באר משה (כריף) קטו

דף כ"ט ע"א גמ' קסבר כל חינוך דלא חשוב וכו' ופי' רש"י דבזיונו הוא דקא מגלח וכו' ה"ה נמי משום דאסור דיין וכו' כמ"ש רש"י ד"ה לא מבעיא וכו' ומשמע דבנדרים דליכא האי ניוול אין ה"נ דאין הקרובים יכולין למחות ולפ"ז הא דמשני ל"מ קאמר לא מבעיא בנדרים וכו' דמשמע דאין ה"נ דמתני' איירי נמי בנדרים היינו גבי רישא דוקא דמדיד בנו בנזיר וה"ה דה"מ לשנויי דלא תני נדרים משום דבעי למתני סיפא מיחו קרובין וכו' וכה"ג כתבו התוס' לעיל ד"ה ואין האשה לחד תירוצא גבי דלא תני שתי שערות וכו' וק"ל

שם קסבר הקפת כל הראש מדרבנן וכו' עיין לה' שע"ה ז"ל הל' עכו"ם דף ח' סוף ע"ג ועיין עוד דף ט' ע"א ומה שהק' דאמאי לא משני דמגלח להו אשה נראה דלק"מ לפום מאי דכתבו התוס' ד"ה משום שכתבו דסבר כמ"ד מחזיר ולא כתבו כמ"ד אף מחזיר ושאני הכא דמחזיר וכמו שאכתוב בדבריהם ועיין לחידושינו לעיל פ"ק דף ח' ע"א ברש"י ד"ה ר"ש היא וכו' ולקמן פ"ח דף נ"ז ע"ב בגמ' ודו"ק

שם אתי חינוך דרבנן וכו' עיין לה' חזון נחום ז"ל במס' כלים פ"ק משנה ו' דף ט"ו ע"א ועיין לחידושינו לעיל דף י"ד ע"א ודו"ק

שם הסבר חולין בעזרה לאו דאורייתא וכו' עיין להתוס' פ"ב דפסחים דף כ"ב ע"א ד"ה חולין שהוכיחו מהכא דחולין בעזרה לאו דאורייתא אפי' לענין אכילה דאי לענין הנאה אבל איסור אכילה הוי דאורייתא מאי משני הכא קסבר חולין בעזרה לאו דאורייתא אכתי תיקשי ליה היאך הקרבן נאכל דמשמע הכא שנאכל את"ד ע"ש והנה מ"ש דמשמע הכא שנאכל היינו ממה דפריך בסמוך הא קאכיל נבלה וכו' וכן מוכח נמי מסוף הסוגיא גבי ברייתא דקתני מה זכר מביא קרבן ונאכל וכו' דפריך מאי שני איסורין לאו איסור נבלה וחולין בעזרה ופירש"י אלמא חולין בעזרה דאורייתא אלמא אע"פ דברייתא איירי באכילה אפ"ה פריך דאי לאו דאורייתא לא מצי למתני איסור זה ושני איסורין אלא דמותר באכילה והוצרך לידחק לשנויי מדרבנן וכו' ודו"ק ועיין לה' מחנה ראובן ז"ל בחידושיו לפ"ק דתמורה דף י"א ע"ב ד"ה היא שלמים מה שתפס בזה על ה' א"ק ז"ל מסוגיא דשמעתין ריש ע"ב דקאמר מתחזי מדרבנן כתרי איסורי ועיין מה שאכתוב שם

שם קסבר חולין בעזרה לאו דאורייתא וכו' עיין תוס' לעיל ריש מכלתין דף ב' ע"א ד"ה נזיר וכו' שהק' לר"ל איך יביא קרבן ע"י לשון שבדו חכמים הא מייתי חולין בעזרה והק' הא"מ ז"ל דמאי ק"ל שהרי תלמודא הכא פריך כה"ג לר"ל ומשני קסבר חולין בעזרה לאו דאורייתא ואע"ג דשאני הכא משום דחינוך מצוה ולכך אמרינן דחי דרבנן מ"מ גבי כנויין כמי כיון דתקנתא היא במקום תקנתא לא גזור רבנן ובלא"ה אמרינן בכמה דוכתי הם אמרו והם אמרו ועיין לחידושינו לעיל מה שכתבנו ליישב ע"ש ועוד יש מי שתרץ דבמתני' ריש פרקין גבי כנויין נחלקו בסיפא גבי האומר הרי עלי צפורין ר"מ וחכמים משמע דברישא מודה ר"מ דהוי נזיר ושמעינן לר"מ דס"ל חולין בעזרה דאורייתא פ"ב דפסחים דף כ"ב ע"א ולכך הקשו התוס' שפיר משום ר"מ ודו"ק

שם קסבר כר' יוסי בר יודא דאין שחיטה לעוף מן התורה וכו' משמע דלמ"ד אין שחיטה לעוף וכו' לא חשיבא מליקת כהן גבי חולין נבלה וקשה מהא דאמרינן נן במנחות פרק התכלת דף מ"ה ע"א גבי קרא דכתיב וכל נבלה וטרפה לא יאכלו הכהנים וכו' דפריך תלמודא כהנים הוא דלא אכלי הא ישראל אכלי ומשני כהנים אצטריך ליה סד"א הואיל ואשתרי מליקה לגבייהו תשתרי נמי נבלה וטרפה קמ"ל ע"ש והשתא תיקשי ליה למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה שהרי מליקת כהן עצמה לא הויה נבלה אף בחולין כדקאמר הכא וראיתי לתוס' פ"ק דחולין דף ך' ע"א ד"ה לא וכו' שכתבו בסוף דבריהם וז"ל והא דנקט בהתכלת ס סד"א הואיל ואשתרי מליקה אשתרי נמי נבלה לאו דוקא דנבלה לא הוי אלא כלומר טרפה וקרא נקט נבלה אגב טרפה עכ"ל ויש לתמוה דאין תירוצם מספיק בסוגיא הכא דע"כ משמע דלר"ל מליקת כהן לא הויא לא נבלה ולא טרפה דאל"כ מאי משני קסבר אין שחיטה לעוף וכו' אכתי תקשי ליה הא קאכיל טריפה אלא ע"כ צ"ל דס"ל כמ"ד מחזיר כמ"ש התוס' הכא ד"ה משום וכו' וליכא למימר דס"ל להתוס' התם לעולם בעיקר מצות מליקה ס"ל לר"ל כמ"ד אף מחזיר והילכך הוי מליקה לגבי חולין טריפה אלא הכא דוקא גבי חינוך אמרינן דוקא מחזיר משום חשש אכילת טרפה דזה אינו דא"כ לא הוי תורת נזיר לגמרי עליו דאלו נזיר ודאי אמרינן אף מחזיר אבל מדיר בנו בנזיר אמרינן דוקא מחזיר ומתני' משמע דכל תורת נזיר עליו דמה"ט נמי לא משני אינו נאכל או אינו מביא קרבן טומאה כלל וכמ"ש התוס' ד"ה משום וכו' ומה"ט נמי הוא דהוכרחו התוס' הכא לומר דס"ל כמ"ד מחזיר וכו' וצ"ל דהתוס' התם לא משמע להו דמדיר בנו בנזיר דכל תורת נזיר עליו כמ"ש התוס' הכא אלא דס"ל דלר"ל דשאני הכא גבי חינוך אמרינן מחזיר משום חשש טרפה אבל עיקר מצות מליקה ס"ל כמ"ד אף מחזיר וס"ל דאין ה"נ דה"מ תלמודא הכא לשנויי דאינו נאכל או דאינו מביא קרבן טומאה וה"ה נמי דה"מ לשנויי נמי גבי הקפה דלא עביד הקפה אלא דעדיפא מינה משני וכן צ"ל לדברי התוס' לעיל ריש מכלתין דף ב' ע"א ד"ה נזיר וכו' שכתבו בס"ד משם הר"ר יחיאל דמתני' לאו לענין קרבן קאמר וכו' ע"ש אלמא אע"ג דקתני ה"ז נזיר לא אמרינן דמשמע דכל תורת נזיר עליו א"כ מאי פריך הכא מהקפה ומנזיר טמא אלא ע"כ לומר דעדיפא מינה משני ועיין לתוס' בעבר הדף ד"ה אתייא ולחידושינו שם ועיין לחידושינו ריש מכלתין ודו"ק

ומיהו לדעת התוס' הכא ק' מה יענה ר"ל הכא בהך קרא דכתיב וכל נבלה וטרפה כדפריך התם תלמודא בפרק התכלת וי"ל דס"ל לתוס' דר"ל ס"ל כדר' יוחנן התם דאמ' פרשה זו עתיד אליהו לדורשה ופירש"י אין אנו יודעים לדורשה ואכתי קש' מהא דתנן פ"ד דזבחים דף מ"ד ע"ב ומייתי לה ריש פ"ז דמנחות דף ע"ג ע"א דתני לוי לכל חטאתם לרבות חטאת העוף דנאכלת סד"א נבלה היא קמ"ל ופי' רש"י ס"ד נבלה היא משום מליקה ולא תאכל לכך אצטריך לכל לרבות דנאכלת ע"ש והשתא לר"ל הכא דע"כ דס"ל דליכא לא נבלה ולא טרפה א"כ ל"ל לכל לרבות חטאת העוף דנאכלת מהי תיתי אסורה וצ"ל דס"ל דאגב דכתיב לכל בהנך גבי קרבנם ומנחתם כתיב נמי גבי חטאתם ומיהו כולי האי לא ה"ל תלמודא למשחק וצ"ע