באר מרדכי צה

והנלפענ"ד לולא שיראתי להגי' שהם דברי הרמב"ם בעצמו בביאור הת"כ ולא גוף דברי הת"כ והוא דרשת עצמו וביאור ההלכ' באופן זה וז"ל קדשו כל מקום שנאמר בתור' רחיצת בשר וכיבוס בגדיו מן הטומא' אינו אלא טבילת כל הגוף במקוה וזה שנאמר בזב וידיו לא שטף במים כלומר שיטבול כל גופו וזה לשון הכ"מ כ"מ שנאמר בתור' וכו' וזה שנאמר בזב וידיו לא שטף במים וכו' בת"כ עכ"ל קדשו והנלפענ"ד שעפ"י דברי המלבי"ם שזכרתי והוא בפ' מצורע סי' קנ"א שבכ"מ בתור' כתיב ורחץ במים לבד בשמונה פסוקים בס' ויקרא כתיב ורחץ בשרו ר"ל שהול"ל ורחץ במים והרמב"ם הוסיף בביאור הת"כ שכיון שכתיב יחדיו כיבוס בגדיו וכן רחיצת בשרו וזה מצורע א') י"ד ט' ב') ט"ו י"ג ג') פ' אחרי ט"ז כ"ו כ"ח ה') מצורע ט"ו ט"ז ו') בפ' אחרי ט"ז ד' ז') בפ' אמור כ"ב ו' ח) בפ' אחרי י"ז ט"ז עיי"ש. ואציע בזה מה התמוה לפענ"ד מדוע לא הביא הרמב"ם הקרא א') ורחץ שלא יהא דבר חוצץ לא בפ"א מהלכות מקואות הי"ב ולא בפי"א מהלכות איסורי ביאה הי"ג [שהובא בש"ס סוכה דף ו' ובהרבה מקומות] ב') וכן תמוה בפ"ד ה"א דין תורה וכו' שנאמר וכו' והוא שיהי' בהן כדי לעלות בהן כדי טבילה לכל הגוף האדם בב"א והוא בש"ס בהרבה מקומות ועיין כ"מ והראה לש"ס ע"ז דף ע"ה ע"ב דאיתא התם במי נדה מים שהנדה טובלת בהן הוי אומר במ' סאה עיי"ש ועיין ב"י בריש סי' ר"א ותמוה שלא זכר הקרא ורחץ מים שכל גופו עולה בהם (והוא מקרא מצורע י"ד ט' כן נרשם בש"ס סוכה ובמסכת פסחים ושאר מקומות נרשם ויקרא ט"ו אולם באמת אינו לא שם ולא שם אלא בפ' אחרי ט"ז ד' דאל"כ יקשה לשון הקרא וצריך להגי' ודו"ק) ג') הנה בת"כ פ' מצורע דרש בסי' קמ"ח על קרא סי' ט"ו י"ג וידיו לא שטף במים לפי שנאמר ורחץ את בשרו במים יכול אף בית הסתרים ת"ל וידיו מוכח שרוחץ את בשרו היינו אפי' בית הסתרים ועיין ש"ס נדה מ"ג ע"א וקידושין כ"ה מה בשרו מבחוץ ועיין ועיין בפ"ח מ"ה טמאי מו"מ הלכ' ה' שהביא הרמב"ם הך קרא אולם מיושב בדברי התוי"ט מקואות בפרק ח' מה' ד"ה א"צ שיבוא בהם המים עיי"ש שמאחר שאמרינן בזב מקרא דידיו לא שטף דהיינו דומי' דידיו אז דרשינן שגם ידיו מבחוץ אח"כ אומרים שגם בשרו לזה ומיושב היטב שסוגיא דקידושין היינו אחר שדרשינן מה ידיו מבחוץ ועיין בתוס' חולין דף ק"ו תוס' ד"ה מצוה לשמוע אם חולק או לא ועיין גליון הש"ס נדה הנ"ל הנה דברי ר"א ב"ע הם בת"כ הנ"ל בסי' קמ"ד וכיון שאית' אמר ר' אלעזר בן ערך ולא ר"א ב"ע אמר משמע שמוסיף ולא חולק ודו"ק ב') קושי' הראשונים תמוהים והנלפענ"ד שכוונת לשון קדשו במ"ש כ"מ שנאמר בתור' רחיצת בשר וכיבוס בגדים מן הטומא' אינו אלא טבילת כל הגוף במקוה עכ"ל בזה הציע לפנינו כל הלכות מקואות וכמו שכתבו הטור בסי' קצ"ח צריכ' שתטבול כל גופ' בפ"א שהם מקורו מדברי הרמב"ם הנ"ל ועיין בב"י שם וביאורו הוא לומר שצריך שיטבול בפ"א וע"כ ממילא מוכח שכיון שאמרינן שתטבול בב"א ע"כ מוכח שהשיעור מקוה הוא שיהי' כל גופו עולה במים שאם נאמר שיהי' טביל' לחצאין א"צ כל גופו עולה בהם וג"כ ענין חציצה כמבואר בב"י ודו"ק שצריך שיהי' כל גופו עולה בהם שמובא בפ"ד ה"א וג"כ שלא יהי' דבר חוצץ שמובא בפ"א הי"ב והיינו כאמור לעיל שנלמד מן ורחץ את כל בשרו ומשום שסמוך לו כיבוס בגדיו (ועיין היטב במלבי"ם) ואין מהצורך להזכיר הקרא אצל חציצה וג"כ לא בפ"ד שיהי' שיעור מקוה כי בזה שאמרינן שיטבול כל גופו במקוה בפ"א הרי כולל הכול וכמו שביאר הב"י זי"ע דברי הטור שכתב לפיכך צריך שלא יהי' דבר חוצץ ודו"ק כי הא בהא תלי' והוא כפתור ופרח בס"ד. ולא נשאר לנו לבאר רק מה שכתב רבינו הרמב"ם וזה שנאמר בזב וידיו כא שטף במים כלומר שיטבול כל גופו ותמוה שלא נמצא דרשה זו ובפרט כי הרמב"ם בכאן ה"י דרשו שאין צריך אלא אברים הנראים וצ"ע. וי"ל בס"ד עפ"י מה שאמרנו והם דברי הב"י בביאור הטור זי"ע שע"י שאמרינן שצריכ' שתטבול כל גופ' נשמע מזה שלא יהי' דבר חוצץ וג"כ השיעור מקוה כאשר אמרנו בס"ד ודברי הרמב"ם הנ"ל הם דברי הת"כ בסי' קנ"א בפרשת מצורע וכביאור המלבי"ם הן שכל גופו עולה בהם וג"כ שלא יהי' חוצץ והכוונה דהנה עפ"י פירוק הקושי' הג') שהצענו בו דברי התוי"ט הנ"ל ואמרנו שלמסקנא שאמרינן בש"ס נדה דף מ"ג ע"א ות"כ מצורע סי' קמ"ב (וט"ס הוא בכ"מ ה"י דף מ"ב) מה ידיו בנראה אז אמרינן ג"כ שבשרו הו' ג"כ מבחוץ וכסוגיא דקידושין וא"כ הו' נלמד מבשרו הכול ג"כ פרט לבית הסתרים וכסוגי' דקידושין וזה ביאור דברי קדשו כל מקום שנאמר בתור' רחיצת בשר וכיבוס בגדים אינו אלא טבילת כל הגוף במקוה ר"כ וכאשר זכרנו שהכור נלמד ממנו א') שיטבול בבת אחת ב') שיהי' בו שיעור מקוה ג') שלא יהי' בו חציצה ד') שבית הסתרים אינו צריך בו ביאת מים מה בשרו בנחוץ וכסוגי' דקידושין וז"ל הרמב"ם בפי' המשנה בהביאו דברי הת"כ ורחץ בשרו יכול אף בית הסתרים ת"ל וידיו לא שטוף במים מה ידיו בנראה אף כל בשר בנרא' פרט לבית הסתרים ר"ל שעפי"ז מתורץ קושי' התוי"ט הנ"ל וביותר קושייתינו הנ"ל כי ע"י שאיתא בקרא וידיו לא שטף זה לגלות שבשר היינו במחוץ ודו"ק דכיון שדרשינן ממה שנאמר בתור' רחיצת בשר וכיבוס בגדים שיטבול כל הגוף במקוה ובזה שאמרינן כל הגוף נכלל חוץ מג' דברים שאמרנו עוד ענין רביעי בקודש' והיינו לומר שבית הסתרים אין צריך שיבא בהם מים ולכאור' תמוה קושי' התוי"ט תרתי למ"ל הכא דרשינן מה בשר מבחוץ וכו' למ"ל "וידיו" וכבר זכרנו תי' התוי"ט ובאמת מבואר ונלמד מלישנא דרמב"ם בהביאו הת"כ בפי' המשנה וזה שסיים בלשון קדשו וזה שנאמר בזב וידיו לא שטף במים כלומר שיטבול כל גופו ר"ל כמו שאמרינן שידיו לא שטף במים שידיו אתי' לגלות שבית הסתרים א"צ שיבוא בהם המים ואח"כ אמרינן שזה ענין "בשר" כסוגי' דקידושין עכשיו לפי המסקנא שאמרינן שמן בשרו נלמד כל ענינים השייכים למקוה ד') מפלגות האמורים וחלוקה הד' לאפוקי מגע בית הסתרים נלמד מן בשר ע"י ידיו לא שטף וכאמור שידיו לגלות על בשרו וזה מבואר בפי' המשנ' וטוב לנו צפרנן של ראשונים וכו' ע"כ לפי"ז למסקנ' העל' הרמב"ם לומר שבשרו ג"כ לגלות על ידיו ובידיו לפי"ז ג"כ הרמז להורות כל עניני המקוה וזה ביאור דברי קדשו וזה שנאמר בזב וידיו לא שטף במים כלומר שיטבול כל גופו וה"ה לשאר הטמאים שאם טבל כולו חוץ מאצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו ר"ל לפי"ז נבאר בפי' הקרא גם כן שידיו לא שטף לומר שצריך שיהי' טביל' בכולו אפי' בראש באצבע קטנה א"כ מוכח הכול א') שיהי' טביל' בבת אחת ב') וג"כ מובן ממילא שיעור' כיון שצריך שיהי' טבילה בבת אחת ג') וג"כ שלא יהי' חוצץ כי בראש אצבע אם לא