באר מרדכי עח

ותוס' ליום שלאחריו משא"כ לענין ספירת ז' נקיים שצריך שיהי' מעצומו של יום ודחה דבריו דהאיך אפשר לעשות סניף ליום שלאחריו ולא יהי' תפילת ערבית מעצומו של יום עיי"ש שדברי קדשו צריכין ביאור לעניי הטרוטות וז"ל ותו בגט נמי נימא דלא פסלינן אלא כשנתן בעצומו של לילה ונתינת הגט דפסול רחמנא מגזה"כ היינו דוקא בלילה ממש עיי"ש והנלפענ"ד בזה לבאר שיטת מרן הב"י שנקט בשלחנו הטהור רק הך עניני לענין אבילות בסימן שע"ה ות"ב וכא בהלכות נדה ולא בהל' גירושין ואדרבה תמה בזה ורק הרמ"א הביאו וי"ל דשיטתו לענין גט הוה ס"ל כי רק בלילה ממש פסול וע"כ לא נקיט בגט וכן הוה ס"ל לחלק דוקא לענין אבילות י"כ כיון שהתפללו הוה סניף ותוס' ליום שלאחריו – ורק להחמיר ולא להקל משא"כ לענין ספירה לא קפדינן אלא אעצומו של שבעת ימים ולא על התוס' ובפרט כי טבילה בזמנה מצוה וכאשר יבואר להלן בסי' קצ"ז ר"ל כל מה שאפשר כמהר גם בזה"ז צריך למהר וע"כ נקיט הב"י בשלחנו הטהור רק לענין שמחות ולא לענין אחר ועיין בשו"ע יו"ד סימן רס"ב סעיף ז' שנדבר להלן בס"ד, ה') והביא התה"ד דברי הג"ה מיימ' לענין מילה שאינו תלוי' בתפילה אם התפללו מבעוד יום לא להקל ולא להחמיר והובא בשו"ע סימן רס"ב סעיף ז' אולם מרן הרמ"א שנקיט הך דינא דתה"ד בסי' קצ"ו לענין הפסק בטהרה וכן לענין גט ולענין אבילות וס"ל לחלק כמו שמסיים התה"ד בשלומא מילה הוא ענין בידי שמים משא"כ בענינים האמורים הוא בידי אדם והי' לו להקדימו ודו"ק וק"ל. ו') איתא בשו"ע או"ח סי' כ' סעיף ה' יש מי שאומר שאם התפלל תפילת ערבית מבעוד יום עד שלא הניח תפילין אין לו להניחם אחר כך ומקורו מכתבי מהר"ר ישראל סימן קכ"א שבספר שו"ת תה"ד הנ"ל ובמג"א שם שאם הוא לא התפלל אע"פ שהצבור התפללו מותר להניח תפילין ורמ"א ביו"ד ס"ס שע"ה דהא תפילין בלילה אינם אלא מדרבנן ועיי"ש בש"כ ובאע"ז ס"ס קכ"ג עיי"ש ובטו"ז ובפרמ"ג שם שאם לא הניח תפילין יכול להניח אפילו בין השמשות כי רק לקולא אמרינן ולא כחומרא והם דברי הטו"ז בסי' ת"ב וכאמור ועפי"ז העלתי לעיל אות ב' שכוונת השו"ע שרק החשבון של ז' ימים הוה מיום המחרת אבל פשיטא שצריך לנהוג אבילות באותו היום ודו"ק. ז') והנלפענ"ד לבאר מדוע גבי נדה בהפסק טהרה נקיט התה"ד תפילת הקהל אפי' היא לא התפללה שעמד בזה הש"ך בסי' שע"ה ולשאר ענינים תולה בתפילת האיש אשר דנין בו דהחילוק הוא בשלומא לענין הפסק בטהרה שהוא ענין שנוגע לתרווייהו כי נוגע לגבי בעלה וע"כ מה לנו אם היא לא התפללה הלא נוגע לבעלה והוא נמשך אחר הקהל משא"כ לענין אבילות תולה בתפילת עצמו [וג"כ צ"ע אם יש ב' אחים ואחד מהם התפלל ואח' לא התפלל היאך דנין בזה וע"כ נקיט בשו"ע בסי' שע"ה וכגרס' הב"ח שהתפלל] ואולם הש"ך תי' שם שאשה אינו רגילה להתפלל וע"כ נגררת בתר הציבור עפי"ז נ"ל בס"ד לתרץ דברי הג"ה בשו"ע אע"ז סימן קכ"ג שנקיט לאחר תפילת הצבור ועיי"ש בח"מ שתמה מדוע לא נגרר אחר תפילת הב"ד והנלפענ"ד דהנה הגט ניתן להאשה והיא אין דרכה להתפלל וע"כ לחומרא נגררת אחר הציבור ובפרט עפי"מ שכתבנו לעיל שבדבר הנוגע לשניהם נגרר האחד אחר חבירו לחומרא משא"כ לשאר ענינים וכמבואר בשו"ע או"ח בס"ס ל' וכאמור. והלום ראיתי בשו"ת הב"ח בסי' קכ"ו שעמד במקצת מדברינו דלעיל אות א' שמדוע בעוד היום גדול נחמיר שיהי' כלילה לענין זה ועיין שם מה שכתב לענין שיעור בין השמשות וז"ל אבל בדיעבד נראה דהוה הפסק לטהרה משום דמשמע בר"פ בנות כותים דוקא בנדה הוה הפסק בטהרה דאורייתא אבל נשים שלנו שמחמירן להפסיק בטהרה ז' נקיים הוה דרבנן וכו' עיי"ש וכמבואר ג"כ בש"ך כי לענין כזית מצה וספירת העומר איני עושה התפלה גבול בין יום ללילה ואגב אציע בזה מה שנשאלתי באיש ששכח ביום אחד מספירה לספור ונזכר בבואו לבית הכנסת להתפלל מנחה וערבית וכבר הי' קרוב לספק בין השמשות וספר באותו היום אם יכול אח"כ לספור בברכה כפי מה דקיי"ל שאם שכח לספור יום אחד אינו יכול לספור אח"כ בברכה. והוריתי לו בס"ד שיספור אח"כ בברכה דהנה ליש שיטות הוה כל ספירה מצוה בפ"ע וא"כ פשיטא שיכול לספור אפי' בשכח לגמרי לספור ורק דלא קיי"ל כוותי' בכ"ז כיון שאז התחילו הקהל להתפלל מנחה סמוך ללילה כדי שיכלו להתפלל ערבית בזמנו משום הספירה וכיון שלא התפללו ערבית דאיתא בשו"ע סי' תפ"ט המתפלל עם הצבור מבעוד יום מונה עמהם ואח"כ יספור לעצמו וכמו שצריך אח"כ לספור בברכה הגם שכבר התפלל ערבית כ"ש הכא שהתחילו להתפלל מנחה וק"ל ועיין רדב"ז החדשות סי' רס"ח דמי ששמע שמוע קרובה בין השמשות חשבינן בין השמשות מן היום ומונה אבילות מאותו היום עיי"ש מובא בפ"ת סי' שע"ה ס"ק ה' ומשם נלמד לכאן ועיין פרמ"ג או"ח כ' שהבאתי לעיל ובתשובה אחת העלתי בס"ד באשה שמתה, בין השמשות שיחשבו היא"צ וכו' מיום הבא והבאתי דברי שו"ע יו"ד סי' רס"ו לענין נולד בין השמשות וא"ר סי' של"א ושו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' קמ"ח לענין ולד הנולד שנולד בשבת סמוך לצאה"כ ולא נודע אם הי' בה"שמשו"ת ודו"ק. רק זאת אני מסופק אם הקהל כבר התפללו ערבית מבעוד יום תוך שעה ורביעית קודם הלילה וג"כ הוא התפלל עמהם ושכח באותו היום לספור ספירת העומר אם יכול אח"כ לספור בברכה ופשיטא שאם התפלל ב' או ג' שעות קודם הלילה שיכול להשלים מהיום הזה כי ספירת העומר אינו תוכה כלל בתפילת ערבית ורק בהגבלת לילה וראי' מדברי המג"א בס"ק ז' נ"ל דמותר לספור אחר צ"ה אפי' לא התפלל עדיין ערבית: ורק אם הוא בגוונא שהקהל כבר התפללו ערבית והוא ספק בין השמשות בגוונא זה אם יכול לספור להשלים אותו היום צ"ע ויש לדין בו בענין אם יש היתר לברך במקום ס"ס כבר הארכתי בס"ד במק"א בשו"ת לה' תפילין וציינתי בזה דברי הפרמ"ג משבצות סי' קמ"ג, ב' ד"ה ודע ועיין שד"ח מערכת כללים אות סמך כלל מ"ג וכלל ע"ו בזה ודי' בזה כעת ותולה בענין אי הולכים בסכנה אחר ס"ס להתיר ועיין בסי' קע"ג בפרמ"ג ודו"ק ומשם תדרשנו בס"ד. ח) ונחזור לענין ראשון דהנה מקור זה הענין הוא מתוס' כתובות דף מ"ז ד"ה דמסר בתי' א' שס"ל התוס' שתוס' שבת דאורייתא ולא כן לתי' הב' ועיין בענין זה באר רחובות בביאור הגר"א בסי' רס"א ס"ב בהג"ה לענין שיעור זה ודו"ק בדברי קדשו וג"כ בענין זה יהי' דא"כ נתת דבריך לשיעורין ובפרט בלילי פסח שאיתא בתוס' פסחים דף צ"ט ע"ב ד"ה עד שתחשך וכן