באר מרדכי סג

הלבוש שמחמיר מאוד אולי מיקל בזה ויש לדחות אבל להטו"ז פשיטא שאינו צריכה ספירה חדשה אם בא הציר באותו היום ורק בנידן שאלתך שהצעת שע"י האונס כיון שעבר אותו היום נתילד אונס ונדחה על ד' שבועות הנה ע"י זה הזמן יהי' צריך לעשות הכנה חדשה לנשואין ועיין ס"ק ה' בחוו"ד ביאורים שמה שמסיק הטו"ז שאם בזמן הדחי' קבעו הזמן על זמן אחר ידוע א"צ ספירה מחדש שפשוט שהיינו שלא נתבטל הכנת הנשואין אבל אם קבעו על זמן רחוק שצריכין למירמי שיכר' באסינת' לאחר קביעה' י"ב חודש פשיטא שאינו מועיל ע"ש ופשיט' ד' שבועות שכתבת בציר שאלתך האידנא הוה דחי' גדולה לפי הזמן והענין אולם נ"ל אם היה נדחה הנשואין רק יותר מן ח' ימים קצת הגם שהש"ך כתב בשם מ"ב אם לא עברה ז' ימים בלא בדיקה עיין בפלתי שתמה בזה ממנ"פ אם אתה עושה כזה הביאה של חתן תביעה חד חדש' אם לא עבר אפילו יום אחד הרי כאן תביעה חדשה וחימוד חדש ואם אמרינן דלא נתיאשו מתביעה ראשונה כסברת המ"ב והש"ך וא"כ אף אם עברו ז"י ולא בדקה עצמה מ"מ הרי כבר מנה ז' ימים מזמן הראשון וכו' עכ"ל ועיין ס"ט בס"ק י"ב [בד"ה ובספר ב"ה] ובס"ק י' ד"ה ובאמת העלה דשיטת המ"ב דטעם של מהר"ם שבמרדכי שממנו מקור זה [בשו"ע סעיף ג' ובהג"ה שהעתקנו בס"ד] דמשום חשש חימוד חדש נגעו דהואיל ולא אסקי' אדעת' הנך ז' נקיים הראשונים הואיל ודחו הנשואין איכ' חימוד חדש דבעינן דרמי אנפשי' ויהבי אדעתי' שלא תבוא לידי חשש דם חימוד והכא הואיל ודחו הנשואין ונתיאשו מן הז"נ הראשונים ולפיכך כל שחזרו ונתפייסה הוי כמו שתבעוהו להנשא מחדש ואיכא חשש חימוד ומהיי"ט כתב בדקה בימים הראשונים הא חזינן דלא נתיאשה ליכא חימוד וחולק על מהרי"ק שהביאו בהג"ה כאן דס"ל דבדיקה לא מהני הביאו הש"ך לקמן ולפי"ז הכל ניחה ולק"מ עכ"ל הס"ט. ועיין בס"ט שנסתפק והעלה שבזה פליגי הפוסקים בדחו הנשואין אם החשש דילמא ראת' אז מחמת חימוד ולא אדעתי' או דהחשש כאשר יגידו מחדש שיהי' הנשואין יהי' חימוד חדש עיי"ש. ועפי"ז אומר אני בס"ד שהמ"ב הנ"ל לא אמר דבריו רק אם הוה בו שם ענין דיחוי הנשואין או יש ב' חששים הנ"ל אבל אם בא הציר אשר שולח ע"י החתן ובא באותו היום וא"כ ליכא חשש דילמא ראת' ולא אדעתי' כי הלא אדעתי' שיבוא בעלי החתונה והחתן בתוכם וכן ליכא חימוד חדש כי לא נשאר שעה שתהי' מסופקת על ביאת החתן ואין מקום להתעוררת חדש לכ"ע אף למ"ב אפי' לא בדקה ז' ימים גם המ"ב מודה בכ"ז שמועיל הבדיקה הראשונה ודו"ק. ואחר כותבי כ"ז עיינתי בחוו"ד ביאורים ס"ק ד' ומצאתי מפורש כדברינו אילו ורק אני הוספתי מיא וקמחא עפ"י דברי הס"ט הנ"ל ודו"ק. ועיין בחוו"ד ס"ק ו' שתמה בדברי הש"ך והם דברי הפלתי אולם לדברי הס"ט הכל על נכון וק"ל. וא"כ אפילו אם דחו הנשואין ליותר מן ח' ימים והיינו שלא בדקה בנתיים אם בא הציר באותו היום פשיט' שמהני אבל בכ"ז כיון שכתבת שנתאחר על יותר מן ד' שבועות אז נ"ל שצריכה ספירה מחדש כי זה הוה יותר מן כי רמי שערי באסינתא ונתבטל הכנת הנשואין וכתב החוו"ד שזה לא מהני עיי"ש אות ה' ועיי"ש שכתב שקודם י"ב חודש לא מהני שעי"ז נתבטל הכנה לנשואין ועיין מה שכתבתי בס"ד לעיל בפלוגת' הטו"ז עם הדרישה שלשה חילוקים נכונים ודו"ק. ע"כ תברא להלכה אם בא הציר ממש באותו היום והעיקר תולה להבונן בהענין שלא אסח' הכלה דעת' כלל מביאת החתן אז אפי' לא בדקה ז' ימים ונתאחר אפי' עד ד' שבועות יש מקום לומר שלא נתבטל הכנה לנשואין אבל יותר מן ד' שבועות נתבטל הכנה לנשואין והכל כפי הענין וחכם עיניו בראשו לדין לפי מקומו ושעתו ותבין את אשר לפניך כי בעל נפש את' ידידך הדו"ש באהבה הצעיר מרדכי פ"ה מנייטרא תע"א. נ"ב בס"ט ס"ק י' בדברי הש"ך ס"ק ו' שהקשה [בד"ה ובאמת] ועוד הדבר תמוה דניחוש לחימוד חדש באותן הימים שעמדה בגדר הדחי' אדרבה אבדה חמדת' והוא קושי' מהרי"ץ והנלפענ"ד לתרץ עפ"י דברי החי' ר"ן שמובא בס"ט בס"ק א' שעם החימוד יבוא דם נידות [והבאתי דברי קדשו לבאר בס"ד לעיל] וא"כ הכול נכון שע"י שתדע פתאום שלא יבוא החתן איזי השתנות בגופה יפעול שיבוא דם נידות ועפ"ז נוכל לבאר כל הענין וכן קושי' הפלתי שהקשה ממנ"פ הנ"ל שהבאנו בפנים ועפי"ז נכון שאם לא בדקה אולי ע"י העגמכ"פ פירסה נדה וכמו שאיתא בש"ס ותתחלחל המלכה מאוד מלמד שפירסה נדה ועיין בש"ס דף ע"א פחדא צמית ביעתותא מרפא פירש"י ביעתותא בהלה פתאומית ועיין דף ס"ו א"ל רבי לאבדון זיל בעתה ולעיל בשו"ע סי' קפ"ד ס"ח קפ"ז ס"ט ומג"א סי' ג' ס"ק י"ד וספר לבנון נטע בסי' קפ"ד ונדה, דף י"ג היכי דבעית מותר וק"ל, ודו"ק וד' הטוב יצילינו מכל פחד ובהלה ויסור כל מחלה ותקלה ונזכה למבשר שלום אכי"ר ידנ"פ הנ"ל שו"ע סעיף ד' חתן שפירסה כלתו נדה קודם שבא עלי' לא יתיחד עמה אלא הוא ישן בין האנשים והיא ישינה בין הנשים מקורו מש"ס כתובות דף ד' ודברי האשרי' נראים במושכל ראשון כסותרים זא"ז כאשר תלו זיניהם עליו כל שלטי הגבורים ע"כ אמרתי אשיחה וירווח לי למצוא טעם זקנים אכי"ר וזה החלי בעזר צורי וגואלי. א) אלקי' ראיתי עולים במלחמתו של תורה ה"ה בדברי האשר"י פ"ק דכתובות סי' ה' בהביאו שיטת הראב"ד בהך עניני דהוא ישן דתרווייהו דוקא שיהי' אנשים ישינים עם החתן ונשים עם הכלה ועיין בפרק אילו מגלחין סי' ל"ו ודוקא בלילה אבל ביום מותר להתיחד עמה כשאר נשים ואינו אסור אלא בתשמיש אבל בשאר מיני פרישות וכו' מותר ולא עוד אלא אפי' בחיבוק ונישוק וכיוצא בו מותר עיי"ש בדברי הראב"ד וכתב עליו האשר"י ומאוד הפליג ועיין בתפארת שמואל מהרש"ק שתמה הלא למ"ש האשר"י בפ"ק דכתובות סי' ז' למשנה אחרונה שדם בתולים הוה כנדה שמותר אח"כ להתיחד עמה כמו בנדה עיי"ש וא"כ מותר להתיחד עמה ותמה על הטור ע"כ ואני בעניי תמה עוד שהרי הראב"ד סותר דברי עצמו שכתב בשער הפרישה מובא באשר"י נדה פרק התינוקת סי' ב' בתשו' לרב האי גאון ז"ל שהראב"ד הסכים עמו שצריכה הפסק בטהרה ופשיטא שחיבוק ונישוק שאסור ושוב ראיתי בהגהות תפארת שמואל על הטור בסי' שמ"ב שעמד בזה הסתירה ג"כ שכמו שהביא האשר"י בשמו שמותר אח"כ ביום אפי' בחיבוק ונישוק הכא לדידן אחר שבעל בעילת מצוה אסור ואדרבה הראב"ד הצריך לפרוש באבר מת ועיי"ש באשר"י סי' א' [ואגב אציע במה שכתב רב האי גאון וצריכה