באר משה (כריף) קמה

הוקשה לו דפ"ק דרשינן מכל עד שידור מכולן וכן לכל איסורין שמצטרפין זה עם זה וע"כ דלא אתו לכללי ולזה כתב לדרשא אחרינא כמו שיש מי שדורשן התם ר"ל התם בהך מסכתא וקאי על פ"ק דנזיר כן אפשר לפרש כונתו אע"פ שדוחק קצת ומ"מ גם לפי' זה עדיין קשה עליו מה שהק' ה' יבין שמועה בד"ה ועוד היותר ק"ל וכו' ע"ש ודו"ק

שם ד"ה רבא אמר וכו' והשתא שמעינן מכעין הפרט וכו' עכ"ל לא ידעתי כונתם כיון דכתיב בהדיא זכר תמים ולא ב"מ ל"ל כעין הפרט למעוטי ב"מ ובמקובצת כתב דכעין הפרט למעוטי טריפה והכי אמרינן מה הפרט מפורש דבר הכשר בבקר כשר בצאן דלגבי בקר לעיל מהאי קרא כתיב זכר תמים אף כל שכשר בבקר כשר בצאן למעוטי טריפה דממעטינן מן הבקר להוציא הטריפה ע"ש וקשה דטריפה נמי ל"ל כעין הפרט דהא מוי"ו דומן הצאן מוסיף על ענין ראשון ממעטינן טריפה כמ"ש הרא"ם פ' ויקרא בד"ה מן הצאן וכו' ותו קשה דהיכי הכא דרשינן למן דצאן לפרט וכלל שהרי פ"ו דבכורות דף מ"א ע"א דרשינן לה למעוטי זקן וחולה וכו' והביאו רש"י בחומש פ' ויקרא וכה"ג הקשו התוס' לעיל דף ל"ד ע"ב ד"ה מיין וכו' וצ"ע. תו יש להבין במ"ש התוספות וע"ק דרובע ונרבע נפק"ל מקרא אחרינא וכו' ולכאורה נראה דכונתם משום דפ"ו דבכורות דרשינן מן הבהמה להוציא רובע ונרבע והביאו רש"י בחומש ואע"ג דהך קרא גבי בקר והכא גבי צאן מ"מ מוי"ו דואם הצאן מוסיף על הראשון שמעינן לה כמ"ש הרא"ם שזכרנו ולפ"ז קשה דאמאי לא הקשו בפשטא דשמעתא דאיך הכא דריש למן הבהמה לפרט וכלל למעוטי חיה והא דרשינן להו פ"ו דבכורות למן הבהמה להוציא רובע ונרבע והיותר קשה בדברי רש"י שכתב רובע ונרבע ואתנן ומחיר וכו' וקשה דאתנן ומחיר כתיב להדיא פ' תצא לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך וכו' ואיך הוה ס"ד דכשרין לקרבן עד דנמעט להו מכעין הפרט ואף שיש ליישב גבי רובע ונרבע דאצטריך כעין הפרט למעוטי אפי' בדיעבד דאי מקרא מן הבהמה ה"א ה"מ לכתחילה אבל אי עבר והקריב כשר מ"מ גבי אתנן ומחיר א"א לומר כן דכתיב כי תועבת ה' וכו' אין סברא דכשר בדיעבד כיון דקרי להו תועבה ומיהו מצאתי בת"כ ריש פ' צו פ"א דף ס"ח ע"א סי' ח' ומייתי לה פ"ד דזבחים דף כ"ז ע"ב דקתני יכול שאני מרבה אף הרובע וכו' והאתנן והמחיר אם עלו לא ירדו ת"ל זאת וכו' ע"ש אלמא אע"ג דקרי ליה קרא לאתנן תועבה אפ"ה אמרינן דאי לאו מיעוטא דזאת ה"א דאם עלו לא ירדו וכשירין בדיעבד ומיהו מ"מ שמעינן מיהא דמהך קרא דזאת ממעטינן אפי' בדיעבד דפסול וכן נמי ממעטינן לרובע ונרבע וא"כ ל"ל הכא כעין הפרט וגדולה מזו משמע פרק יוצא דופן דף מ"א ע"א דקרא דמן בלחוד דדרשינן להוציא הרובע שמעינן מניה דאף בדיעבד אסור דפריך מהכא מקרא דזאת מהתם נפקא מן הבהמה להוציא הרובע וכו' והיינו כיון דנפק"ל ממן הבהמה דלא קדשי הוו חולין ופשיטא דאם עלו ירדו ומצריך להו ע"ש ועיין להרא"ם ריש פ' צו בפסוק זאת תורת העולה בד"ה וללמד וכו' בסוף דבריו ע"ש וא"כ שפיר הקשו התוס' על רש"י דמקרא אחרינא נפק"ל וכו' ומיהו מ"מ אכתי קשה על התוס' אמאי לא הקשו בפשטא דשמעתא דאיך דריש למן הבהמה לפרט למעוטי חיה והא דרשינן למעוטי רובע ונרבע ותו קשה למה הקשו לפי' י"מ דכללא לרבויי לחורש בשור וחמור דלא נעבדה עבירה בגופן ול"ל כללא לרבויי הא דרשינן להו מקרא אחרינא אלה אי אתה מקריב אבל אתה מקריב קדשים שלא נעבדה בהם עבירה בגופן כמ"ש התוס' בפרק כל הבשר דף קט"ו ע"א בד"ה חורש בשור וכו' ע"ש וצ"ע

שם ד"ה ולילף וכו' ותירץ מהר"ף וכו' לרבויי שור המדבר וכו' כשר לקרבן עכ"ל וכן הגיה ה' א"מ ז"ל וכ"ה בקרבן אהרן בס' מדות אהרן פ"א פיסקא ז' גבי מכלל ופרט כיצד דף י"ז ע"א ע"ש

ע"ב גמ' ומנ"ל דהכי הוא וכו' יש להבין דאי פריך אמירת פרט וכלל ופרט מנ"ל דכעין פרטא דיינינן הא כבר פריך לר"א מנ"ל ומשני ליה ואיך תכף פריך ומנ"ל דהכי הוא ולרבנן נמי כבר נפק"ל לעיל מקרא דמיין ושכר כדאמ' לעיל ואי אמירת כלל ופרט וכלל פריך וכן משמע מדברי התוס' ד"ה ומנ"ל וכו' א"כ היכי מתיישב הלשון דקאמ' ומנ"ל דהכי הוא משמע דמידה זו הוזכרה כבר וקפריך עלה מנ"ל והא לא הוזכרה כלל מידה זו ונראה דפריך משום דלעיל קאמר במאי קמפליגי נ"א דריש רבוי ומיעוט ורבנן דרשי כללי ופרטי ומשמע פשטא דתלמודא דר"ל רבנן ור"א פליגי גבי כל התורה כולה דרבנן דרשי לה בכללי ופרטי ואהא קפריך ומנ"ל דהכי הוא דרבנן ס"ל גבי כל התורה כולה במידת כללי ופרטי אימא דבעלמא דרשי במידת רבויי ומיעוטי ובמקום כלל ופרט וכלל דרשי ריבה ומיעט וריבה אבל מודו למידת פרט וכלל ופרט דוקא שהרי ר"א נמי דדריש כל התורה ברבוי ומיעוט מודה הוא למדת פרט וכלל ופרט אלא דלגבי נזיר לא דריש לה משום דמצי למדרשיה לפרט אחרון כר"א ן' עזריה אך כשאין לו מה לדרוש אז דורש פרט וכלל ופרט כמ"ש התוס' לעיל משם ר"י בד"ה ור"א וכו' אבל לרבנן דפליגי אדר"א בן עזריה במתני' ולא ס"ל כוותיה הילכך דרשי גבי נזיר פרט וכלל ופרט אבל בעלמא דרשי כל התורה בריבה ומיעט וריבה כמו ר"א וזה נמי כונת התוס' שכתבו ארבנן קאי דדרשינן לעיל כלל ופרט וכלל ר"ל דמסוגיא דלעיל משמע דרבנן דרשי כלל ופרט וכלל ולזה מייתי דתניא ונתת הכסף וכו' אלמא דאשכחן להו לרבנן דדרשי מידת כלל ופרט וה"ה דה"מ לאתויי הך ברייתא דכי יתן איש דמייתי לעיל דדרשי לה רבנן בפרק הזהב דף נ"ז ע"ב בכלל ופרט וכלל אלא דניחא ליה לאתויי ברייתא דונתת הכסף משום דפליג בה ר"א בפרק בכל מערבין דכ"ז ע"ב ודריש לה בריבה ומיעט וריבה ודמי לפלוגתא דלעיל דגבי נזיר דאפליגו רבנן ור"א וכ"כ במקובצת ע"ש

רש"י ד"ה דתניא וכו' ואמעיטו להו דגים וכו' עכ"ל ובדבור שאחריו כתב ואפי' מצד א' כגון דגים וכו' עכ"ל והם דברים סותרין ועיין מה שאכתוב ליישב בהתוס' ד"ה מכדי וכו' ודו"ק

שם ד"ה ומיעט וריבה וכו' ואית דמפרשי דהאי דאמר עולין וכו' כצ"ל ונמחק תיבת אפי' שבנתיים ודו"ק נ"ל

תוס' ד"ה מכדי וכו' וי"ל דלפי מה שפירשתי ניחא