באר מרדכי ק

מקומות שיש שער יש לבאר שדברי הש"ס שנקיט בתירץ אמרי מדאורייתא לעיונא דלמא מיקטר (ומיקטר לא שייך אלא ברא"ש) עיין תוס' שם ותוס' חולין דף י' ד"ה עד שיאמר ברי לי' עיי"ש "או מאוס מידי" היינו ר"ל בשאר מקומות שבגוף כי הוא מקומות ששכיח שם ליכלוך כי התוס' בחולין כתבו כי סוגיא דבב"ק מיירי דייקא ברא"ש (דלא כשיטת רש"י ועיין בטור סי' קצ"ט) אבל כאמור דברי הגר"א ושטח דברי הרמב"ם שמיירי דייקא בראש וראיתי בספר שערי דיעה זי"ע שכתב שהרמב"ם יפרש סוגיא דבב"ק שהו' סד"א שהראש לא יצטרף עם הגוף קמ"ל שצריך לעיין בו כי מצטרף עם הגוף (ועיין בלחם ושמלה אות ח'). אולם האמת עד לעצמו כי עיקר דברי הגמר' בב"ק לא זכיתי בעו"ה להבין מדאורייתא לעיונא דלמא מיקטר א"נ מאוס מידי משום חציצה הנה לישנא לעיונא לעיין ולבחון אם יש שם חציצה ע"כ מיירי בגוונא שאינו עליו "רוב המקפיד" כי עי"ז אינו צריך שום עיון והלא עיני כולו יראנו והנה אליבא דכ"ע בש"ס אין בו שום חולק שמדאורייתא הו' רוב המקפיד ומדוע צריך מדאורייתא לעיונא ומה כולי האי שיהי' עליו חציצ' והלא שיעור חציצה נגמר' דהיינו בתרווייהו רוב' וג"כ מקפיד אולם רוב' בלא מקפיד גזרו עליו מטעם ח"ש וכן מקפיד בלא רוב) הלא הו' רק מיעוט ואפי' מקפיד וזה פליאה נשגב' והנלפענ"ד דהנה ידוע הפלוגתא בספר המצות אם הא דאמרינן ושמרתם את משמרתי ודרשו חז"ל עשו משמרת למשמרת שיטת הרמב"ם שהו' מדאורייתא עיי"ש ועפי"ז נלפענ"ד הגם שאם ימצא חציצ' לא הו' מחויב' לחזור ולטבול רק דייקא אם יש עליו רוב המקפיד אבל בכ"ז מדאורייתא יש לעיין ולראות קודם הטביל' שלא יהי' עליו שום דבר חוצץ כלל וזה דין תורה לראות קודם הטביל' באר היטב שלא יהי' עליו שום דבר חוצץ וזה ביאור דברי הש"ס וכעין מה שמצאנו בפרישה סמוך לוסת ושיטת הסוברים שהו' דאורייתא וכן תוס' יוה"כ כמו שהארכנו בס"ד במקומם באר היטב ובכ"ז אם אח"כ מצא עליו חציצ' הו' רק ברוב המקפיד ובזה נלפענ"ד לבאר דברי הש"ס בב"ק הנ"ל עפ"י שיטת רש"י שס"ל שהא דאמרינן רוב המקפיד מד"ת היינו דוקא בשער' אבל בגופה אפי' מיעוט ג"כ חוצץ ועיין רש"י עירובין דף ד' ובסוכה דף ו' ובתוס' במקומות הנ"ל ובזה נבין היטב דברי הש"ס מדאורייתא לעיוני דלמא מיקטר ר"ל כי יש מקום לומר שקאי על כל הגוף וע"כ שאפי' מיעוט חוצץ ומה דאמרינן מיעוט המקפיד הוא מדרבנן היינו ברא"ש נגד דברי התוס' שכתבו במיקטור לא שייך אלא בראש וזה גופי' לרש"י דמיקטר שייך בכל הגוף [ועיין בתוס' ב"ק ונדה] להורות נתן שאפי' המיעוט חוצץ וא"כ שבכל הגוף הו' מיעוט מדאורייתא ע"כ דבר חמור הוא תיקן עזרא חפיפה בכל הגוף אולם התוס' הקשו דא"כ מה פריך במסכת יבמות דף ע"ה מנכרית מעוברת שגיירה אין בנה צריך טביל' וקאמר אילמי משום דר"י הא אמר רב כהנא ל"ש אלא רוב אבל כולו חוצץ והשתא אדרב' הול"ל כי אמר ר"י בשערו אבל בראשו מי אמר ובאמת התוספות שם ביבמות כתבו דעדיפא מיניה פריך. והנלפענ"ד לתרץ שיטת רש"י דהנה ז"ל רש"י שם יבמות משום דר"י דאמר דבר תורה רובו ומקפיד עליו והכא לא קפיד בהאי חציצ' האי וולדא דרביתי' הוא וקשה לכאור' הלא זה התירוץ הוא בגמר' שאני עובר דרביתא ואם ידע מזה התי' מה מקשי וי"ל דהנה לכאור' מה טעם שיהי' חילוק בין בשרו לשערו היינו שהו' סד"א כי מקום השערות בלא"ה הו' בו מקים מאוס וא"כ איני מקפיד כלל קמ"ל ד"ת שברובו מקפיד משא"כ בבשרו ושאר הגוף רוב בני אדם מקפידם וא"כ ולדא אדרב' רוצות שיהי' בקרבה שלא תפול ולדא קודם זמנו ח"ו וא"כ אין זה בכלל גופו שנאמר שיהי' מקפיד אפי' במיעוט (והגם שכתבו ביבמות בשם הקונטרס שבבשרו אפי' מיעוט שאינו מקפיד חוצץ מדאורייתא ברש"י שלפנינו נמצא שרבינו דיבר רק משערו ולא יותר עיי"ש ונוכל לומר ולתרץ שיטת רש"י שס"ל שמיעוט המקפיד או רוב שאינו מקפיד חוצץ מדאו' חוצץ וע"כ גם לסד"א ידע המקשן מסברא זו דהיינו רביתא ועכ"פ סברא זו יועיל לנו שלא נאמר שיהי' חציצ' אפי' במיעוט שאינו מקפיד ובפרט שמקפדת שיהי' שם כאמור ודמי עכ"פ לראשה שאמרינן שחוצץ ברובו וזה קושי' הגמ' ואפי' אם נאמר שדמי לראשה וא"כ רק ברוב המקפיד חוצץ וכאן אינו מקפיד אבל בכולו אפי' באינו מקפיד הוא מדאורייתא שכיון שהו' כולו אין לנו קפידה גדול מזה ע"ז משני שסברת רביתא מועיל שאפי' כולו לא הו' חציצ' עכ"פ היוצא לנו מזה ג' חילוקים א') בשרו דייקא במקפיד או אפי' במיעוט שאינו מקפיד כי בעי שלא יהי' חוצץ בבשרו ואפי' בכ"ש אין כל גופה עולה במי המקוה כמ"ש בפתיחה בס"ד ב') ראשו שדייקא רובו המקפיד מדאוריית' אבל כולו אפי' אינו מקפיד ג') רביתא אפי' כולו נמי לא חוצץ וקושי' ב') מסוגיא דזבחים המעיין בדברי הרא"ש פ"ח דחולין סי' ט"ו שגריס בסוגיא דשם "רבב על בשרו חוצץ" ועיין שבו"י ח"א סי' ס"ט ולהלן בסעיף ט"ו בהג"ה יבואר בס"ד א"כ הקושי' הו' במקומו שחזינן שאפי' על בשרו אם אינו מקפיד אינו חוצץ אבל בגירסת הש"ס דשם רבב על בגדו א"כ בגדו שאני כי בשרו נוכל לומר שהיינו טעמא שאמרינן שאפי' מיעוט שאינו מקפיד חוצץ כי הגם שהוא אינו מקפיד בטלה דעתו – ועיין ב"י בד"ה צבע שצובעות הנשים בשם הרשב"א ובא"ד לעיל כתבתי ודו"ק וג"כ רש"י לא אמר זאת רק בבשרו ולא בבגדו כי בגדו יש בו מקום לומר שהו' כשערו כי בפרט בעלי אומנת אינם מקפידים כלל. ובזה נוכל לתרץ ג"כ קושי' התוס' סוכה ד"ה דבר תורה שהקשו מדקיהיב שיעור בחציצ' על המרדעת רשב"ג אומר עד כאיסור האיטלקי עיי"ש וכן הקשו התוס' מרבב על בשרו ולהנ"ל נוכל לומר בס"ד כי רש"י כתב חילק זה דייקא בין בשרה כי שם מיעוט שאינו מקפיד הו' בו קפידה גדולה ואפי' אם הוא אינו מקפיד בטלה דעתו כאמור אבל בגדו הו' משערו ודייקא רוב המקפיד הו' מ"ת (ועיין מהר"ם לובלין סוכה בתוס' שם) אולם באמת לא זכיתי להבין בעו"ה כי אפשר לומר שגם שיטת רש"י הו' שבבשרו חוצץ רוב שאינו מקפיד או מיעוט המקפיד אבל מיעוט שאינו מקפיד אינו חוצץ ועפי"ז אין קושי' כי שם מיירי במיעוט וע"כ סתם בני אדם הם מקפידים אבל מוכר רבב אינו מקפיד ודו"ק (ועיין מהרש"א עירובין) ויש לדחות וק"ל, ובענין זה נבוא לדברי התוס' בסוכה וא"כ כיון דאתא הלכתא כרובו ולא למיעוטו א"כ קרא למאי אתא דדרשינן בשרו שלא יהי' דבר חוצץ בינו לבין המים ביאור דברי קדשם עיין במהר"ם לובלין ביבמות שהכוונה לפי' ר"ת דרובו ומקפיד קאי אבשרו א"כ תיקש' למ"ל קרא דורחץ את בשרו דדרשינן מיניה שלא יהי' דבר חוצץ כיון דהלכתא דרובו ומקפיד קאי אבשרו ותי'