באר משה (כריף) קלז

ודע שאחר כמה ימים ראיתי לה' מחנה אפרים ז"ל בהל' נדרים סי' ו' דף יו"ד ע"ג ד"ה אמנם וכו' שכתב וז"ל והייתי יכול לומר אילולי דברי הר"ן דכל היכא דטעין תנאי היה בלבי ואדעתא דהכי נדרתי ה"נ דשרי ואע"פ שלא פי' בשעת נדרו וכן נראה מדברי הרשב"א בתשו' וכו' ומתני' דהכתה את בני דאצטריך לפרושי איירי בסתם דלא טעין מידי ואע"פ כן כל שאמר שהכתה את בני או שגנבה כיסי הוי כאילו פי' מעיקרא ואמר אם הכתה דהוה ס"ד לומר דלשון זה אינו תנאי ואפשר דדברים אחרים ג"כ היו בינה לבינו ופי' אחד מהם קמ"ל דלשון זה הוי כאלו התנה וכו' עכ"ל ומעתה זהו כונת התוס' שכתבו אין לפרש שפי' אם וכו' ר"ל אלא קמ"ל מתני' אפי' לא פי' אם אלא אמר כמו הלשון דקתני מתני' הוי כאילו התנה ופי' אם ונראה דלאו דוקא אם אלא ה"ה נמי הוי כאילו אמר לפי שגנבה וכו' דלשון אם ולשון לפי כי הדדי נינהו ומ"מ הוצרך ה' מחנה אפרים ז"ל לומר דאיירי בסתם דלא טעין מידי אח"כ משום דאי טעין אח"כ אכתי מאי קמ"ל מתני' שהרי כיון דאפי' לא פי' כלום בשעת הנדר מהני כ"ש כשפי' הכתה את בני ובא לפרש דבריו אדעתא דהכי נדרתי לזה הוצרך לומר דקמ"ל אפי' לא טעין אח"כ מידי אמנם ה' מהרימ"ט ס"ל דמתני' איירי בדטעין אח"כ אדעתא דהכי נדרתי לכך כתב וכן משמע מהתוס' דוקא פי' וכו' דאל"כ מה תירצו אכתי קשה פשיטא וכו' וכמו שפירשנו כונתו ודו"ק

עוד ראיתי להלח"מ שהק' לדעת רבינו אמאי קאמ' בגמ' שטפוהו רבנן לר"א אימא דה"ז נזיר היינו בלא שאלה אבל אם בא לישאל מפירין לו ותירץ דאי דרישא בהתיר חכם סגי א"כ התיר נחום המדי נמי סגי את"ד ע"ש באורך ותירוצו תמוה דאימא דנחום המדי התיר בלא שאלה כלל וזהו טעותו וכמו שכן דקושטא דהכי הוא לפי דברי רבינו בפי' המשנה שהביא הלח"מ גופיה וראיתי למהרימ"ט שהקשה קושיא זו של הלח"מ ותירוצו מדוייק בזה והוא דע"כ טעות נחום המדי משמע ליה לתלמודא דנזיר דקאמר היינו אין לו התרה כלל דאי בהתרת חכם סגי דילמא הוא התירן את"ד ר"ל מנ"ל לחכמים לחלוק עליו דילמא הוא נמי התירם התרת חכם ומיהו אחר המחילה אינו נוח לי דילמא שמיע להו לחכמים שנחום התירם בלא התרת חכם כלל ועיין כיוצא בזה. בחידושינו לפ"ב דקידושין דף ל"ה ע"ב ד"ה כל מצוה וכו' ודו"ק

עוד תירץ מהרימ"ט וז"ל א"נ היו אפשר להתירן בשאלה ומדקאמר וכשבא הדבר לפני חכמים משמע שלא היה להם תיקון את"ד ע"ש פי' משום דא"כ ה"ל למתני' לבאר ולהודיענו דחכמים התירום אלא משמע שאסרום ולא התירום ואחר מחילה רבה תמהני עליו איך יתכן לומר דמתני' דקתני נזיר דר"ל אין להם תיקון שהרי הא ודאי דיש להם תקון בתנאי נולד כדקאמר רבא להדיא פותחין בתנאי נולד וא"כ אמאי אסרום ולא התירום בתנאי נולד אלא ע"כ צ"ל דמאי דקתני נזיר אינו אלא לאפוקי נחום משום דקים להו לחכמים דהתירם נחום בלא תנאי נולד ולכך קאמרי ליה דהוי נזיר פי' עד דאיכא תנאי נולד וא"כ ה"נ נימא דר"ל עד דאיכא שאלה

ואפשר עוד לומר הא דלא קתני מתני' דהתירום בתנאי נולד משום דלא מיירי מתניתין שבאו הנזירין עצמן לפני חכמים אלא בני אדם אחרים סיפרו לחכמים מעשה דנחום ואמרו חכמים דנחום טעה בענין פותחין בנולד אבל אין ה"נ אם באו הנזירין עצמן לפני חכמים היו מתירין להם בתנאי נולד וא"ל ה"ה נימא דהיו מתירין להם בשאלה . ובזה ניחא מאי דאיכא למידק אמאי רבא קבע דבריו בשמעתין הכא ולא במסכת נדרים שהרי הא דאין פותחין בנולד דמייתי הכא אינו אלא אגב גררא ועיקרה במסכ' נדרים ומה גם דנדרים קודמת למסכת נזיר כמ"ש רש"י אלא י"ל משום דאיכא נפקותא לענין פירושא דמתניתין דידן דיש תנא פי' מתני' לפי דברי רבא דר"ל שבאו בני אדם אחרים ולא אותן הנזירין עצמן כפשטא דמתני' וחריף. ומיהו בלא"ה יש ליישב לפי הגי' שהעתיקו התוס' לעיל אמר רבא שטפוהו רבנן וכו' וכ"ה במקובצת וא"כ אגב נקט לאידך מילתא דרבא הכא איך שיהיה נמצא דהדרא קושיא על רבינו אמאי קאמר שטפוהו רבנן לר"א נוקמא כר"א ומאי דקתני נזיר ר"ל וצריך שאלה דהתירוצים של הלח"מ ומהרימ"ט אינם מתיישבין כדכתי'

עוד איכא למידק על רבינו דבפ"ו מה' שבועות דין י"ב פסק דאין פותחין בנולד והשמיט למימרא דרבא דאמר פותחין בתנאי נולד ולא ידעתי למה כיון דמימרא מפורשת בלי חולק ושמעתי שהרב ב"י י"ד סי' רכ"א נתעורר בזה והניח בצ"ע וכעת לא היה בידי ולישב כל זה נלע"ד דרבינו מפני שהוק' לו האי קושיא בפשטא דשמעתא דאמאי שטפוהו רבנן לר"א דנימא דנזיר דקאמר ר"ל צריך שאלה כמו שהק' הלח"מ וה' מהרימ"ט ולכך מכח קושיא זו ס"ל כמו א"נ שכתב מהרימ"ט ז"ל משום דמשמע ליה לתלמודא דמתני' משמע שאין להם תיקון והוק' לו ע"ז מהך דרבא דאמר פותחין בתנאי נולד אלמא דיש להם תיקון כמו שהקשינו ומכח קושיא זו ס"ל לרבינו דע"כ חדא רבא וחדא רבה ופליגי אהדדי דמ"ד שטפוהו רבנן לר"א ע"כ דס"ל דמתני' משמע דאין להם תיקון ולכך קאמר שטפוהו וכו' וע"כ דלא ס"ל פותחין בתנאי נולד אבל מאן דאמר פותחין בתנאי נולד ס"ל דמתני' דקתני נזיר ר"ל וצריך תנאי נולד וא"כ ה"נ דר"ל וצריך שאלה ואתייא כר"א ולא אמרינן שטפוהו וגורס רבינו דרבא הוא דאמר שטפוהו ופסק כותיה דבתראה הוא והילכך השמיט הך דינא דפותחין בתנאי נולד משום דלא קי"ל הכי ובזה א"ש טפי הא דמייתי תלמודא למימרא דרבא דפותחין בתנאי נולד הכא ולא במסכת נדרים משום דקאי אבר פלוגתיה דאמר שטפוהו וכו' כנ"ל נכון לדעת רבינו והוא כפתור ופרח ואין לחוש על המסדר רבה בתר רבא אע"פ דרבה קדמון דכה"ג כתב התי"ט פ"ק דמכות משנה ז' ד"ה ר"ש אומר וכו' משם התוס' ע"ש ואע"ג דמדברי התוס' לעיל סוף פ"ד דף ל' ע"ב ד"ה בעי רבא משמע דראוי להקדים הקדמון כמ"ש בחידושינו שם היינו משום דהיכא דאיכא לשנויי משנינן וכן משמע מתוך לשון התוס' פ"ק דבכורות דף ג' ע"א ד"ה ר' חסדא שכתבו וז"ל אפי' גי' רבא לפי שהוא בתר ר' חסדא וכו' עכ"ל משמע דלרבותא בעלמא אמר וכו' שדבריהם תמוהין בזה עיין לחידושינו שם ודו"ק

עוד ראיתי למהרימ"ט שהק' על דברי התוספות שכתבו גבי נגנבה בהמתו דמתיר לו החכם וז"ל וק"ק דאטו אם עד שלא נגנבה אמאי נזיר אמאי