באר מרדכי נד

באחרונה ורק בדיקת החלוק להטו"ז ועיין בנקה"כ שכ' על הטו"ז שא"צ לכל זה וצ"ע. והמעיין במהשה"ק בש"ך אות מ"ו שכ' כדברי הב"ח נגד הטו"ז וכן בס"ק מ"ז יראה שרמז ג"כ שתולה בפלוגת' הנ"ל כדברי המנח"י. עכ"פ ג' שיט' בדבר א) שיטת הטו"ז שבעי שני בדיקות בחלוק ב) שיטת הדרישה שבעי שני בדיקות ורק שדי' בדיקת האשה ג) שיטת הב"ח והש"ך ג' חילוקים שזכרנו לעיל ורק בביאור הלשון נחלקו וכאמור. וזאת תורת העולה דברינו בס"ד כיון שתלי' בשיטת הרשב"א הנ"ל בסעיף ל"ט אם כ"ע גמירה לה וכאשר ביארנו לעיל וראיתי בספר מקור מים חיים [הנדפס בגליון השו"ע שם] שבספר האשכול להראב"ד מבואר כהב"ח יהוא נגד דברי הרשב"א הנ"ל ועיינתי בספר סדרי טהרה אות ס"ח עיי"ש שהסכים לדינ' עם הדרישה והשיג על הטו"ז ועיין שם עוד בס"ק ס"ט השייך לסעיף מ"א שהביא שם דברי הב"ח שזכרנו וכ' שם מזה מוכח דס"ל להב"ח דאף בסתם חלוק ס"ל להטור שאין בו משום כתם דליכ' למימר דמיירי בחזקת מלוכלך דבזה לא פליג שום פוסק ואיך כ' שרש"י ורמב"ם לא ס"ל כן א"ו כמ"ש ודלא כמנח"י עיי"ש וחוו"ד ביאורים אות כ"ח] כ' שרבות' השמיענו בבדיקה ראשונה כי הוי תרתי דסתרי כי לענין דינא אינו מחויבת לכבס ולטומאה שניי' טמא' וע"כ אם לא בדק' בראשונ' פשיט' שמחויבת לכבס כי אולי הוי הכתם במקום שלבש' ול"ה תרתי דסתרי עיי"ש. וראיתי שם בחוו"ד שהשיג על הטו"ז דודאי מועיל בדיקת חברתי' כמבואר בסעיף פ"ח עיי"ש והנ"ל בס"ד כי דברי הטו"ז נכונים ואציע מה שנסתפקתי בדברי הש"ס דאית' לענין דינא פרש"י דאמרה אבדיקתך לא סמכינ' אם ר"ל דוקא אם טוענת כן או שאנן טעינן בעדה אפי' אם היא אינו טוענת כן ואם נאמר כן שדוק' אם טוענת כן הי' מקום ישוב להשמטת הפוסקים "לענין דינא" כי לא הוי מילת' דפסיק' רק אם טוענת כן "אולם האמת יורה דרכו" שאפי' אם אינו טוענת כן וראי' מדברי הריטב"א שזכרנו שאפילו בדיקת חברתי' אינו מועיל שאפילו בדק' בעדים וא"כ כוונת הטו"ז שהא דמועיל בדיקת חברתי' בסעיף ל"ח היינו בגוונ' שהאשה האחרת אינו נוגעת בדבר אם מועיל בדיקת' משא"כ לטהר עצמה אינו מועיל ואפילו אם חברתי' מסייע' לדבר ג"כ אינו מועיל כי בדיקת עצמה או חברתי מועיל אם היא אומרת על גוף אחד אבל לטהר זאת האשה ולטמא את אחרת אינו מועיל לדברי הריטב"א אפילו בדיקת אחרת ומכ"ש בדיקת עצמה ודו"ק. וראיתי בדברי חמודות' שהעתיק לדברי הרשב"א בסעיף ל"ו ועיין שם שהוסיף אפילו יודעת ממי לקחתו אינו צריכ' לשאול וכו' אלא מסתמ' טהור' שאני אומר וכן דברי ק"ז הלבוש זי"ע ובדברי התוס' דף נ"ח ד"ה נ"ש עיין חוו"ד ביאורים אות כ"ח וסדרי טהרה אות ס"ה ואקוה לבאר זאת במק"א. סימן קצ"א: מקודם שנעיין במקור הלכה נציע דברי תורת הארוך לרשב"א שער רביעי וז"ל פעמים שהאשה רואה מגופ' ואינו חוששת וזה ימצא בשני ענינים לבד הא' כגון שיצא דם בשעה שהיא עושה צרכי' עכ"ל והשני כשיש לה מכה במקור והוא המבואר בשו"ע סי' קפ"ז וד' הטוב בעוזרינו לבאר בס"ד] ז"ל הש"ס במתני' דף נ"ט האשה שהיא עושה צרכי' וראת' דם רמ"א אם עומדת טמאה ואם יושבת טהור' ורי"א ב"כ וב"כ טהור' ועיי"ש בש"ס שמסיק שהא דאר"מ דיושבת טהור' במזקנת. שיטת רש"י שהיינו במקלחת דכיון דנפיק כי אורח' ואין דרך דם המקור לצאת עם מ"ר [אבל שותת אפי' ביושבת טמאה] ומקשי הש"ס ע"ז ומסיק ר' אבא ביושבת על שפת הספל ומזקנת לתוך הספל דאם אית' דבתר דתמו מאי על שפת הספל איבעי לי' לאשכוחי. יוצא מפורש שאם יושבת בתוך הספל שפיר גזרינן וחוששין דילמ' בתר דתמו מאי אתי' דם מן המקור ולכאור' מדוע נגזור גזירה רחוקה כזו וי"ל בס"ד דהנה כבר הקדמנו דברי הת"ה שבכאן הוא חידוש שאפי' רואה דם מגופי' טהורה וע"כ כיון שרואה מגופי' חמיר ועיין בתוס' לעיל דף כ"ז ע"ב ת"ש] ועוד התבוננתי דהנה ע"כ לא נודע לנו בבירור שיש לאשה זו מכה במקום מ"ר דאם אית' שנודע לנו בבירור פשיט' שהיו מתירין ובפרט שלא בשעת וסת' דאין מחזיקינן ממקום למקום וע"כ שהוי הני תרתי לריעות' שראת' הדם מגופי' ועוד שלא נודע לנו בבירור שיש לה מכה באותו מקום וא"כ כל הענין שיש מציאות להתיר חידוש ע"כ אר"מ עומדת טמאה בכל גוונ' כיון שאי אפשר לה לזנק ע"כ אמרינן הדור מ"ר למקור ואייתי דם אבל יושבת דוקא במזקנת מקלחת בחזקה ועוד בגוונ' שיושבת על שפת הספל ומקלחת לתוך הספל ועוד זאת יתירה כי ז"ל המשנה וראת' דם והיינו בהרגשה ועיין ש"ס דף כ"ז ורמב"ם פ"ה מא"ב הלכ' י"ז ודו"ק. ולפי"ז אנן דקיימ"ל כר"י [שחולק על ר"מ שמטמא' בעומדת ויושבת אפי' שותת] וטהור' בכל גוונ' א) והקשה בתוס' ופי' דעומדת א"א לה לזנק א"כ מדוע נקטו עומדת לא ליתני אלא יושבת וליפלג בין מזקנת לשותת עיי"ש בד"ה האשה ב) ועוד הקשה בד"ה דילמ' לשיטת רש"י דפירש דלאחר שכלו מי הרגלים אתא דם כי אורחי' קשה דא"כ במזקנת ליפרך נמי דילמ' בא הדם כדרכו כשאר אשה שהיא רוא' עיי"ש וי"ל בס"ד עפ"י דברי החידושי הר"ן בסוגי' שפי' דשיטת ר"מ הוא משום דחייש למיעוט' ומש"ה עומדת טמא' וקושי' הש"ס היכי פסיק ותני ביושבת טהור' דמשמע בכל ענין ואפילו בשותתת והא כיון דשותתת איכ' למיחש כיון שעכבה מי רגלים דילמ' הדור למקור ואייתי דם ופרקינן במזקנת ומתני' ה"ק עומדת לעולם טמאה יושבת איכ' גוונ' טהור' וכגון שזינקה ופרכינן תו לר"מ נמי במזקנת דילמ' בתר דתמו מיא אתי' דם בשלומ' לר"י דלא חייש למיעוט' ליכ' למיחש הכי דדם הבא עם המי רגלים מיעוט' הוא אבל לר"מ ליחוש ופרקינן ביושבת על שפת הספל ונמלא הדם בתוך הספל דאם אית' דבתר דתמו מיא על שפת הספל איבעי לאשכוחי והיינו לר"מ אבל לר"י דקיימ"ל כוותי' אפילו אינה יושבת על שפת הספל נמי טהור' וכן נראה דעת הרמב"ם וכן דעת הרמב"ן בהלכות נדה שלו עכ"ל ומתורץ קושי' התוס' בד"ה דילמ' כי נודע ר"מ דחייש למיעוט' אבל למיעוט' דמיעוט' ולא שכיח כלל לא חייש וע"כ במזקנת סתם אינם חוששין דילמ' ראת' באותו שעה דמהיכי תיתי לומר שראת' אז דא"כ במזקנת נמי ניחוש דילמ' ראת' אז כדרכה כי הוא מיעוט דלא שכיח לומר שראת' דייק' אז אבל קושי' הש"ס