באר משה (דנשבסקי) א צה

הקלושה שגם להריב"ש שסובר שכל הנזחלים נקראים קטפרס מ"מ פסול זחילה הוא לבד שקטפרס אין מחבר, דניחזי אנן לר' מאיר דס"ל דטובלין בין בעליונה ובין בתחתונה הגם שאין שם מ' סאה משום שהשטף מים הזוחל מחברם להאמצעית אטו לדידיה לא יהיה הדין לפסול זוחלין במקוה וכי סתמא דמתניתין פרק א' דמקואות שנוטפין אין מטהרין בזוחלין יהיה דלא כר' מאיר, וכן לר"י דסובר שטובלין בתחתונה ולא בעליונה דס"ל גוד אחית ולא גוד אסיק, אטו לדידיה יהיה מותר לטבול במקוה הזוחל כל שיש במי הזחילה עד אותו המקום שהוא טובל שם בס"ה ארבעים סאה אחרי שסובר שאמרינן גוד אחית וזה חשיב חיבור, ובמשנה ד' פ"ה דמקואות דאיתא שם כל הימים כמקוה דברי ר' מאיר ור' יהודה אומר הים הגדול כמקוה ר' יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין, משמע דלר"מ ור"י אינם מטהרים כולם בזוחלין משום שהמה כמקוה הרי שמודים הם לדינא דזוחלין פוסל במקוה

ולכאורה אפשר לומר ע"פ דברי התוס' בחגיגה י"ט ע"ב ד"ה בתחתונה בשם ר"ת דהא דקטפרס הוה חיבור לר' יהודה משום דאיכא מקוה שלם באמצע אהני הקטפרס לחבר להשלם אבל כל שאין שלם כלל אין מצטרף, וא"כ נוכל לומר בזה דזוחלין הוא פסול במי גשמים משום דנחשב קטפרס וכיון דכולו זוחל ואין שם מקוה שלם ולכן אין כאן חיבור ופסול, משא"כ במקום שהזחילה מחובר למקוה שלם יחשב חיבור ולא תפסול הזחילה, אך באמת ז"א דהא הבאתי האי משנה דפליגי בימים ובים הגדול אם פוסל המים הנזחלין או שהוא כמעין וא"כ מיירי זה בנזחל מן הים מקצתו ומחובר להים, דאילו היה נפסק מן הים אף אם היה כמעין פוסל ג"כ בו זחילה שהרי כל שנפסק מן המעין דין, מקוה לו כמבואר בסי' כ"א סעיף י', ויעוי"ש בש"ך (ס"ק ל"ו) מה שהביא שם בשם הראב"ד והרשב"א, או דזחילה פוסל במים שאין בא מהמעיין כ"א ממקוה גם שבא הזחילה מן מקוה שלם שיש בה מ' סאה ואפ"ה אין טובלין שם, גם שר"מ ור' יהודה דס"ל דאמרינן גוד אחית והוה חיבור מ"מ במקום הזחילה אין רשאי לטבול שם שזהו גזירת הכתוב שהמים שאינם מעיין אין מטהרים במקום הזחילה

ובעיקר הדבר שהחליט הריב"ש שכל זחילה קטפרס הוא, הנה מדברי רש"י מוכח שדעת רש"י הוא שלא כן הוא, והוא מלשון רש"י בע"ז ע"ב ע"א שפירש"י שם על קטפרס וז"ל, מים הבאים מלמעלה למטה דרך מדרון של תל גבוה זקוף, עכ"ל, ולמה לרש"י להוסיף הרבה דברים, של תל גבוה זקוף, הלא היה די בזה שנקט מקודם מים הבאים דרך מדרון, א"כ מוכח שרש"י סבר שמדרון לבד לא מיקרי קטפרס כ"א בבא מן תל גבוה זקוף, וכן מוכח בחגיגה דף י"ט ע"א ד"ה חרדלית שפירש"י שם וז"ל קטפרס הוא מקום גבוה זקוף יותר מדאי כו' ובפרט מסוף דבריו מבואר בבירור שדעתו שלא כל זחילה הוה קטפרס, שהרי כתב שם ואף אם אינו קטפרס נמי אין טובלין בו לפי שאין מי גשמים מטהרים דרך זחילתן כו' הרי שדבריו ברורים שאפשר שהמים הנזחלים אינם קטפרס אף שיש שם מדרון קצת שהרי נזחל מ"מ אין קטפרס והוה שפיר חיבור, מ"מ אסור לטבול שם מפני פסול זחילה, ובאמת קצבה להזקיפה אין מבואר מהו נקרא קטפרס ואיזהו הוא שיעור הזקיפה שע"י זה נחשב לקטפרס, ונראה לענ"ד לומר אשר השיעור הוא כל שמדרונו הוא י' מתוך ה' זה לא מיקרי זקוף, וכשמתלקט י' טפחים מתוך ד' אמות זה מיקרי זקוף כדאיתא בעירובין דף נ"ח ב', ומן ה' אמות עד ד' אמות בזה נינקוט לחומרא שכל שהוא פחות מן ה' אמות מתלקט גובה עשרה טפחים מיקרי זקוף, ורק כשהוא ה' אמות זה מיקרי ניחא תשמישתיה, ובאמת הוא חשבון מדויק כי כשמתלקט גובה עשרה טפחים מן חמש אמות שהוא בס"ה ל' טפחים, כסתם אמות שהוא של ששה טפחים, וא"כ הוא שיעור שלשה אמות לאמה אחד גובה, וכן אמרו בגמ' זבחים דף ס"ג א' כל כבשי כבשים היה ג' אמות לאמה, וזהו דרך הבינוני להוליך במקום מדרון וכן הוא שיטת רש"י, ובשיטת התוס' לכאורה נראה שדעתם שכל מדרון מיקרי קטפרס, ממה שהקשו אהא דשלש גוממיות דמשמע הכא דקטפרס הוה חיבור ולמה לא תירצו דמיירי שלא היה קטפרס שהיה מדרון קטן של מתלקט י' מתוך ה', מ"מ אין זה ראיה שיש לומר שדקדוקן של התוס' מדנקט סתם חרדלית משמע דבכל גוונא הוא אף בהר זקוף, ולא הוה להברייתא לסתום הדין של מטבילין בעליונה או בתחתונה דהא תפיק קולא מזה בחרדלית זקוף, וע"כ דקדקו מזה דקטפרס הוה חיבור, וכן מצאתי שהב"י כתב בטור בסי' ר"א וז"ל שם, ועוד דאפילו אם תימצי לומר דכולו משופע קצת יש לומר שאין אותו שיפוע נקרא קטפרס אלא כשהוא משופע ביותר, עכ"ל, אך לא ביאר השיעור של השיפוי ביותר

והנה נסתפקתי באם שמי גשמים שיש בהם ארבעים סאה והמה זוחלין אם נתחבר להם בחפירה ארבעים סאה מים שאובין בשפופרת הנאד והמה קיימי באשבורן אם המה מתכשרים ע"י מה שמחוברים להמים הזוחלין, מי אמרינן שאימת מהני חיבור למקוה במקום שהמקוה בעצמותה כשרה לטבול בה, משא"כ במקום שהמקוה שיש בה ארבעים סאה מים כשרים ג"כ פסולה לטבול שם מפני שהמה זוחלין אין החיבור להמים הנ"ל מכשירים, או אפשר לומר שבעצם המים כשרים המה לכן המים המחובר להם ג"כ מתכשר, ונהי שיש בהם איסור לטבול מצד זחילתן זהו הפסול מצד אחר הוא, ולכן כיון שהמים המחוברים להם המה אינם זוחלין ממילא כשרים המה ע"י חיבורן להמים הזוחלין אף שאין כשר לטבול במקום הזחילה

והנה מדברי הר"ש שהבאתי לעיל בסי' זה שכתב בטעמא דבית שמאי שאומרים מטבילין בחרדלית שסוברים קטפרס חיבור וגם נוטפים מטהרים בזוחלין וז"ל, או אפשר שיש אצל החרדלית פרסת בהמה שהמים עומדים לתוכה ומחוברת כשפופרת הנאד להחרדלית עכ"ל, וא"כ מוכח מד' הר"ש הנ"ל שאם נאמר שמיירי בכה"ג מצינן למימר שב"ש סברי בהא כמה דקיי"ל שאין נוטפים מטהרים בזוחלים רק לפי שסברי קטפרס חיבור חשוב יש בהם מ' סאה ולכן מועיל החיבור להם המים שבפרסת בהמה שאין בהם שיעור מקוה להכשיר אותם מצד חיבורן להחרדלית הזוחלין שיש בהם מ' סאה, ולפי זה מוכח שהמים הנוטפים שיש בהם ארבעים סאה אף שאין ראוי לטבול שם מצד פסול הזחילה מ"מ מועילים להכשיר המחובר להם במקום ששם אין זחילה, ומב"ש נשמע לב"ה שע"כ לא פליגי רק משום דסברי דקטפרס אין חיבור ואין כאן מ' סאה אבל אם היה נחשב חיבור היה כשר לטבול בהמחובר להם, אמנם לפי הלשון הראשון דב"ש סברי שנוטפים מטהרין בזוחלין אין לנו ראיה מזה. עוד נראה להביא ראיה מדברי הר"ש בפ"ה משנה ב' באמצע דבריו שם וז"ל, ומהא דתנן בפ"ג בור שהוא מלא מים שאובין והאמה נכנסת לתוכו ויוצאה הימנו לא קשיא לן (פירושו למה לא יוכשרו השאובין מצד חיבורן) דאיכא למימר בשאין שם מ' סאה דאמה היינו חרדלית של גשמים ע"כ, ומדהוצרך לומר שאין שם מ' סאה באמה מכלל שאם היה שם מ' סאה אף שהמי גשמים הנ"ל המה זוחלין ואין מטהרים מ"מ המים המחוברים להם אף שהמה שאובים מ"מ מתכשרים ע"י חיבורן להם ומקרי שמתחברים למקוה, וכל שיש בהם ארבעים סאה מכשירים המה את הבור מים שאובין, וכן נמצא דברים אלו בדברי הרא"ש בפ' מרובה סי' ג' שכתב שם ג"כ על המשנה הנ"ל שבפ"ג דמקואות בור שהוא מלא מים שאובין והאמה נכנסת לו כו' התם מיירי שלא היה המים של האמה מ' סאה קודם חיבורן למי הבאר, ומוכח מזה שדעת הרא"ש שאם היה שם