באר מרדכי צט

אולם ע"ז קש' מדוע יבש חוצץ ועיין בסוגיא שם במקומו וד' הטוב יזכינו לבאר פרק זה בארוכ' אכי"ר. והנרא' לפענ"ד בס"ד בענין זה ג' חילוקים בדבר א) שמקפיד להסירו ב) שאינו מקפיד להסירו ג) שמקפיד שיהי' שם וצ"ל שענינו הוא כמדריגה ב' שאינו מקפדת להסירו וק"ל, וע"כ רק בלח משא"כ ביבש הו' חציצ' תחת רגליהם ועיין רש"י זבחים דף ל"ה ד"ה והא וכו' בין רגליהם לרצפה ותנן הי' עומד ע"ג כלים ועיין בס"ט הנ"ל, שהאריך בענין החציצ' שהו' הדם על רגליהם ודן בענין שיהי' מיעוט שאינו מקפיד ולא זכיתי להבין דברי קדשו דהנה הכהנים היו מלובשים במכנסים וארכו עיין רמב"ם בפ"ח מהלכ' כלי המקדש הלכ' ח"י שהם עד סוף הירך שהיא ארכובה וא"כ באותו מקום הי' בשרו פנוי בלי מכנסיים והו' דומה למה דאיתא בש"ס זבחים דף י"ו ע"א בסופו דמשני הא דיד והא דראש ועיין בפירש"י שם ועיין בפנ"י סוף פסחים שעיקר פסול חציצה בקדשים. ס"א בב"י ובשו"ע. לבאר בס"ד בהך דינא רובא ומקפיד עליו א) אם בעי רוב הנרא' לעינים או סגי' יותר מחצי' ועיין בשו"ע יו"ד סי' כ"א בטו"ז ובבאר היטב אות ד' עיין שם ועיין היטב בביאור הגר"א אות ד' ובדרישה סי' ש"ט ב"א וג"כ אם הרוב הוא כנפה שיש סביב לגופ' חציצה סמוכים זל"ז אם מצטרפין לרוב' או בעי שיהי' רוב בב"א (ועיין חולין מ"ה ע"א ובשו"ע סי' ד"ל עיי"ש) ג') בתוכו יתבאר אם יש חילוק להחולקים על רש"י בין שער' לגופ' ומזה נצא השדה ללקט שבלים ליישב שיטת רש"י זי"ע (ועיין עירובין דף ד' עיי"ש היטב) ד"א וג"כ אם הוא בגוונ' שאינו רוב וג"כ אינו מיעוט כגון מחצה על מחצ' נגד כל גופו הנה אם אמרינן שמיעוט כשר א"כ זה אינו מיעוט ופסול מדאורייתא ובפרט שמחצ' כל גופו הו' מן רוב גופו רוב' ופסול מה"ת או נאמר שכיון שלא הו' בכלל רובא של כל גופו כשר מדאורייתא הי') וזה יהי' מבואר בס"ד אם הא דאמרינן דבר תורה אם הו' הלמ"מ או שנלמד מקרא ודו"ק (ועיין פרי מגדים בפתיחה להלכות טריפות. ועיני לשמים נטלית להאיר עיני בהלכ' זו בלי חציצ' כלל ונבוא מקודם על השאל' שניי' ולזה צריך אני להציע לשון רבינו הגדול הרמב"ם בפ"ב מה' מקואות הט"ו שערה אחת שנקשר חוצצת והוא שיהי' מקפיד עלי' אם אינו מקפיד עלי' עלת' לו טביל' עד שיהי' רוב שערו קשור נימא נימא בפ"ע כזה הורו הגאונים ויראה לי ששערו של אדם כגופו הוא חשוב לענין טביל' ואינן כגוף עצמו כדי שנאמר רוב השיער אלא אע"פ וכו' אם אינו מקפיד עליו עלה' לו טביל' אא"כ נצטרף לחוצץ אחר על גופו ונמצא הכול רוב גופו כמו שביארנו עכ"ל ועיין בב"י בד"ה ודע' שהביא שהרא"ש וכן תלמידו רי"ו ס"ל כהגאונים וכשיטת הראב"ד והביא בשם הר"ן בפ"ד שטעמן של הגאונים כיון דאית לן תרי קראי חד לשערו וחד לבשרו ע"כ רוב שערו ג"כ חוצץ עיי"ש והנה כי כן אם נאמר ששערו נחשב בו רוב בפ"ע ובשער שהוא חציצ' היינו דייקא אם נקשר כל שער בפ"ע וכדברי ר"י דאמר נימא אחת חוצצת א"כ מוכח בפי' הגם שעל נימא בפ"ע אינו מקפדת ויש כדון (הג"ה ויש לפשוט זה מדברי הגמרא זבחים דף צ"ח באם הוא טבח ומוכר רבב ועיין מג"א סי' קס"א ס"ק ז' עיי"ש) כל נימא כמיעוט שאינו מקפיד בכ"ז בהצטרף כרוב הו' חציצ' והו' רוב המקפיד משא"כ אם נאמר שרוב המקפיד היינו שיהי' רוב בב"א א"כ הא דאמר ר"י "נימא אחת חוצצת" היינו מטעם מיעוט המקפיד אבל שיהי' רוב המקפיד צריך שיהי' הרוב בבת אחת ולא שיהי' הרבה מיעוטים ובהצטרפם הו' רוב כיון שכל אחת בפני עצמה אינו מקפיד מיעוט הו' ג"כ יש בו מקום ספק לומר שאינו חוצץ. ואעיד לי עד נאמן לדברינו אילו בס"ד עיין בלשון הרמב"ם שהעתקנו שכתב כמו שביארנו וצריך עיון טובא האיך ביאר רבינו הגדול בענין פלוגתא עם הגאונים וי"ל דהנה בפ"א הי"ב כתב דבר תורה אם הי' דבר החוצץ חופה את רוב האדם או רוב הכלי וע"ז כוונתו כמו שביארנו שי"ל שצריך שיהי' חופה את רוב האדם או רוב הכלי אולם בכ"ז יש להתבונן בלישנא שכתב רבינו הגדול בלישנא "דחופה" והנלפענ"ד בס"ד ששם חופה היינו כעין המבואר במדרש איכה בלה בשרי ועורי זה סנהדרין כשם שהעור חופה על הבשר כך סנהדרין חופין על ישראל ועפי"ז יש לומר שרוב בעי שיהי' חופה ולא בהצטרף המיעוטים יחדיו וע"ז מקפיד כי בעי דייקא שיהי' בב"א והבן בס"ד והגם שכתב רבינו ג"כ "אם חופה מיעוטו אינו חוצץ" יש ג"כ לומר שיהי' בב"א זה המקפיד ועי"ז הוי מיעוט המקפיד משא"כ אם הוא מיעוט שאינו מקפיד דתרי ותלת מקומות ובהצטרפם יחדיו הו' מיעוט המקפיד יש מקום לומר לרבינו הגדול שאינו מצטרף ועכ"פ יצא לנו בס"ד מבורר שדברי ר"י שאמר נימא אחת חוצצת תולה בפלוגתת הגאונים עם הרמב"ם לשיטת הרמב"ם הוא מטעם מיעוט המקפיד עליו ועיין בפ"ב הט"ו אבל אם אפי' כל שערה קשור' נימא אחת אחת הו' רק בכלל מיעוט המקפיד משא"כ לשיטת הגאונים אם כל נימא בפ"ע קשורה הו' בכלל רוב המקפיד והו' דאורייתא, והנה להלכ' בשו"ע מובא כגאונים בסוף סעיף ה' ושער' אחת שנקשר' חוצצת והוא שיהי' מקפדת עלי' אבל אם אינו מקפדת עלי' עלת' לה טביל' עד שיהי' רוב שער' קשור נימא נימא וכו' ר"ל שהו' רוב אפי' אינו מקפיד עליו וראיתי בדרישה בטור השער שנקשר עיין בב"י ובגמרא אי ר"ל רוב השער של אותו מקום שנקשר שם דהיינו ברוב השער שבראש או ברוב שער שבגוף במקום שנקשרו שם השערות (מובא בס"ט אות י"ז) שהביא דברי תפל"מ דברוב אחד מהעקומת סגי כגון רוב ראשו או שער בית השחי או רוב בית הסתרים (ועיין בשו"ע ס"ו) וסיים שלא ידע הכרח לזה ובאמת ז"ל הרמב"ם [בפ"ב הט"ו שזכרנו] אלא אע"פ שכל שער ראשו קשור וכו' עכ"ל הרי שהדיבר משער ראשו וכן ז"ל רש"י עירובין דף ד' ע"ב ד"ה רובו ומקפיד עליו שמצטער על ליכלוך זה שבראשו עיי"ש ודו"ק הרי מפורש שמה דנקיט מאור עינינו זי"ע בדיבור המתחיל רובו "רוב שערו" היינו רוב שער ראשו ועיין ר"ן סוף פ"ב דשבועות בענין פלוגתת רש"י ור"ת אי חפיפה דכל הגוף והביא דברי הש"ס הנ"ל עיי"ש היטב הדק והריט"בא כתב בשיטת רש"י בעירובין שרש"י ס"ל כהגאונים (ועיין בס"ט אות ג' שהביאו) וג"כ מדברי הגר"א אות י"א רוב שערי כ"כ הרמב"ם בשם הגאונים והוא חלק וכתב דהראש נחשב עם הגוף וכו' ונ"ל ראי' לדבריהם ממ"ש בב"ק דף פ"ב דאורייתא לעיוני דלמא מיקטר ומיקטר אינו אלא ברא"ש ומדאורייתא בעינן רוב המקפיד וא"א לומר בהצטרפות הגוף דהא קאמר א"נ מאוס וכו' מכלל דרישא מיקטר לחוד עכ"ל (ועיין לו"ש בשמלה אות ח' כוונתו עיי"ש) הרי מבואר שיטתו ולשונו שהדיבור רק מהרא"ש לחוד ואי נאמר ששיטת הגאונים גם שאר