באר מרדכי מז

כי אינו ביארתיו היטב והבאתי דברי התוס' ודברי הד"מ וברוך השם שזכיתי לכוון לדעת קדשו. שו"ע או"ח בסי' כ' בהג"ה ואומר שלקחם מישראל נאמן ועיין מג"א א' שתמה הלא בזה לא מרע נפשי' כ"כ ועיין במהש"ק והנלפענ"ד שדייקא שאומר העכו"ם שם הישראלי הנאמן וזה הכוונה ואומר שלקחם "מישראל' וזה הישראל הוא נאמן לנו דאין לומר שכונת המ"א שאומר העכו"ם שהוא לקח מישראל שהוא נאמן וכי יש נאמנות לעכו"ם לומר כן וכי על הכרעתו ועל אמונתו נסמך אם אומר זה שנקח ממנו הוא נאמן? וע"כ הכונה שמזכיר שמו ואומר מראובן לקחם ובזה מירתת טובא ודי' לנו שנאמר שדוקא אומן נאמן בגוונא שיוחזק שקרן ובפרט במילת' דעביד' לגלוי' לא משקרי אינשי ומסתבר לפענ"ד שגם עכו"ם כן [ובמק"א בסוגי' דע"א נאמן הועתק בכאן הארכתי בס"ד שהוא דאורייתא ועיין קידושין דף ע"ח] ועיין בסוגי' דסרק המדיר דף ע"ד סוגי' דמאכילתו שאינו מעושר דאמרה פלוני חכם תיקן לי את הכרי ופשט בס"ד לתרץ קושי' המג"א שאומן כיון שהוחזק כפרן לא מרע אמנתו ושוב עיינתי בס"ד במקור ההלכה בדברי הנמ"י שהובא בב"י וז"ל שהוא מוחזק שאינו משקר שאם ימצא בדאי בדבר שוב לא יאמינו עכ"ל והגם שבלשון קדשו של נמק"י אין להעמיס בדברינו אילו שאומר בפי' מפלוני בכ"ז עיקר סברתו שאצל תגר הוא דבר גדול שלא יוחזק שקרן ודו"ק בס"ד. קונטרס "בגד עדים". לבאר בס"ד בבאר רחובות כיד ד' הטובה עלינו סוגי' דעד הבדוק ועד שאינו בדוק וחלוק והוא בש"ע סי' ק"צ מסעיף ג"ל וכו' [ואביטה נפלאות] עד סוף סעיף מ"א וכו' ועד סוף הסי' ואני אתנהלה לעטי לרגל המלאכה מלאכת הקודש אשר לפני אציע תחילה ביאור סוגי' דעד הבדוק בשו"ע מסעיף ל"ג עד סעיף פ"ה והוא בש"ס נדה דף י"ד ומשנה סוף פ"ח וז"ל המשנה פ"ב נמצא על שלו טמאים וחייבין קרבן נמצא על שלה אותיום טמאים וחייבים קרבן נמצא על שלה לאחר זמן טמאים מספק ופטורים מן הקרבן [ויש להתבונן בלישנא דמתני' כיון שנמצא על שלה אתיום הוה כמו על שלו מדוע לא מתני תנא דמתני' נמצא בחדא מחתא נמצא על שלו או על שלה אתיום וזה דוחק משום שלא נטעה שעל שלו דוקא אתיום כמו על שלה וצ"ע כי הו"ל למינקט נמצא על שלו אפי' לאחר זמן ועל שלה אתיום והאמת עד לעצמו כי אין מקום לטעות בזה וצ"ע] ופריך הש"ס וליחוש דילמא דם מאכולת הוא ופרש"י ואמאי טמאים ודאי לשרוף תרומה דילמא דם מאכולת הוא שהי' באותו מקום באשה וכשבעל נדבק בו עכ"ל פי' לפי' שמיירי שנמצא בו ולא בה וכן כ' החי' הר"ן פי' רש"י בשנמצא בשלו פריך וכן כתב הרמב"ן בחי' בשמו אבל הריטב"א כ' בשנמצא בשלה וכן כתב הרשב"א בחי' בשם רש"י פירש"י בשנמצא בשלה פריך ובאמת יש להתבונן מנ"ל להרשב"א והריטב"א להביא בשם רש"י שמיירי בשנמצא בשלה הלא פשטות הענין מוכח כאשר כ' הרמב"ן והר"ן בחי' שמיירי לפי רש"י קושי' בשנמצא בשלו והנה פיר"ח מובא בתוספות דפריך בשנמצא בשלו ולא בשלה דאיכא הוכחה דלא אתי' מגופה והנה הריטב"א כ' על פי' ר"ח ויש סיועה לזה ממה שהביאם כאן על פיסקא דנמצא בשלו ועפי"ז היה קצת מקום לתרץ קושי' שהקשיתי מדוע נקיט בתרי בבא דאילו הוה נקיט בחד בבא היה קושי' הש"ס הן בשנמצא בשלו או בשנמצא בשלה ועל כל אחד מהם פריך וליחוש דילמא דם מאכולת הוא ומתרץ הש"ס דאישתכח מאכולת רצופה ולהך לישנא דחוק הוא אמרינן אימור שמש רצפה ולפי"ז אפי' בשנמצא בשלה לחוד בעד הבדוק הי' מקום לומר לפי"ז להך לישנא דחוק דשמש רצפה וזה באמת קשה להבין מדוע כיון שהוא בשלה וג"כ כאמור שהו' עד הבדוק ועוד זאת יתירה שהוא סמוך לוסתה ועיין ש"ס פ"ב דשבועות ורמב"ם פ"ה מהל' שגגות ה"ו [ולהלן נדבר מזה לעורר לענין וסת בפרישתה סמוך לו ודו"ק] וע"כ נקיט בתרי בבא וא"כ קושי' הש"ס הוה בשנמצא בשלו ולא בשלה וא"כ הוה הוכחה דלא הוה מגופי' כי אין מחזיקים ממקום למקום עיין מהר"ם לובלין סי' ע"ח מג"א תס"ז ט"ז - כ"ה ושמן רוקח ח"א סי' א' ואין סבר' לומר שרק על שלו הו' ולא על שלה ודו"ק ובאמת אחר העיון היטב יש פנים בהלכה לפי' רש"י הן לפרש כמו שפי' הר"ן והרמב"ן בחי' שמיירי קושי' הש"ס בשנמצא בשלו או כדברי הרשב"א והריטב"א שפי' בשם רש"י בשנמצא בשלה ודהנה ז"ל רש"י מאכולת וכו' אמאי טמאים ודאי לשרוף תרומה ולהתחייב בקרבן ודאי להוי ספק לתלות תרומה ולהביא אשם תלוי ולא חטאת וכו' [והנה מדברי המפרש משמע שהו' קושי' הש"ס מדוע שורפין ולענין להביא חולין בעזרה אין לתופסו לודאי אפי' בשנמצא בשלה והגם שנמצא על עד שלה בכ"ז כי יש לפקפק דגם בשלו הוה לו למצוא ואולי אי הוה קושי' משום חולין בעזרה יש מקום לומר שהוה קושי' הש"ס אפילו בשנמצא בשלו ובשלה בכ"ז כיון שבדקה עצמה קודם התשמיש לא יביא חולין בעזרה] ועכ"פ מריש דברי המפרש הי' מוכח שיש מקום לומר שהוה קושי' הש"ס הן בשנמצא על שלו או על שלה [ואולי בדרך אפשר אפי' בשנמצא על שניהם ועפי"ז יש מקום עט"י עוד מקום מרווח מדוע לא תני בחד בבא כקושי' וי"ל דלפי"ז הי' מקום לומר שהוה קושי' הש"ס הן בשנמצא על בשלו או בשלה אפילו נמצא על שניהם וזה אינו אמת כי אם הוה בגוונא שנמצ'