באר מרדכי נז

טהורה לגמרי והיינו כדמוקי הש"ס ביושבת על שפת הספל וכו' [אבל באינו יושבת על שפת הספל נוכל לומר שגם כן טהורה לר"מ אבל רק משום נדה וטמאה משום כתם ושפיר נקיט יושבת טהורה ורק יש יושבת שהיא טהורה משום נדה וטמאה משום כתם ויש יושבת שהיא טהורה לגמרי והיינו ביושבת על שפת הספל כדמוקי הש"ס] ומסיק ר"י כי קאמר ר"מ בחד ספיקא אבל בס"ס לא אמר והא דלא תני ר"מ ור"י מטהר משום דסליק מר"י ומקשי ור"י בחד ספיקא מטהר בס"ס מבעי ומשני הנ"מ לכתחלה אבל בדיעבד לא קמ"ל ר"ל שגם רישא דמתני' היושבת טהורה יש לכתחילה והיינו ביושבת על שפת הספל וע"כ אילו לא השמיענו סיפא דר"י מטהר בס"ס הוה סד"א שלר"י כיון דמסיק הש"ס דף י"ד שמטהר רק משום נדה אבל משום כתם טמאה וא"כ גם ביושבת אפי' ביושבת על שפת הספל כיון שראת' דם והיינו בהרגשה ונהי' דאמרי' הרגשת מי רגלים הוא אבל אפי' ביושבת על שפת הספל הוה משום כתם עכ"פ אבל כיון שראינו בסיפא דר"י מטהר לגמרי וא"כ בא זה ולימוד על זה ברישא יש גוונא שטהור לגמרי והיינו ביושבת על שפת הספל וא"כ מובן לפי' ר"ח שגם ברישא מטהרין לכתחילה אבל רק ביושבת על שפת הספל הוה בו כ"כ צדדין להתיר כמו בס"ס [ועיין שמלה שם בד"ה והנה] וא"כ הועלנו בזה בס"ד לשיטת ר"ח הוה לישנא דש"ס כפשוטו וגם ברישא מטהר אפי' לכתחילה והיינו כאמור שלר' יוסי ביושבת על שפת הספל טהורה לגמרי כמו ר"מ וא"כ שפיר מובנים דברי הגהמ"יי הנ"ל ולהלכה שפיר מובן שעומדת טמאה לגמרי כי גם ר"י מודה שטמאה משום כתם ורק ביושבת על שפת הספל טהורה וע"ז מסיק הש"ס קמ"ל ר"ל כמו יושבת שנקיט ר"מ שטהורה היינו בתרי גוונא יש גוונא שטהור לגמרי ביושבת על שפת הספל ומזנקת בתוך הספל ונמצא הדם בתוך הספל ויש שנמצא על שפת הספל וזה טהור רק משום נדה וטמא משום כתם כן לר"י מני וע"כ כיון שנקיט ר"י שמטהר בס"ס ונקיט שמטהר בחדא ספק בא זה וגילה על זה כמו בסיפא הוה טהור לגמרי כן ברישא הוה ג"כ גוונא שטהור לגמרי והיינו כדברי ר"א ביושבת על שפת הספל ומזנקת לתוך הספל וכו' והכול יבוא על מקומו לשלום. ומפורש שיטת הרמ"א היטב בדברי ר"ח ושיטת הש"ס והסוגיא בדף י"ד עם פרק האשה הם תואמים יחדיו וגם ברישא מטהר כי לדברי התוס' שכתבו בדף י"ד לפי' לא קאי לכתחלה רק אסיפא ולא ארישא קשה קושי' התויו"ט בפרק האשה מ"ב דליכא למימר דלעולם באשה לבדה דוקא בדיעבד והכא בס"ס קמ"ל דאף לכתחילה דוודאי דלכתחילה דבס"ס לא איצטרך לאשמעינן ודו"ק. ובזה נ"ל שמתורץ ג"כ כל קו' הס"ט בחידוד הלכות בש"ס הנ"ל ה"מ בדיעבד לשיטת התוס' דף י"ד דלמסקנה לא מטהר ר"י בעומדת אלא משום נדה אבל מודה דטמאה משום כתם א) צ"ע דהא ר"י בין כך ובין כך טהורה אמר וא"כ כי היכא דמטהר ביושבת לגמרי הכ"נ בעומדת דהא תרווייהו כחדא משוה מהו בא וכן לקמן בברייתא אמר ר"י בין כך ובין כך תולה אלמא בתרווייהו חד דינא אית להו ואיך נימא בעומדת לא מטהר שלא משום נדה וביושבת מטהר לגמרי ג) א"ל דהא דאמר ר"מ יושבת טהורה היינו נמי דטהורה מנדה ודאי אבל לא מטומאת הכתם וא"כ ר"י דאמר בין כך ובין כך טהורה מנדה וודאי הא ליתא שהוא נגד כל הפוסקים העומדים בשיטת ר"ח וכ"ע ס"ל ביושבת טהורה לכתחילה אפילו לשיטת ר"ח עכל"ק ועפ"י האמור לעיל בס"ד הכל על מקומו יבוא לשלום כי ר"מ שמטהר ביושבת היינו אם הוה בגוונא שיושבת על שפת וכו' מטהר לגמרי ובגוונא אחרת ביושבת מטהר משום נדה וטמאה משום כתם וכן לר"י שמטהר ביושבת הוה ב' גוונא כאמור ובעומדת הוה טהור רק משום נדה ומה דאיתא בש"ס לכתחילה קאי ארישא והיינו ביושבת ובגוונא שיושבת על שפת הספל ורק מדנקיט בסיפא לר"י בס"ס שמטהר ושם מטהר לגמרי גם הרישא מטהר לגמרי ביושבת והיינו ביושבת על שפת הספל כי מה דאיתא טהורה הוה ב' גוונא וכאמור ודו"ק. ועיין בנו"ב תנינא סי' ק"ל בד"ה ואמנם קשי' התפארת למשה שהקשה מנ"ל לרמ"א ביושבת על שפת שטהורה לגמרי לר"י ולהנ"ל מיושב בס"ד ועיי"ש עוד בד"ה ודעת ר"ח שרבינו הנו"ב נחית לשיטת התוס' דף י"ד ואנחנו בעניותינו העמדנו דברי הר"ח כפשוטו שלכתחילה קאי גם ארישא וזה הביאור דברי הגמ' הנ"ל. ועיין עוד בהגמ"יי שם שהעלה ופשיטא שאם ההשתנה בדקה ומצאה דם דטמאה היא אם לא שדם מכה היא כדלקמן פרק י"א, עיי"ש בהלכה י"ג וז"ל וכן אם הית' בה מכה והיה הדם שותת ממנה או שבא עם מי רגלים ה"ז טהורה ע"כ הרי דרבינו מדמי להדדי' דם הבא ממכה לנידן שלנו ולפי"ז יש מקום לומר שאפי' מוצאת בשעת וסת' ג"כ וכמו שדם הבא מחמת מכה טהורה אפי' בשעת וסת' וכמפורש בפ"ח הלכה י"ד ובזה נ"ל לבאר מ"ש הגמ"יי בכאן ווסגנון דברי הרמב"ם שמדמי להן אהדדי' ודו"ק ובסתירת הרמב"ם מפ"ד הלכה י"ט מענין עד שאינו בדוק עיין שם במ"מ ודו"ק. הג"ה ודוקא כשנמצא הדם בספל שהיא משתנת שם לחוד דידוע שהיא ממנה אבל אם נמצא בספל שאיש ואשה מטילין שם מים טהורה בכל ענין ועיין בש"ך ס"ק ו' שהוא משום ס"ס וסיים ומשמע דהיינו בנמצא בתוך הספל על המים עיין חוו"ד שהעלה שכוונת הש"ך מדוע נקיט בסיפא ונמצא על המים והוא קשי' הס"ט בחידוד הלכות ועצי לבונה ותורת השלמים וס"ט ס"ק ג' ועיין פלתי שהשיג על הש"ך והנלפענ"ד בס"ד שכבר הבאתי דברי הש"ס דף נ"ז והם דברי הרמב"ם שמיירי אפי' בהרגישה וע"כ ברישא נקט וראת' דם שהיינו בהרגשה אבל בסיפא ונמצא הדם אל המים ר"ל שהוא שלא בהרגש' ויש לומר שבכל גוונא טהורה כי הוה שלא בהרגשה כי אם הוה בהרגשה פשיטא שמקום לתלות שהיא מהאשה אלא ע"כ שמיירי שלא בהרגשה ודו"ק. שו"ע סי' קצ"ב. סעיף א') ובדברי הטו"ז ס"ק א' וחוו"ד ויען שיש לי מקום עיון בדברי הש"ס והפוסקים ע"כ אמרתי נעיין במקור הלכה ונחזי מה דקמן בס"ד. ז"ל הרמב"ם [פי"א מא"ב ה"ט] יתר על זה כל בת שתבעוהו להנשא ורצתה שוה"ה שבעת ימים נקיים מאחר שרצת' ואח"כ תהי' מותרת להבעל שמא מחמודה לאיש ראת' דם טיפי אחת ולא הרגישה בין שהיתה האשה גדולה ובין שהיתה קטנה צריך לישב ז' נקיים מאחר שרצת' ואח"כ תטבול ותבעל ע"כ בריש פרק י"א סידר דיני חומרת דר"ז דבנות