באר משה (דנשבסקי) ב רצא

מפתחות

סימן א בענין היתר אשת אברהם ליב בן שמואל הכהן שבעלה נהרג ע"י א"י וידובר בכמה פרטי דינים בענין סימנים ובענין הכרה אחר ג' ימים ובענין דברי החכ"צ בסי' קל"ד ותירצתי שיטתו מקושית הנו"ב והגרע"א ועוד כמה דברים בענין זה ויצאת בהיתר

סימן ב שכתבתי לגיסי הג' ר' אלי' לווי לוויטעבסק בענין עגונה שבעלה. נהרג במלחמת פלעוונא ומדובר שם בד' הנו"ב בענין ספק תוך ג' ימים, ובענין הכחשה בדברי העדים אם זה נקרא הכחשה

סימן ג באשה שבא מכתב ממקום רחוק שבעלה מת במחלה מסוכנה שהיו שלטת שם בעת ההיא בפרטי העדות, ואם זה נקרא דבר, לחוש לדין אם דבר הוא כמלחמה, ובענין חוזר ומגיד במי שאמר שלא בפני ב"ד שפלוני מת לעדות אשה

סימן ד שכתבתי לרב אחד בענין זקוקה לחליצה לסמוך על ולד שמת תוך ל' יום ע"י הכרת עובר שהוא כלו לו חדשיו ובצירף גמרו שערו וציפרניו ועוד איזה פרטים בדין

סימן ה שכתבתי לרב אחד בענין מי שעבר על חדר"ג ונשא אשה על אשתו ואח"כ רוצה לחזור להראשונה, אם יש לכוף להשני' לקבל ג"פ, ואם יש לה כתובה במקום שהיא ידעה מזה ג"כ, ועוד דברים בענין זה

סימן ו שכתבתי לרב אחד בענין קידושין, מה נקרא שדוך ואם בדשדיך בענין הוכחה שנתרצתה לקבל קידושין במחלוקת הראשונים בזה, והערה בד' הנו"ב אם נאמנת היא במקום ספק בקידושין

סימן ז שכתבתי לגיסי הגא' בוויטעבסק בענין שעשה תנאי בקידושין למען שלא תצטרך חליצה, אם יש לסמוך ע"ז להתיר בלי חליצה שלא לחוש שמא נתרצתה בהמשך זמן, שיהיה קידושין גמורין לבטל התנאי במקום שהיא לא קבלה בשבועה שלא לבטל התנאי, והערה על נוסח של הנו"ב והח"ס בענין זה

סימן ח בענין הנ"ל בענין חשש אונס במה שלא קיים תנאו לגרשה קודם פטירתו, ובענין המחלוקת בירושלמי באונסא בביטול התנאי

סימן ט בענין אשת איש שנשאת במזיד שאמרה פנוי' אני, ואח"כ נודע הדבר, אם יש עליה דין חומר של אשה שהלך בעלה למדה"י בכל הי"ג דברים, והערה בענין ד' הב"ש בסי' קנ"ב, וגם יש ע"ז הוספה בסוף ח' אה"ע בענין דברי השם ארי' בענין זה

סימן י תשובה ארוכה בענין עדי קידושין ובענין נוגע בעדות, ועוד איזה פרטים בענין זה

סימן יא בענין אשה שנשאת לכהן בחזקת בתולה, אם לחוש לד' הבעל שאומר שלא מצא דם בתולים לחוש לאיסור, וידובר שם בכמה דברים בענין זה

סימן יב שכתבתי לרב אחד באשה שע"י קישוי בלידה נקרע השלפוחית. וע"י הסכם הרופא מומחה היא מסוכנת אם תתעבר ותלד, אם מותר לה לקחת רפואות שלא תתעבר בלי הסכם בעלה, ואם תפסיד כתובתה ע"י דבר זה

סימן יג שכתבתי להרהג"א, בענין אשה שישבה זמן ארוך בבית בעלה אחר מותו שבודאי כלה הקרן מכל הנשאר מבעלה, אם יכולה לגבות כתובתה מן הקרקעות של בעלה, ובארתי שם דברי הראשונים ובפרט בד' הרא"ש המובא בשמ"ק

סימן יד בענין גט בחשש שינוי השם שמעריסה הי' שמו צבי בכינוי הירש והחזיק במקום אחר בשם יצחק צבי, ואח"כ בא למקום אחר ונשא שם אשה, וגירשה אח"כ בשם יצחק צבי המכונה הירש ולא הוזכר שם צבי לבד והעליתי שהגט כשר

סימן טו בענין שליח שהביא גט מקוים בקיום ב"ד במקום שאין מכירין לח"י דייני הקיום אם הגט כשר בלא אמירת בפ"נ ובפ"נ, במחלקותו של הט"ז שחולק על הרמ"א שמכשיר זה, ובארתי שם היטב ד' הראשונים וחזקתי בעז"ה דינו של הרמ"א

סימן טז בענין שיור, בגט של אחר, חוץ ממקום שהגט כתוב עליו אם הוא נחשב מחוסר קציצה והארכתי ובארתי בעז"ה בענין מחוסר קציצה בדברי הראשונים ז"ל בכמה פרטים בדין זה, והוכחתי שאין נחשב שיור של אחר מחוסר קציצה, וגם דברתי שם בד' הרשב"א בענין טעם של מחובר שפסול בגט

סימן יז שכתבתי לרב ששלח מעשה ב"ד על עשיית שליח שני ע"י פאצט ולא נכתב שם אביו של השליח לא כינויו רק כתב מאיר הקטן אשר יש לפקפק ע"ז. והערותי ממחלוקת של ר' יוסי ור"מ בענין קדשתי את בתי הקטנה: חלק חו"מ

סימן א עובדא דאתא לקמאי בד"ת שהי' באחד שהקדים מעות על תבואה שיקנה והוא לקח עבורו ואח"כ אירע אונס שנשרף התבואה שקנה, ונסתפקתי אם הי' זה מקבל המעות דין שליח, או דין מוכר, וגם אפי' אם הוי מוכר מ"מ כיון שענה עבורו נקנה בזה בקנין גמור לנותן המעות ויהי' ההיזק עליו והארכתי בענין זה

סימן ב באחד שמסר ביד שליש מעות וכתב ע"ז צוואה לצדקה במהיום אם לא אחזור עד לאח"מ והיו עליו שמועה ששבק חלכ"ח אך לא בירור גמור, אם יש לאשתו של הנותן לתבוע מזה מזונותיה וחקרתי בזה בפרטי הדין אם ממתנה כזו גובין בע"ח וכתובה ובארתי בזה בד' הראשונים ז"ל

סימן ג בעובדא דאתא לקדמאי בזוג שקנו בית ונכתב בשטר שקבלו מהמוכר ששייך להם הבית ואחריהם ליורשי שניהם ואח"כ נולד להם עוד בן אחד, אם שייך לכל בניהם או רק להבנים שהיו להם בעת הקנין וביאור ארוך בסוגיא דב"ב נכסי לך ובתרא לירתאי ברשב"ם שם ובשארי ראשונים וגם יבאר ד' הרמ"א בסי' רמ"ח ובנתיבות שם

סימן ד בענין שבועת השותפין ושם בענין זה תשובת הגאון ר"א שאול זעליג הגאב"ד דדינאבורג ז"ל ומה שכתבתי אליו בענין זה

סימן ה בדברי הש"ך בחו"מ סי' שנ"ח בענין לקח שלא מדעת של חברו בדבר דניחא ליה ובד' הנו"ב מה"ת סי' ע"ז שכתב אהא דאיתא בחו"מ סי' שנ"ט והארכתי לבאר בענין זה בע"ה

סימן ו שהשבתי לרב אחד על שאלתו לדינא ובארתי איזה דברים בענין פעולה ובדברי הרא"ש בתשו' המובא בחו"מ סי' של"ג, באומר לאומן עשה דבר פלוני ואקחנו ממך בדבר שאם לא יקחנו יפסיד, ודברתי בארוכה בענין זה בע"ה

סימן ז בד"ת שהי' בענין הגמר לשלם לאחיו עבור חלק חזקתו בארענדא והי' הכחשה בזה אם שילם, אם יש ע"ז דין שבועת היסת

סימן ח במי שמכר לחברו וקבל מעות עבור מכירתו במקום שהקנין לא נגמר בקבלת המעות אם מה"ת או מדרבנן, אם מותר לו להשתמש במעות ואם חייב על המעות באונסין ובארתי בזה בעז"ה בד' התוס' פ' המפקיד מ"ג א' ובדברי הרי"ף והרמב"ם בענין זה ובענין שהי' מקח טעות אם מותר להשתמש בהמעות: