באר מרדכי ז

צדיקים ואפשר זה כוונת ק"ז זי"ע בקריאת השם הזה שהתפלל שיערבו אמרותיו ויכה שורש בלב הלומדים שיתרומם ויתהדר שמו הגדול על ידו כאשר נתעלה כעת עמד ליהודים הדורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו מרדכי. (זיין) באר שבע הוא באר הגולה אשר גלתה מירושלם גולה אחר גולה אשר חרפו צרים כחוללים מבני הנפילים עמנא דווארייהו אהדרינהו לאפיה מינייהו. ויאכלו את ישראל בכל פה על מצו"ת ומרורי"ם צלמות ולא סדרים: הבט משמים וראה את בנך את יחדד. וקנה לשם קדשך אילת אהבים אשר לו אלהים קרובים. עד מתי מלך אסור ברהטים עוררה את גבורך ועשה בם שבטים והרשעה כעשן תכלה, כי וינועו אמות הספים ונקול הקורא ובתי נפשינו ימלא עשן כי במחשכים הושבני כמתי עולם ויתגלה בימינו וקראתם דרור בארץ וגו' ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשובו הן קרבה שנת "השבע" שנת השמטה ומתי נעשה לביתנו אם לא עכשיו אימתי באלף השביעי דחריב עלמא הנה עבר כמעט שני שליש מיום הששי דכתיב ביה והכינו – (עיין בכללין סי' תתל"ד ערך בריאת העולם) הכנה דרבה ליום בוא יום הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ובנים על אבותם והאב הרחמן יראה בעלבו"ן של עולבי"ם ירא ויחוס על עמו הנדחים כי ווי לגלותא דאיתמשך מאן יכול למסבל ליה הסובלת את סבלך עוד בשממון דאיתעבד עלמא כד כי מקדשא חרב ואיתבטלו קרבנא לכפרה: אב שדי תיפוק ברעווא למפרק ית עונך מן גלותא ועכך לאנהרא צפר כצפרא דשבעה יומין וקרתא קדישא דירושלם יתנחמו בכפליים ואנא ברי' קכה אשר לפניך נגלו כל תעלומות רגשי לבבי אשר יהמו כגלי הים זכני לזכות הרבים להרביץ תורה ויראת שונים ואחבק ואנשק עוד כיפי דעכו – ואתקן מתקליה (סוף כתובות) ואגנדר בעפרה הכותב בלב נשבר ונדכה לישועת ד' מחכה ובדמע שואג מרדכי. הבעה"ח פה קה"י נייטרא כ"ה למב"י ה' לסדר או דודו או בן דודו יגאלינו תרפ"ז ומזמר"ת עיין מאור ושמש מקץ מ"ג, י"א) לפ"ק. מי יתן כי רגלא דפרזלא ארוצה עד איש אלקים אאמ"ו הגה"ק "מהר"ם" שליט"א אב"ד ור"מ דקה"י מאקאווא תע"א לקבל מפיו הקדוש ברכותיו על ספרי זה ומנשים באוהל תבורך אמי הצדקית הרבנית מרת "רחל" תחי' עוד ינובו בשיבה דשנים ורעננים יהיו לראות נחת ושמחה מיוצאי חלצינו יצ"ו חיים עד העולם אמן. בס"ד. מראות יחזקאל. חוב קדוש עלינו לעשות ציון לנפש חי' רבינו הגאון הקדוש שנראה עמודי דנהורא בתוך אבלותו מרן יחזקאל בענעטה זי"ע אב"ד ור"מ דעיר מולדתי "נייטרא" תע"א, שנפטר ביום ז' טבת שנת תרט"ו כי מלא כל הארץ כבודו הגם שלא זכינו לתורתו ומאמריו האמיתים [רבות מחשבות בלב איש לעשות סדר למשנה בתולדות הרבנים הגאונים ומנהיגי הרוחני זצוק"ל דעיר מולדת אבותיי יצ"ו כי הוא נוגע למשפחתי ג"כ אולם לכל זמן ועת לכל חפץ בס"ד] בדפוס בכ"ז תורתו וקדשתו עומדת לעד ומובא פעמים רבות בשו"ת חת"ס יהודא יעלה וכו' ע"כ אציע מאמרים פרטים ששמעתי בשם קדשו לזכות את הרבים. א') לנשואין, [ואני בעניי הרחבתי הדברים] ואומר אל אדוני אלי לא תלך האשה (אלי כתיב בת היתה לו לאליעזר והי' מחזיר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו א"ל אברהם בני ברוך ואתה ארור ואין ארור מדבק בברוך רש"י) [ח"ש כ"ד - ל"ט] ותמוה שהול"ל בהיפך ואין ברוך מדבק בארור כי רק מצד הברוך הוא העיכוב ודיבר בקדשו שהכונה דהנה חז"ל אמרו הנושא אשה צריך שידבק באחי' וירא א"א שהגם שבת אליעזר היא שאביה דלה ומשקה מתורת רבו לאחרים אבל שאר קרובים והמשפחה כשיבואו לבקר את בת אליעזר ומעשה שטן יצליח, לא שהיא כראוי לאשת יצחק תכניסם תחת כנפי השכינה וישפירו מעשיהם על ידה אלא ע"י חברותא הרעה היא תהי' נגררת אחריהם כי האדם עלול לחטוא וזה "ואין ארור מדבק בברוך" להיות כברוך להטיב דרכו אלא אדרבה הברוך ח"ו יהי' כארור לעשות כמעשיו ע"כ [ובחינה זו פתח במשל פיו בקדושה המגיד מדובנא ולא נדפס בספרו מובא בילקוט אליעזר ערך ת"ח סי' פ"ד ושערי חיים תהלים כ"ג לבאר מקרא קודש בחג. ודו"ק]. ב') ועוד נדרש בו וישב ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רגזו של יוסף צדיקים מבקשים לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז: [רש"י ריש וישב] דיבר בקדשו זי"ע הנה נבחין נא אם נדבר עם אדם ריק ובפרט בימות קדם עם עכו"ם ולפי דעתו בטוח על עולם הבא שלו ואם נדבר עם צדיקים אשר הוגים יום ולילה בתורה ועבודה וגמ"ח אמר יאמר לא ידעתי באיזהו דרך מוליכין אותו ומדוע זהו בטוח בעתידו וזה ירא ויפחד, אולם נראה נא עד משל מי שנידן למיתה הגם שעוד יאריכו ימים וחדשים עד שיגמור דינו [בכ"ז כל אוכל תתעב נפשו משים ויגיעו עד שערי מות] ולהיפך מי שנתבשר בהיותו במדבר שעלה לגדלה או עלה עליו הגורל בהון רב הגם שעתה עדיין חייו בצער אבל יערב לחכו הפת במלח וכו' ובזה יובן הצדיקים אם ידעו שבטוחים בחלקם להבא בארץ החיים איזי יהי' להם גם עוה"ז ואין