באר מרדכי צד

האש' מסתרת ימי טבילת' ועיין בהג"ה סוף סי' קצ"ח וראיתי בחכמת אדם ס"ק ג' שדייקא נקיט סרך בתה כי היא מרגשת בו והנ"ל להסביר דהנה הי' מנהג שהית' חופפת בבית' ועי"ז הרגישה בה בני ביתה ואח"כ הלכה לה לבית הטביל' והחפיפה צ"ל סמוך לטבילה וזה נ"ל נכון [ועיין בש"ך ס"ק ו' שסיים שם שיש למחות ביד המקילין ביום ז' סמוך לחשיכה ודו"ק] א"כ בעיני המון ובעיני בתה בפרט שגזרו משום סרך שלה יודעת שתמיד אנה הלכה לבית הטבילה קרוב לחשיכה כשיעור חפיפה שיהי' טביל' בלילה וא"כ אם תלך קודם צהרים ותבוא לביתה בעת צהרים שהו' ודאי יום א"כ תסבור בדעת' שאינו טבילה וליכא לעז על בני' שתאמר בתה שטבלה שנית וגם כן שטבלה אחר ג' ימים א) כיון שהיא יודעת שהטבילה הו' בלילה ב) וג"כ שאין טבילה אחר ג' ימים ותחשוב בדעת' שלא הו' טבילה זו טבילה כלל והבן בס"ד סברה זו [ועיין בש"ך ס"ק ח' בזה ולולי דברי קדשו בגוונא זה הי' מקום לומר שלכתחילה תטבול ביום אם שמשה כדי שלא להוציא לעז [ובפרט שהאידנא עפ"י רוב הו' החפיפ' בבית הטבילה ואינו מרגשת כ"כ ודו"ק] או הי' נלפענ"ד שתטבול שנית בלא כונה ועיין בסי' קצ"ח סעיף בהג"ה מ"ח בהג"ה וליכא לעז על בני' להראות שאינו צריכה טבילה מצד הדין רק לכתחילה צריכה טבילה שנית על טבילה כזו ויותר נלפע"ד שהיא תאמר בפי' שאינו טובלת לשום טבילה אלא שירדה להקר [ודייקא ביום עהיי"ט] והיא תסבור בדעת' שלא לטבול ובלא ידיעתה נאמר לבלנית שאמרה שלא הו' לילה שתאנוס אותה ועיין בטו"ז ס"ק מ' וש"ך ס"ק ס'] וא"כ ממנ"פ היא לא טבלה בדעת' כדי שלא להוציא לעז וזו תחזיק בדיבורה ותאנוס שתטבול ודו"ק. בדגול מרבבה בש"ך ס"ק ב' עיין מהש"ק ובפרט קושי' הדגמ"ר קמה לפי דברי רמב"ן מובא בטור סי' קצ"ד שדם טהור הו' בכלל גזירת ר"ז ואולי ס"ל הש"ך כיון שהו' רק מנהג מקומות לשיטת הסוברים שאינו בכלל גזירת ר"ז יש מקום יותר להקל בו יותר ממה שנהגו מצד חומרא ודו"ק ובמק"א הארכתי בו בס"ד. פתיחה לסי' קצ"ח. הנני בזה לרשום איזהו ענינים שנתעוררתי בס"ד בלמדי רמב"ם ה' מקוואות וד' הטוב יערה עלינו רוח ממרום לטהר לבבינו לטבול מחשבותינו במי דעת נאמנים וזה ענין הטבילה לדעת הרמב"ם בסוף ההלכה והבן אכי"ר. א') פ"א ה"ב וזה שנאמר בזב וידיו לא שטף במים כלומ' שיטבול כל גופו הכ"מ הראה מקומו שהוא מת"כ ועיינתי שם בת"כ במקומו בקרא סי' ט"ו פסוק י"א וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ולא מצאתיו (כהאי לישנא ועיין בפרש"י שם וש"ס נדה ס"ו) וביותר תמוה לי דהנה ז"ל הרמב"ם בהלכ' י' בית הסתרים ובית הקמטים אינם צריכין שיבוא בהם מים שנאמר וידיו לא שטף באברים הנראים לבד וזה מבואר שם בת"כ סי' קמ"ב וידיו לא שטף במים מנה ת"ל לפי שנאמר ורחץ את בשרו במים יכול אף בית הסתרים ת"ל וידיו מה ידיו בנראה פרט לבית הסתרים אף כל בנראה פרט לבית הסתרים ותמוה האיך אפשר לדרוש תרתי תן בידיו (ועיין לעיל בסי' קפ"ג מ"ש כעין זה בס"ד) וביותר יש לתמוה דהנה ז"ל הבית יוסף בריש סי' קצ"ח בהביאו לשון הרמב"ם (שם ה"ז) כל הטובל צריך שיטבול כל גופו כשהוא ערום בב"א וכו' דבספרא יליף מדכתיב כי אם רחץ את בשרו במים ובא השמש מה ביאת שמשו כולו כאחד אף ביאתו במים כולו כאחד ותמוה אילו הביא הרמב"ם הדרש' מן וידיו לא שטף לא הו' שתק הב"י להביאו ולישנא דב"י מוכח שהך דספרא מן ורחץ שקאי וכו' שמקורו אליבא דכ"ע מזה וג"כ יש להתבונן בלישנא דרמב"ם בהלכ' ב' וזה שנאמר ובהלכ' י' שנאמר (ועיין טו"ז וב"ח ובאר הגולה סי' קצ"ח אות א' ולשון זה הו' בת"כ אמור פ"ד מ"ז עיי"ש) והנה זה הענין שיהי' כולו בב"א אין שום חולק ובכל הטמאים הו' כן וכן בכלים הוא בת"כ שמיני סי' קכ"ב בקרא במים יובא ובא השמש וטהר וכן לענין טומאת בגדיו ועיין בס' מצורע סי' קנ"א ושם במלבי"ם היטב. ויען שדרכי החכמה נעלמו ממני מוכרח אני להאריך קצת בפ' מצורע סי' ט"ו פסוק י"ג דרש הספרי וכבס בגדיו ורחץ בשרו היקש כיבוס בגדיו לרחיצת בשרו מה רחיצת גופו בנקיות הא למדנו שחוצצין בכלים עכ"ל דברי המלבי"ם בענין זה הם קילורין לעיניים (ועיין בפ' אחרי בסי' ט"ז ב"פ יכבס בגדיו ורחץ בשרו כ"ו כ"ח) ודרש פה תרתי להקיש כיבוס בגדיו שיהי' בנקיות וג"כ שלא יהי' חוצץ בין כליו למים כמו שהדין בבשרו וקיצר כי הם שני לימודים מ"ש לקמן סי' ט"ו פסוק ט"ז הוא ללמוד מים שכל גופו עולה בהם ומ"ש בפ' אחרי ט"ז - ד' - ורחץ את בשרו שלא יהי' חוצץ ובאמת טעמא בעי מדוע קיצר הת"כ והנלפענ"ד עפ"י דברי הב"י שביאר לישנא דהטור שכתב צריכ' שתטבול כל גופה בפ"א לפיכך צריך שלא יהי' דבר חוצץ שהא בהא תלי' שכיון שאמרינן שצריך כל גופו ע"כ צריך ליזהר מחציצה כי צריך טבילה מחדש וזה ביאור הת"כ וכבס בגדיו ורחץ בשרו היקש כיבוס בגדיו לרחיצת בשרו מה רחיצת גופו בנקיות אף כיבוס גופו בנקיות ר"ל שבעת שרוחץ גופו רחצו כולו בפעם אחת ולא שיהי' רוחץ אבר אבר אלא שאם רוחץ רוחץ כל גופו כן יהי' כיבוס בגדיו ג"כ באופן זה שיהי' כולו בפ"א וכלישנא דהטור צריכ' שתטבול כל גופ' ממילא הא למדנו שחוצצין בכלים ר"ל שהא בהא תלי' והוא כפתור ופרח בפי' הת"כ בס"ד ולפי"ז מה שדרש בספרא סי' קס"א ורחץ במים בני מקוה את כל בשרו מים שכל גופו עולה בהם וכמה הם אמה על אמה ברום ג' אמות נמצאת אתה אומר שיעור מקוה מ' סאה (והוא מובא בש"ס עירובין ד' וי"ד חגיגה י"א יומא ל"א פסחים ק"ט) וזה ע"כ לומר שלא יהי' טבילה דאל"כ למה צריך מים שכל גופו עולה בהם יטבול לחצאין מזה מוכח ג"כ מה שאיתא בפ' אחרי ורחץ במים את בשרו דרשו שלא יהי' דבר חוצץ בין בשרו למים דא ודא אחת הוא והכול הוא שרשו ורחץ את כל בשרו שצריכ' שתטבול כל בשר' בפ"א (ומזה יש ג"כ לדין לענין מה שמובא בתשו' הריב"ש אם שיעור ג' סאה הוא מה"ת ולהלן נרחיב הדיבור בזה בס"ד מלשון זה נמצאת אתה אומר משמע שהוא דאורייתא ודו"ק ועיין רש"י ויקרא סי' ט"ו פסוק י"א וידיו לא שטף שאין בית הסתרים טעון ביאת מים אלא אבר הגלוי) סוף דבר לא זכיתי להבין מנ"ל לרבינו נר מערבי להביא דרשה וידיו לא שטף שיהי' טבילת כל גופו והנה הך דרשה דבית הסתרים ובית הקמטין מובא בפירוש המשנה בפ"ח במקואות מ"ה עיין שם.