באר משה (דנשבסקי) א י

בלי שום פניה ובלי שום מקח שוחד, מי הוא צדק במשפטו ע"פ חוקי המשפט שנוסדו בצדק, מי זכה ומי נתחייב, ואחרי שיצא מהשופטים הדין והמשפט, יהיה בעיר שוטרים ממונים אנשי אמת שיקיימו המשפט, שלא יסרבו מלקיים המשפט שיצא מאת השופטים בצדק, ואז כל איש על מקומו יבא בשלום. כן ידוע שהאדם נמשל לעיר קטנה שיש בו כחות נפרדים ותשוקות הרבה, טובות ושלא טובות, שצריכים להדריכם שיהיה בהנהגה טובה ומאושרה, ושכל האדם הוא אשר נטע הבורא ית"ש בלב האדם, הוא השופט את כל כוחותיו ותשוקותיו, מה לקרב ומה לרחק ע"פ חוקי התורה הק', וצריך לשפוט בדעת נקיה, לרחק כל שוחד מתשוקותיו מקנאה ותאוה וכבוד וכדומה, רק לדון באמת וצדק ע"פ חוקי ומשפטי התוה"ק שנתן לנו הקב"ה, ואחרי הסכם המשפט בטהרת הלב, מה שצריך לעשות, ומה שמחויב לרחק, פן ח"ו השאור שבעיסה, הוא היצה"ר וחייליו לא יתנו לו כח הממשלה על כל כחותיו ותשוקותיו הטבעים המדומיות, לקיים משפטו של השכל חלק ה' ממעל אשר שפט בצדק, ע"ז צריך להתגבר ביראת ה' לכבוש היצה"ר ולמשול בו, שלא יעבור ולא יסור מדרך הטובה ע"פ חוקי התוה"ק ומדותיה הטובות, שהזהיר לנו הקב"ה בתוה"ק מנקימה ונטירה ומשנאת חנם וגאוה וכדומה, ולנטוע בלבבו אהבת הצדק ודרישת טובת חברו ואהבת הבריות, ובפרט אהבת לומדי התורה ויראת גדולי התורה

זהו שאמר הכתוב (ישעיה כ"ח) שהבטיח הקב"ה לישראל "ביום ההוא יהיה ד' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו, ולרוח משפט ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה ודרשו חז"ל מגילה (פ"ו ב') לרוח משפט זה הדן את יצרו, ליושב על המשפט זה הדן דין אמת לאמתו, ולגבורה משיבי מלחמה שערה זה המתגבר ביצרו. והוא על שני הדברים שכתבנו על מדת המשפט, שצריך האדם ההולך בדרך ישרה לשפוט את יצרו מה שמראה היתירים ליפות המגונה ולטהר השרץ בק"נ טעמים, וזה הכלל, הבא לטהר מסייעין אותו. זה הוא שאמר הנביא בשם ד' שהקב"ה ית"ש יעזור לו שיהיה לו כח משפט, זה הדן את יצרו, ליושב על המשפט זה הדן דין אמת לאמתו, שמשתדל בכל כחו לשפוט באמת בלי שום פניה, ולגבורה משיבי מלחמה שערה, זהו המתגבר ביצרו. היא הבטחה מד' שיעזור, הן ברוח משפט שיכוון האמת מהו טוב ומהו רע, מה נאה ומה מגונה, והן בהתגברות על היצה"ר, הוא שד' עמו ע"י עסק התורה בד"א של הלכה, ויהיה בעזרו לזכות ליראת ד', היא הגבורה להיות כובש את יצרו. וזה דרמזה לנו התורה שאימתי בטוחים אנו שנבחור שופטים ושוטרים אמתים, כשנקיים שופטים ושוטרים תתן לך, כל אחד ואחד בלבבו יתן שופטים ושוטרים באמת וצדק ומישרים, ואח"כ תתן בכל שעריך, ומכל היחידים, כל או"א בפני עצמו שינהגו בעצמם ע"י שופטים, הוא כח השכל חלק ד' ממעל שחננו ד', וע"י שוטרים הוא כח הגבורה ביראת ד' לכבוש יצרו ולמשול בו, יבוא לכלל טובה שיזכו למנות שופטים ושוטרים אנשי אמת ורודפי צדק, ושפטו העם משפט צדק

זאת נזכה הכל כאשר נהיה מלומדי התוה"ק ע"מ לעשות ולקיים, בזה נתאשר בהנהגתינו לשפוט משפט צדק, הת"ח הלומד תורה יזכה לשפוט הנהגתו בדעת ישרה ואמתית לעשות ולקיים כל מה שצריך לעשות ע"פ חוקי התורה הק', ולהתגבר על יצרו להתרחק מכל שאין רשאי לעשות כן. כן כל העם אשר מטרדת עסקם ופרנסתם אינם יכולים להיות עוסקים בתורה, כמאמר חז"ל הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם" הזכיה היקרה שיהיה להם כח המשפט לשפוט צרם ולהתגבר עליו, יזכו זאת ע"י קביעת עתים לתורה, וגם שע"י מסחרם יהיו מתמכין דאורייתא, שיתמכו ויעזרו להלומדים, ולהדריך בניהם לתורה, לראות שהנטיעות הרכות היקרות יהיו נטועים על מי מבועי התוה"ק, ובזה תהיה התו' עץ חיים לכל המחזיקים בה, ותומכיה יהיו מאושרים באושר אמתי, ויזכו בזה בשני הדברים, בכח השופט להנהגה טובה, מה לקרב וממה להתרחק, ומה שיהיה מסופק לו איך הוא ראוי ע"פ חוקי התורה, ידרוש מת"ח העוסקים בתורה איזה דרך ישרה ואמתית. כן בכח הגבורה, יזכה לעזר ד' להתגבר על יצרו, וכל שיוסכם שע"פ חוקי התוה"ק הישרים לא כן הוא, הן בכל הדברים שבין אדם למקום והן בדברים שבין אדם לחברו, ובמדות טובות וישרות יעשה הכל הנכון וישר ע"פ חוקי התוה"ק הישרים, וביראת ד' יתגבר למשול על יצרו, ויקיים ירא את ד' בני ומלך ועם שונים לא יתערב

זהו שאמר הכתוב (משלי ח') "לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה" ואומר בזה כי הדבר העצמות שייך ע"ז אני, והדבר המעלה שיש ע"י החשיבות יאמר ע"ז לי, והקדים הכתוב הזכיה שזוכה המחזיק ותומך לומדי התורה, שזכות התורה מועיל לו שיודע לו משפט הנהגה טובה והגונה בכל אשר יהיה מסופק לו איך לעשות, וילך במשפט היצר טוב ולא יטעה במשפט היצה"ר כאשר אמרו חז"ל בינונים זה וזה שופטן ברכות (ס"א ב')], ונאמר ע"ז לשון עצה, כי הוא ישיג הכרעת משפט הנהגה טובה מאחרים לומדי התוה"ק, ובזכיה השניה בכח הממשלה על היצה"ר וחייליו תאוות ותשוקות המדומיות נאמר, תושיה שישיג תושיה, פירושו שהמעשים יעשו ע"פ חוקי החכמה ולא יהיו נפתים לתשוקות המדומיות (כן ביאר הגאון מלבי"ם במשלי בכמה מקומות מלת תושיה, הוא המעשים שנעשו לפי חוקי החכמה). ואח"כ יאמר על הת"ח העוסק בתורה, אני בינה, שהתורה מבינה לו, איך הוא אמתת הדבר שלא יטעה במשפטו. לי גבורה, שישיג מדת הגבורה ביראת ד' להתגבר על היצה"ר, וגם נגד הזדים ועושי רשעה ר"ל, החפצים להרוס קדשי ד' להפר תורה ויראה, זאת היא מעלת וחשיבות לימודה של תורה שאמרו שלימוד גדול שמביא לידי מעשה, והנה הזכיה היקרה שיזכו כל העם ע"י שידריכו בניהם לתורה ויחזיקו את הת"ת של תינוקות של בית רבן לילדי עניים שמהם תצא תורה, ואת כל מוסדות וקיבוצים הנוסדים להגדיל בהם תורה לבחורים השנונים בלימוד הגפ"ת, ומיועדים להצליח בלמודם בתורת ד', ויצמחו מהם גדולי תורה מונהגים במדות ישרות וביראת ד', ומהם יצאו מורי הוראות בישראל, ובהשתתפות כל עם ד' בזה, ויקחו חלק בתמיכת וחיזוק התוה"ק ולומדיה, בזה יזכו הזכיה הגדולה להתנהג ע"י חוקי ומשפטי התורה בדרך האמת והישרה אשר נותן התורה ית"ש נתן לנו והנחילנו למורשה לקהלת יעקב, ולהתגבר על היצה"ר ולמשול על התאוות ותשוקות המדומיות, ושלא לנטות מדרך האמת, הוא דרכי התוה"ק שבכתב ובע"פ. אך זאת יש להזהר שנהי' מוקירי לומדי התורה ומכבדי אותם, כי ע"י כבוד התורה מתרבה התשוקה להצעירים לאהבת תורה ולומדיה ולהחזיק אותה, ולהתרחק מבוזי לומדי התורה הקדושה ומבזים להת"ח

אמרו חז"ל שבת (קי"ט ב') אמר רב יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה ת"ח, שנאמר "ויהיו מלעיבים במלאכי האלקים. ובוזים דברים ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ד' בעמו עד לאין מרפא", מאי עד לאין רפא אמר ר"י אמר רב, כל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו. והנה מאמר זה אין מדוקדק מה הוסיף רב יהודה משמי' דרב יותר מפשטות הכתוב שאמר לאין מרפא, שלא יהיה להם רפואה, עוד יש להבין לשון המימרא דאמר כל המבזה ת"ח אין לו רפואה למכתו, הא לא נזכר שיש לו מכה, עד שאומר אין לו רפואה למכתו, הו"ל שיהיה מוכה במכה שלא יהיה לה רפואה. ואשר יראה לי בזה בפשטות מימרא דר"י אמר