באר מרדכי ע

שייך טעם הרמב"ם שהלא לא תראה דם בתולים בכ"ז גזרו בזה משום לא פלוג ואסרו משום שמא תראה דם נידות הגם שהוא גזירה רחוקה ודו"ק. ועפ"י טעם הרמב"ם בפי' המשנה שזכרנו נכון היטב לבאר עפי"ז שיטת הי"א שמובא בהגהמי"י שאם בעל ולא מצא דם אין צריך לפרוש וי"ל שהוא עפ"י הנ"ל שהחשש רק משום תראה דם וזה גזירת ר"ז אבל אם לא ראתה דם כי למסקנה שכבר השוו חכמים מדותיהם גזרו בכל השלש טעמים שזכרנו הן הטעם שתראה אז דם נידות והן הטעם האשר"י והן טעם הרמב"ם. ועפי"ז נ"ל לתרץ ז') קושיא אחת גדולה שנתקשה בה הב"ש בסי' ס"ח ס"ק ג' הא דעת הטור כדעת רש"י דבוגרת יש לה דמים אלא דפתחה פתוח ואין לה טענת פ"פ וא"כ לענין דמים בוגרת שוה לשאר נשים [ועיין בישועות יעקב בסימן זה ס"ק ב' בד"ק ובחי' לכתובות דרכתי קשתי בס"ד עפ"י דרכו בקודש ועיין להלן בכאן והבן] וביותר תמוה כי האשר"י סותר דברי עצמו בזה כי בפ"ק דכתובות כתב הרא"ש בטעם שהחמירו חומרא יתירא זו שמא נתערב דם נדה בתוך דם בתולים אבל בפרק התינוקות לא כ' כן ובספר ח"מ אע"ז סימן ס"ג ס"ק ב' נתקשה בזה והאמת אגיד כי חפשתי באשר"י בפרק קמא דכתובות ולא מצאתי ולפי דברי הסדרי טהרה שהקדמנו הוא נכון כי למסקנ' ס"ל ג"כ להאשר"י זה הטעם וכאמור והנלפענ"ד בגוף הענין אם בוגרת יש לה דמים יש מבוכה בין הפוסקים ובחי' לכתובות הראתי לדעת לדברי האשר"י שם סי' כ"א בפ"א דבוגרת קצת דמי יש לה וצ"ע בש"ס דף י"א מדמי מוכת עץ לבוגרת ועיין ברש"י ד"ה מדמי לה לבוגרת משמע מפורש דומי' דמוכת עץ שאין להם דמים כלל ועיין להלן דף פ"ו בענין הבוגרת אין להם טענת דמים ובתוס' וברש"י ד"ה אי עיי"ש ובכללין סי' מ' וראיתי בס' בית יעקב [מהגאון מליסא זי"ע] כתובות דף ט' ע"א בתוס' ד"ה האומר שהעלה ב' מיני דמים יש לבתולה א') דם מיפקד פקיד שיכול לצאת ע"י הטיי' בלא עשיית חבורה ב') וגם דם שבא ע"י חבורה ולפי"ז נראה דהא דפירוש ר"ח דבוגרת אין לה דמים היינו דם פקידה אבל אם פתחה סתם ועושה חבורה ודאי יש לה דם חבורה וכו' וכיון דכל בוגרת פתחה סתום ויש לה עכ"פ דם חבורה ולכן נותנין לה לילה ראשונה הב"ע דטעין ט"ד דעיקר ט"ד הוא כשאין לה דם פקידה דקים להו לחז"ל דדם פקידה א"א כש"ז לחפות דהדם מרובה משא"כ משום דם חבורה א"י לטעון ט"ד דבדם חבורה דמועט אמרינן דחפהו ש"ז כמו שהאריך בזה באע"ז סימן ס"ח בב"ש ס"ק ג' עכל"ק ובזה הכול על נכון, וד"ק יאירו נתיבות הספו' לכל הסתירות ועיין ש"ס כתובות ה' באיבעית דם חבורי חביר או מיפקד פקיד וכן בש"ס חגיגה דף י"ג בתולה שעיברה מהו לכה"ג, ר"ל בהיות כי שעיברה א"כ היא בעולת בעל שבקי בהטיי' הגם שאין דם שמיפקד פקיד אשר יוצא בלא חבורה אבל דם שיוציא רק בחבורה יש לה והבן ושואל איזהו דם עיקר עפ"י הש"ס כתובות דף ה' הנ"ל אם בשם בתולה נקראת והבן, ועיין בכללין סי' רע"ז וסי' תרפ"ט וסי' תשמ"ז ואכמ"ל ודו"ק [ובגוף הסתירה כבר עמד בזה המעדיו"ט וכן בתוי"ט בפירקן שמ"ש האשר"י אע"פ שאין לה טענת דמים מ"מ דכיון דיש בוגרת שיש לה דם בתולים לא פלוג וצריך לפרוש אפי' לא מצא דם עיי"ש זהו לפי גירס' הרי"ף שכ' רבינו בפ"ק בכתובות סימן כ"א וכ"ש לגירס' רש"י שהסכים רבינו דלאותה גירסא יש לה טענת בתולים] ועפ"י זה יבוארו דברי הטור בס"ד שבוגרת אין לה דם פקידה שהוא דם מרובה אבל דם חבורה מן הצדדין הוא מיעוט ובזה י"ל שחפוהו ש"ז והנה מבואר ש"ב סימנים יש לבתולה כמבואר בשו"ע אע"ז סי' ס"ח ס"ג שדמים שותתין ממנה בסוף ביאה ראשונה והדוחק אבל טענת פתח פתוח אינו בבוגרת ר"ל הגם שאין בבוגרת טענת פתח פתוח אבל בכ"ז דוחק יש ג"כ בביאה ראשונה והראי' שאפי' בביאה שניי' כן [ועיין היטב בתוס' נדה דף ס"ח ע"ב בד"ה דשרי לבעל לכתחילה וכו' והבן] ובהיות כי בוגרת נאבד הדם שמיפקד פקיד ע"כ לא הוה סתום ועי"ז ג"כ דמי' מועטים והבן והוה רק דם הצדדין ובזה יבוארו דברי האשר"י היטב מה שהסכים עם הרמב"ן דכל בוגרת יש לה דמים היינו דם הצדדין ומ"ש בריש התינוקות כיון דיש בוגרת שיש לה דמים אבל לא כולם היינו דם דמיפקד פקיד [וא"צ לדברי קדשו של המעדניו"ט שזכרתי לעיל שכאן כ' לדברי האלפסי והבן] ובזה יבוארו גם כן דברי הטור מ"ש בסימן ס"ח באע"ז דלכל בתולה יש דמים היינו דם הצדדין ומ"ש הטור בסימן קצ"ג ר"ל בתולי' דהיינו דם פקידה אבל דם צדדין יש בהם וביאור דברי הטור כן הוא הכונס בתולה בועל בעילת מצוה ופורש אפי' קטנה שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה וא"כ אין חשש דם נידות ובכ"ז החשש משום דם בתולים גופיה והיינו חומרת ר"ז אפי' בוגרת שכלו בתולי' [וא"כ אין חשש כ"כ משום דם בתולים כי פקידה אין בה ורק דם צדדין וע"ז יש מקום לומר הטיי' ולהלן נדבר בו שהנ"ל בס"ד בסתירת התוס' והסוגי' שדוקא אם היא בתולי' שלימה דהיינו קטנה או נערה כי אצלם רוב נשואי' היה אז שיש בה שני מיני דמים דם פקידה ודם צדדין לזה אמר רק שמואל יכולני לבעול כמה בתולות ולא יצא דם וזה רק שמואל דרב גובריה אבל בוגרת שאין בה דם פקידה ורק דם צדדין אז ג"כ כ"ע בקיאים בהטיי' והבן] וא"כ שניהם שווין קטנה שאין חשש שתראה אז דם נידות אבל החשש משום בתולים אבל בוגרת שאין חשש משום דם בתולים כי בבוגרת הוה מיעוט שתראה דם בתולים כיון שאין לה דם פקידה אבל הוה החשש שתראה אז דם נידות והבן. וזה שמובן היטב סיום דברי הטור ואפי' בדקה ולא מצאה דם טמאה שמא ראתה טיפת דם כחרדל וחופהו ש"ז הכוונה כאמור שזה קאי אתרווייהו הן הקטנה הוה החשש שתראה דם בתולים כי תרתי דמים משמע אפי' בוגרת שכלו בתולי' וא"כ אין חשש משום בתולים אבל החשש משום הדם נידות שתראה אז כי היטב אשר דיבר הסדרי טהרה כי למסקנה כולי' טעמי' אתי' ובזה יובן מדוע רבינו הטור לא הזכיר טעמו של האשר"י כי למסקנ' "שלש אלה (הטעמים) יעשו לה" והבן ודו"ק. ח') איתא בשו"ע אע"ז סי' ס"ג מותר לבעול בתולה בשבת ושניי' בשו"ע או"ח סימן ר"פ ואין בו משום חובל ולא משום צער לה ועיין בב"ש בכאן שהביא דברי הג"א לדידן שאין אנו בקיאים בהטיי' אסור לבעול בשבת ובדרישה ובטו"ז או"ח הנ"ל ולבאר הענין נ"ל להעתיק דברי הג"א ומשם בארה בס"ד וז"ל הג"ה אשר"י ולבי מהסס דלעיל מסיק טעמא משים דרוב בקיאים הם וא"כ השתא דאין בקיאים אסורה ותו דר"י פירש כשאינו מתכווין לבעול בעילה גמורה משמע דאם מתכווין אסורה עכ"ל ועיין בדרישה וב"ח וטו"ז בסי' זה ובאו"ח ובחידו'