק"ק מאי משני התם מלאך הוא דקאמר ס"ס מנ"ל זה אימא דלמנוח קאמר כסברת המקשה וי"ל משום דפשטיה דקרא הכי משמע טפי דהמלאך הוא דקאמר ודו"ק

ודע דמדברי התוס' ורש"י הכא קשה על התי"ט ז"ל לקמן ריש פ"ז משנה א' שכתב דאין האב יכול להדיר מן הבטן אלא דוקא עד שיגיע לחינוך וכבר השיגו ה' א"מ לקמן דף מ"ז ע"א ועיין לה' לח"מ ז"ל פ"ז מה' נזירות דין י"ג וה' א"מ לא ראה לדברי הלח"מ ועיין לחידושינו לקמן פ"ב דף י"ד ע"א ע"ש באורך ודו"ק

שם גמ' ה"א שמשון אחרינא וכו' פי' וכוונתו על שמשון אחרינא נא ואינו נזיר כפירש"י ותו' וראיתי לה' לח"מ זל פ"ג מה' נזירו' דין י"ד שכתב שרבינו הוק' לו על פירוש זה דהא קי"ל סתם נדרים להחמיר כדתנן ריש פ"ב דנדרים דף י"ח ע"ב דאם אמר בבשר מליח סתם אסור וכו' ע"ש ולא ידענא מאי קושיא נהי דקי"ל סתם נדרים להחמיר וכן פסק רבינו בפ"ב מה' נדרים דף ז' מ"מ גבי נזירות לא קי"ל הכי אלא קי"ל ספק נזירות להקל כדפסק רבינו בפ"ב מה' נזירות דין ז' ודין ט' ומה גם דר"י הכי ס"ל ספק נזירות להקל וכיון דמוקמי' למתני' אליביה כדמסיק בסמוך דלר"ש דאמר כשמשון לא אמר כלום א"כ ר"י אזיל לשיטתיה דס"ל ספק נזירות להקל ולכך קאמר ה"א שמשון אחרינא ואינו נזיר ומיהו מצאתי שש להלח"מ בפ"ד מה' נזירות דין ו' שכתב דנזירות שמשון ספיקו לחומרא דומיא דסתם נדרים להחמיר והכריח כן מהסוגיא דפ"ב דנדרים דף י"ט ע"ב עש"ב והתא ניחא דהרב לשיטתיה אזיל ומיהו לפרש"י ותוס' דמפרשי ה"א שמשון אחרינא דלא מהני דלא כרבינו צ"ל דס"ל כפי' קמא של התוס' שכתבו בהך סוגיא דבפ"ב דנדרים כמו שהביא הלח"מ בפ"ד בסיף דבריו ע"ש דלפי אותו פי' אינו כן אלא גם ס' נזירות שמשון אזלינן לקולא ודו"ק נ"ל. ובעיקר דברי הלח"מ דפ"ד דנזירות עיין לחידושינו לקמן פ"ב דף י"ג ע"ב גבי בעי רבא ע"ש באורך ודו"ק

ודע דבפשטא דשמעתא לפרש"י ותוס' דה"א דכונתו על שמשון אחרינא צ"ל דס"ל למתני' אדם מוציא דבריו לבטלה שהרי לאיזה נפקותא קאמר כשמשון אחרינא וע"כ לבטלה קאמר ואע"ג דמחלוקת תנאי פ"ק דערכין דף ה' ע"א לא הוצרך תלמודא לבאר כיון דקי"ל הכי כדפסק רבי' פ"ק מה' ערכין דין ג' ע"ש ומיהו לחד פי' שכתב הכ"מ ז"ל לדעת רבינו דר"ל שיוכל לטעון לשמשון אחרינא נתכוונתי א"ש טפי דאפשר דהיכא שאמר בפירוש לבטלה הוציא דבריו מהימן לכ"ע ודו"ק ועיין להלק"ט דף כ"ז ע"א סי' כ"ו

שם במשנה מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון וכו' ראיתי למהרימ"ט ח"א סי' ך' דף ה' ע"ג וד' שרצה להוכיח דנזירות שמשון לאו מטעם נדר אלא מטעם נזירות וז"ל ועוד אם מטעם נדר נאסר לא יהא בהם היתר מצטרף לאיסור כדאמרי' גבי נזירות פרק ג' מיני דף ל"ו ע"ב בכל התורה כולה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר שהרי אמרה תורה משרת ואם איתא לא הוה תלמודא שתיק מינה ולא הפוסקים היו סותמים נזירות שמשון כנזירות דעלמא ועוד בהאי