באר מרדכי סא

לעשות נשואין מיד א"צ למנות ז' נקיים לזה פשיטא לכ"ע] וע"כ אפי' אם אחרו אח"ז ד' שבועות אז ג"כ אינו צריך ספירה חדשה ורבינו הטו"ז זי"ע הבין שכוונת הד"פ להשמיענו דאם הסכימו ביני וביני לעשות נשואין מיד א"צ למנות ז' נקיים משמע, אבל אחרו קצת יותר מזמן ההוא צריך לעשות ספירה חדשה כי מעת שיתקרב הזמן ההוא צריכה ספירה חדשה אולם אדרבה כוונת הדריש' להשמיענו שאפי' אם ע"י סיבה שנאחר קצת מזמן הרגיל [ע"ז משל שנודע שמזמן שרמי וכו' הוא ב' ג' שבועות עד הנשואין] לא נאמר שצריכה ספירה חדשה והדרישה רק מביא ראי' שמכי רמי שערי וכו' הוה החימוד האמיתי וחימוד היותר גדול מזה לא יהי' וכמו שאתם מודים לכ"ע שאם הקדימו הזמן שמועיל כי זה מועיל אפי' תוך י"ב חודש אבל באמת שבתוך י"ב חודש הגם שהוה חימוד אבל כיון שהוא קודם שרמי שערי וכו' עוד יבוא חימוד היותר גדול וע"כ קודם הנשואין והיינו כאשר יהי' ההכנה האמתי צריך עוד ספירה אבל אם יהי' הנשואין מיד אינו צריך ספירה חדשה אבל בכאן מכי רמי שערי וכו' אז מועיל אפי' אם איחר הזמן. פירות הנושאין מדברינו אילו עפ"י דרישה ופרישה עולה בס"ד על שלחן מלכים שלשה ראשים וששה פרטים א] א) קודם י"ב חודש לא הוה חימוד כלל ופשיטא שצריכה ספירה חדשה כאשר יהי' הכנה האמתי' לנשואין, ב) אלא אפי' אם יהי' מיד הנשואין אחר שספרה ג' או ד' ימים אינו מועיל לעת עתה כי צריכה למנות מחדש כיון שלא הוה חימוד כלל, ג) תוך י"ב חודש קודם שרמי שערי וכו' צריכה למנות מחדש כאשר יקרב זמן הנשואין כי יתעורר חימוד חדש ד) אבל אם מיד יהי' נשואין כיון שהוה חימוד כבר [ורק אם ימשך זמן רב אז יבוא עוד חימוד אבל כיון שהוה עתה כבר חימוד) מועיל זה הספירה שמנו תוך י"ב חודש והבן עומק הענין ג] ה) מי רמי שערי אז אפי' יאחר הזמן כי לא יהי' חימוד חדש. ו) ופשיטא וראי' לזה שהלא יעשו מיד שזה מועיל אפי' תוך י"ב חודש וכ"ש שמועיל בכאן ודו"ק ואקוה שיגעתי בזה ומצאתי בס"ד לתרץ עומק דו"פ זי"ע. שו"ת חת"ס סי' קפ"ד נשאל מהגאון מהרי"ם א"ש אשה שדברו בה להנשא לאיש אשר לא ראת' מעולם ונתרצית ע"י מכתבים וקבעו יום הנשואין וספרה האשה ז' נקיים קודם שבא האיש יש להחמיר דלא מהני אלא צריכה לשבת ז' נקיים עוד והיא סברת הגאון השואל ועיי"ש ועיין שו"ת מהר"ם א"ש סי' י"ז בסופו ולחם ושמלה אות א' (אולם נ"ל בס"ד אם כמו שנוהג בזמנינו ששולחים פארטרע אם נאמר כיון שרואת צורתו בזה שולט היצה"ר או נאמר דוקא על הגוף שרואה ובכ"ז אולי בזה אפי' הגאון מהר"ם א"ש לא היה מחמיר וצ"ע. ובתשובה ביארתי ויועתק בסוף הסי' בס"ד) ובמק"א כתבתי בס"ד וז"ל והנ"ל לבאר זה הענין מדברי הש"ס פרק החולץ דף ל"ז [יומא דף י"ז] רב כי איקלי וכו' ואמר מאן הוי ליומא ומשני שאני רבנן דפקיעי בשמייהו והאמר רבא תבעוהו לינשא ונתפייסה צריכה ז' נקיים רבנן שלוחי הוה משדרי ומודעי להו אב"א לרבנן יחודי בעלמא הוא דמייחדי להו והנלפענ"ד בס"ד דלכאו' קשה אם נאמר שצריכה לראות החתן מקודם מה מהני דהוה משדרי שלוחייהו הלא צריכה ז' נקיים אחר שראת' את החתן ומשמעות דברי הש"ס שבא עלי' מיד דאל"כ הוה מצי הש"ס לשנוי על הקושי' דבעי ז' נקיים שתספור אח"כ אלא ע"כ שבא עלי' מיד [והנה בזה באמת נחלקו הרמב"ם והרשב"א ועיין בב"י בד"ה ומחלוקת הרמב"ם והרשב"א ולרשב"א באמת היו באים עליהם רק אחר שיספרו ז' נקיים והיינו תי' הש"ס יחודי הוה מיחדי' עיי"ש] וקשה הלא לא ראת' אותו האשה מקודם וא"כ מוכח כדברי מרן החת"ס שאפי' לא ראת' מקודם ג"כ תוכל לספור ז' נקיים אולם הגאון מהר"ם א"ש החמיר בזה נ"ל שבזה פליגי ב' תי' בש"ס לתי' א' דשלוחי הוה משדרי ומשמע שאפי' לא ראת' מקודם אבל לתי' הב' דיחודי' מיחדי ולעולם רק אחר שהמתינו ז' נקיים באו עליהם כשיטת הרשב"א או כשאר שיטת שלא היו בדעתם כלל כבוא עליהם ועיין לחם ושמלה שסידר באות י', ו' שיטות בזה] ובזה נ"ל לתרץ קושי' התוס' ביומא ויבמות הנ"ל שאם אין רצונם לבוא עליהם הלא אין לו פת בסלו. וי"ל מדוע נקטו חז"ל האי לישנא שענין פת בסלו הוא כיון שיכול לאכול בכל עת שירצה לא ירעב נפשו וא"כ אם נותנים לו פת בסל והוא סגור במפתח אינו מכונה בשם פת בסלו והוא קושי' התוס' ואולם אם נסגר במפתח והמפתח בידו מכונה בשם פת בסלו והנה כפי מה שאמרנו מצד הלכה כדברי מרן החת"ס מצד ספירת ז' נקיים יצאו במה ששלחו שלוחים להודיע להם בכ"ז רבנן אחזו דרך צדיקים ומחמרי אנפשייהו כדברי הגאון מהר"ם חא"ש שהחמירו להמתין עוד ז' מש"ה הוה שפיר כפת בסלו כיון שיש בידם לעמוד ולעשות כעיקר הלכה [וקצת דמיון בסי' ב' ס"ק ד' בטו"ז דכל דבר שבדיעבד מותר יש לסמוך לכתחילה על התיקון עיי"ש ומה שהקשיתי ע"ז מטו"ז סי' י"א ס"ק א' וכן נמי בכאן בדבר שמותר מצד עיקר הלכה היו סומכים החכמים ליחד עצמם עמה כיון שרבנן מחמרי אנפשייהו ודו"ק והבן] ועיין בחי' הריטב"א. ואולם י"כ שמה שנקיט שאני רבנן דפקיעי שמי' ר"ל כמובן איש מסוים ומפורסם מכירים אותו כולם ויכולים להעמיס שמה שנקיט הש"ס שאני רבנן דנפקיעי שמי' ר"ל שהוה מכירים אותם ודו"ק [ולכאו' הוה מקום לעורר מה מהני דמשדרי שלוחייהו הלא מפורש בריש פ"ב דקידושין אסור לקדש אשה עד שיראנו וי"ל כי בכאן במאן איכא ליומא אין בו זה החשש ועיין ביש"ש יבמות פ"ד סי' ו' פלוגת' הראשונים אם מותר לאדם לישא אשה ודעתו לגרשה אם הודיעה מתחילה] ובזה מתורץ כי הרבנן היו מכירין אנשי המקום שם ולא הוה חשש שאסור לקדש עד שיראנו והנ"ל שתולה בפלוגת' הנ"ל שמובא ביש"ש שאם מותר לישא ודעתו לגרשו אם הודיעה מתחילה כי מה חשש יש לאסור משום שמא ימצא ערות דבר ונתגנה וכו' והתורה אמר ואהבת לריעך כמוך וא"כ בהודיעה מתחילה מותר משא"כ אם אסור וקשה הלא אסור לקדש עד שיראנו ולפי הנ"ל שהיו מכירים החכמים ועוד אפשר לומר כי משני שלוחייהו הוה משדרי ועליהם היו סומכים יותר ודו"ק ועיין רמב"ם ובמשנה למלך פ' כ"א מאיסורי ביאה הלכה כ"ח וגט פשוט סי' קי"ט ושו"ת הב"ח סי' קי"ח ורמב"ם פי"א הלכה י' ובהשגות הראב"ד ובנושאי כלים ועיין ביש"ש הנ"ל שנתעורר ג"כ בתי' זו על הטור והולך בדרך הקרוב לדברי המ"ל הנ"ל ודו"ק. סעיף ב') אע"פ שלא נתקדשה דהיינו לאפוקי משיטת הרא"ה בב"ה – דברי הרא"ה מרפסין איגרא ועיין בב"ה שתמה עליו ובסדרי טהרה באמצע ס"ק י"ב