באר מרדכי ו

ד) באר אשר חפרתי לא אדבר בו אריכות דברים לא לפאר ולגדל פרי עשתנותיי וגם לא אעטיף בענוה פסולה כי מי שהמחבר ספון בידו א"צ התנצלות ונגד זה דבר שפתיים אך למותר רק זאת אומר אתה ד' ידעת כי הרבה יגעתי ובו הי' שעשועי שבעה שנים שחברתיו בסירוגין ומובן שירעד הקסת בידי כי הלכות גדולות שנו כאן וח"ו לסמוך על עני בדעת כמוני כי חברתיו בטל הילדות ונשנתי אכ"ב" ונקי שניתי ורשת הטעות פרוסה על האדם והגם שבעת הדפסה כפי כוחי בררתיו בירור אחר בירור והרבה דבריו השמטתי והוספתי כי הוא רק מהדורא קמא ויש בידי עוד מהדורא תנינא והרבה דברים נשארו בקולמוס ובגליון השו"ע ואקוה כמו שזכיתי לעשות הוספות ותיקונים לספרי "קנין חדש" כן אזכה בעזרתו לכל רב וצורב יחי' להשיב בס"ד ואזכה לדבר אמת ואם שגיתי יזמין לי ת"ח אוהבי אמת ואתקנו בספריי אשר יופיעו עוד בס"ד: בכ"ז אקוה בעזרתו שהתלמידים ימצאו בו תועלת מרובה וכדברי הגאונים הקדושים המסכימים שליט"א ימצא ספרי קן לה באהלי שב תורה הלא כה דברי הנדכה המתחנן ראה תפילתי אשר מתפלל עבדיך כאשר ראית אז את תפילת מרדכי. ה) באר אשר כריתי הרהיב בנפשי עוז להוציא לאור עולם כי רחם ד' עלי ושמחני בגלותי שגדולים וטובים אשר קטנם עבה ממתני הוגים בספרי "קנין חדש" ושלחו לי שעשועים מארץ הקדושה והם חזקני ואמצו לבבי הנשבר הנדכה כי זה חלקי מכל עמלי וזכות אבותיי הקדושים זי"ע ורבותיי ה"ה הגאון הקדוש בנש"ק מרן חנני' יו"ט ליפא ט"ב זצוק"ל אב"ד דק"ק סיגוט מחבר ספר קדושת יו"ט בשנה אחרונה כאשר הביאנו אאמ"ו הגאון שליט"א חדריו בפ' בראשית וחשבנו דרכינו ליסע לישיבה גדולה אז כה דיבר האיש גבור אחיל' זי"ע שאהי' מתלמידיו ופקדתו הקדושה שמרה רוחי והייתי שם כל ימי החורף עד שנבלע הארון במקומו זי"ע וזכיתי לקבל עיר וקדיש מן שמי' הנודע בשם רבי מרדכי מנאדווערנא זי"ע בהיות איתן מושבו בקהל בישטענע מחוז מאראמאראש בהיותי טליא בן שמונה שנים וכ"ק אאמ"ו שליט"א ראה שם ממש רוה"ק שהגיד עתידות כחצות לילה ליל הששי וברכני שהשי"ת יחזק לבבי ורבינו הגדול הגאון האמיתי זצוק"ל מחבר ספרי התבואות פרי השדה וכו' ממש כאב את בכו ירצה ובענותנתו הגדול' זי"ע הראה לי תמיד בעת היותי יוצק מים על ידו השו"ת שהריצו אליו מכל פינות העולם חנכני והכרחני לעיין בחדשים לבקרים ובימי ילדותי קבלתי ברכות מכמה צדיקים זי"ע וכן בשנה שנפטר בו שר המסכים אדמ"ו הגאון הקדוש רשכבה"ג רבי "צבי אלימלך" שפירא זי"ע מחבר ספר "צבי לצדיק" אשר מעט ימצאו הסכמתו ובפרט כעת זקנתו ואהבה גדולה אהבני כי זכה לזקנה טובה ראשו כתם פ"ז שנים ובענותנתו הגדולה הציע לפני ענינים תמוהים בטור הל' סוכה ורצה לשמוע דעת פעוט כמוני וגם בפ' בראשית בפסוק ונח מצא חן ורצה שאמתין שם איזהו ימים שיהי' בכוחו ליסב עמדי על השלחן בסעודה אחת בימי החול כשיהי' בכוחו לאכול פת והגיד לי בשם צדיקים קמאי תלמידי בעש"ט זי"ע שרק בעת אכילת פ"ת ב"ג המלך הזמן מסוגל לקרב עצמו לרבותינו ורציתי להעלות על הכתב כל הדיבורים הקדושים אבל הכול יצא מלבי כי נחלתי אז בש"ק וישלח כמבואר בפנים בספרי שו"ת סי' י"ב בעמוד קנ"ד עיי"ש תודה לד' הטוב על כל חסדיו והצעתי לפניו מר לבבי וברכני שסופו לקיימו בעושר ואזכה לששון ויקר כבימי מרדכי. ו) בארי טרם אמסרנו לרבים כי המוציא לאור חידושיו כדורש לאלפים ורבבות אבקש מנטותא מכבוד רבותינו זי"ע אולי פלטה הקולמוס מה שפא יחות הן נגד קדמונים ואחרונים וכוונתי הי' רק להתבונן בדברי קדשם כי מי אני נגדם זבוב קצוץ כנפיים והלא ערכתי את ערכו כספרי פותח שערים מערכת כבוד חכמים ינחלו ז"ל: שם הגדולים מערכת ספרים בית יוסף וז"ל ודע שקבלתי שישראל כפי הדור הי' צריכין לספר הזה ובאותו הדור היו נמצאים שלשה רבנים ראוים לזה והם הרב רי יוסף ואיטצק והרב מרן והרב מהריב"ל וכר אחד מהם ראוי למלאכה זו והסכימו מן השמים ותנתן הדת על יד מרן הקדוש מפני ענותנתו היתירה כאשר נר' מספריו הקדושים חושה אל העין ועיין או"ת סי' כ"ה מ"ש ע"ד הגאון חיים יונה תאומים עיי"ש ועיין שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות ע"ד בהביאו דבריו שבמחזיק ברכה סי' ק"ע וציער עצמו האיך מקילין בכבוד גדולים ועיין ב"י יו"ד סי' קי"ב מ"ש על הטור שכ' על הרשב"א ואין נראה כן מן הירוש' וז"ל לא הי' לו לכתוב כן דמשמע דהרשב"א לא ראה הירושלמי הזה או ראהו ונעלמה ידיעתו ממנו שאילו ידעו ונזכר ממנו לא הי' כותב כן וזה דבר שלא ניתן ליחשב בכך מאן דנהירין ליה שבילי דרקיעי וכו' עיי"ש ואם מרן כ' כן על רבינו הטור שהי' בזמן הרשב"א או סמוך כו אנן יתמי דיתמי מה נענה ומה נאמר ועוד ראיתי כאריא דבי עילאי מתיל הרמב"ן בחידושיו לכתובות (נדפסו במיץ ע"ש הרשב"א) שכ' בק"א דף ע"ה ע"ב מה"ס ביום הלחמו מלחמתו של תורה כ' וז"ל ואעפ"י שאין זה מחוור אנו נותנים ראשינו תחת כפות רגלי הראשונים ז"ל עכ"ל וחרדה ילבש המעיין בראותו דברי הרמב"ן הללו אשר ישב לחוף ימים ים התלמוד הבבלי וירוש' כמאן דמנח בכיסתיה אחד המיוחד משתו יגורו אלים ובמקום גדלתו לימדנו יקר תפארת מעלת הראשונים ומי שיש לו לב ישא כמה וכמה ק"ו בעצמו ודי' בזה עכ"ל, ובח"א סימן ז"ך בתוכחה מגולה לבנו החכם השלם הרר"א זצ"ל שכתב על רבנן אישתמיטתינהו דברי התוס' ומשנה שלימה וכו' הלא ידעת הא דאמרי במערבא לעולם יראה אדם בעל השומע כנגדו עיי"ש, ועיין בהקדמת טוטו"ד מהד"ג ח"ב (מהמהרש"ק זי"ע) מבנו הגאון ז"ל עיי"ש, והגיד צערו על המחברים שדוחים דברי אביו הגאון עולם זי"ע בגילוי דחיטתא וכבר כתב החכם התשב"י "נקל להשיג אלף השגות מלחבר יריעה אחת" עיי"ש המעשה כשנתארח הגאון מהר"ם פינעס נ"י אב"ד בעיר הגדולה מינסק בליטא בבראדי ודי' בזה ועיין שו"ת אבני צדק (דעעש) אע"ז סי' ע"ז וז"ל בסוף דבריו ע"ד הפנ"י וכו' רק לשון מעלתו נ"י שכ' שמערבב הדברים ח"ו לומר כן על מאור הגולה אף אם אמת השגת מעלתו נ"י שומר פיו ולשונו כתיב וגו' ושמעתי מפי קדוש אדמ"ו הג' חתם סופר זצוק"ל שמחיבור הרשב"א לא קם כחיבור הפנ"י עכ"ל, ושמעתי משם צדיקים שספר פנ"י מסוגל לשמחה עכ"ל, שם בספרי הנ"ל וכפי ידיעתי נזהרתי בזה ויקוים בנו כי מכבדי אכבד ובן יכבד אב ק"ז אמי הרבנית הצדקית "רחל" תחי' המחבר "דברי יושר" שהוצאתיו ביגיעה רבה לאור ח"א ובכ"ז לא מצאתי שום הקדמה והתנצלות גם לא בח"ב על הש"ס ואולי י"תגדל ו"יתקדש ש"מיה רבה ר"ת יושר עיין ארץ החיים על התהלים בביאור רננו