באר מרדכי קעד

כי הוה חדא וע"ז יסובב כוונת הרמ"א זי"ע אבל אם הי' שינוי, כגון שכתבו במקום דונאי על נהר פאטק וכדומה בודאי פסול והבן, ובכ"ז אין אני אומר להלכה בזה כי הוא נגד לישנא דק"ז הכבוש הנ"ל שמוכח שאם כ' נהר אחר כשר וצ"ע והגם שאפשר להעמיס בדברינו ודו"ק ויבואר במק"א בס"ד, כי קצרתי שאין זה מטרת חפצי פה רק להוכיח שסימן להעיר הוא הנהר וכן למדינה, ובתנ"ך מצאנו סי' למדינת רק על ידי הנהר עד הנהר הגדול [בראשית ט"ו ח"י] מן הנהר ארץ פלשתים [מ"א ד' כ"א] ואין מספר למו להזכיר כולם ונהר יוצא מעדן, ועיין קאנקארדאנציא בערכו ותמצא כדברינו, ונחזור לענינינו בס"ד לענין כלי המקדש אם נמצאים שם עתה, ואציע שחכמי ישראל היו ברומא ר' אליעזר ור' יהושע ור"נ היו ברוונא ושם באכסניא הראה ר"י את כוחו בכישוף [ירושלמי סנהדרין פ"ז] זקני רומא היו להם שאלות עם ר"ג [ב"ר פ"ב] ר"ע הי' ברומא והביא לו משרתו צפרים מן השוק [רות רבה פ"ו] ר' יהושע בן חנניא ה' ברומא ופדה שם את ר' ישמעאל בן אלישע כשהיה עוד תינוק גיטין נ"ח] ר' מתיא בן חרש יתב ברומא [סנהדרין ל"ב] והוא שאל את ראב"ע ארבעה חלקי כפרה [יומא פ"ו] הזקנים שברומא שאלו לחכמי ישראל שאלות רבות בעניני אמונה [ע"ז נ"ד] והרומיים שאלו את ר"י בן חנניא שאלות בתחיית המתים [סנהדרין צ':] דמות ר"מ חקקו אפתחי דרומא כשגנב את בתו של ר' חנינא בן תרדיון [ע"ז ח"י] (ואגב מכאן מוכח שמה שקורין פארטיא שהוא סימן אמצעי ובספרי בהלכו' נדה ביארתי בס"ד בסי' קצ"ב עיי"ש) ר' אלעזר ב"ר יוסי היה ברומא וראה שם הפרוכת שהי' עליה כמה טיפי דמים [יומא נ"ז] הוא ראה הציץ של כה"ג ברומא [שבת ס"ג] וראה שם שברי כסא שלמה [אסתר רבה פ"א] מכתשת של בית אבטנית ומנורה ופרוכת וציץ עדיין מונחות ברומא [אדר"נ פ"א] ואחר כל אלה הדברים חקרתי ודרשתי ונודעתי שם עם הדעלעגאציאן הרוממה שלנו בעיר רומא וכתבו להחכם הגדול קאמענטאטאר מאראקקי וכאשר הבאתי המכתב שמח מאוד שאותו כבדו ממשלת טשעכא- סלאוואקייא, כי יהי' פי למורה דרך בזה הענין (והאדון הגדול המיניסטער שלנו דשם אמר כי הקאמענטאטאר הזה הוא מפורסם לחכם גדול יותר מכל חכמי ויודעי רומא) ואמר לי שעתה לא נמצא כלום מכלי המקדש ושהובא לפני איזהו מאות שנים לקאנסטאטינאפאל ומשם אבד זכרם ובבית תפילתם היותר גדולה אצלם נמצא עמוד אחד כדמות גפן שזה נשאר מבית מקדשינו תע"א ויותר לא נשאר שם (ומובן שלא ראיתי רק שמעתי כאמור) ודברתי עם הקאמענטאטאר הזקן הזה ארוכות וקצרות ובתוך הדברים אמר שמאוד הי' נכסף לידע שפת קדשינו ודתינו כי הוא אינו יהודי ורק דברים קטנים יודע והשתדל בכל השתדלות היותר גדול שהיה אפשרי ואמר לי ג"כ שאראה פאראם ראמאנאם ששם שער טיטוס יונח שמו שדברנו, וג"כ שאראה הקאטאגאמבען [דהיינו קברי ישראל שהם במערה תחת לארץ כי היה זמן שגם ליהודים היה אסור לקבור מיתיהם כנימוס שלנו] ועפ"י השתדלותו פתחו לי הלאטעראנישעס מוזעאום בעת שדלתות נעולות אחר חצות היום וג"כ מותר לראות רק מתחת הזכוכית ולי פתחו לראותם בלי נסך המבדל ובכבוד גדול הראה לי כל הישנות דשם [אנטיקוויטעטען] והראה לי המנורות הישנים של היהודים וג"כ מגיפס ראיתי הצייר של פתחי שערי דמעה שלנו בחרבן של טיטוס, ובצד השני בעו"ה מה ששמחו חיילותיו ד' הטוב יהפכו לשמחה, וכן הייתי בקאטאגאמבען של היהודים הנזכרים וראיתי על קבריהם או ציור מנורה, או ציור צבי וזה היה מפה שלהם עיין במדבר רבה שזה היה נהוג מימות קדם אצלינו, ויתר הדברים שראיתי אין העת והמקום לפרוט הגם שנוגע לדתינו ובכ"ז ראיתי שאצל חכמי אומות העולם ספון וחשוב שפת קדשינו ותורתינו. ובהיותי שם נודעתי עם המיניסטער לוצצאטי יחי' שהוא יהודי, ושמח עמדי מאוד וכיבד לי ספרו אשר חיבר בלשון אטאליא וגם אני נתתי לו ספרי קנין חדש וביקש ממני שאכתוב על השער בכתב ידי שיהי' לו למזכרת וכן כבדני בסמל שלו עם כתבו למזכרת אהבה ודיבר עמדי מענינים הנוגעים לכלל ישראל ועל המדינות בו יאמר כי הוא דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל מחני העברים וראיתי שחם לבו בקרבו לדתו ועמו וד' הטוב יגאלינו בבי"א בחודש שמרבין בו בשמחה כ"ו אדר ראשון תרפ"ז לפ"ק. הצעיר מרדכי פ"ה מנייטרא תע"א. נ"ב לא העתקתי כל המקומות בש"ס ומדרשים וכו' ירושל' ותוספתא שמובא מעניני רומא כי אין זה ממלאכתי פה רק ראיתי חוב קודש לשאלת רשים וטובים לדבר כמצליף ומעורר ואציע עוד מה שאיתא בש"ס נדה נ"ח והוריתי ברומה לאיסור וכן בתוספתא דמקוואות ריש פ"ד כי זה נכתב בה"א והוא בגליל עיין ערוך השלם ערך זה ודו"ק וג"כ ראיתי כתוב שיש ברומא שבאטאליא הנזכר שני עמודים של נחשת שהיו בבית המקדש ממעשה שלמה המלך ע"ה חקוק שלמה בן דוד ואמרו היהודים אנשי רומא כי בכל שנה ושנה ביום ט' באב מצאו זיעה עליהם נגזרת כמו מים ע"כ, והגם שקיימ"ל לא ראינו אינו ראי' עיין ש"ך יו"ד סי' א' עיי"ש ובכללין בכמ"ק, בכ"ז אני בקשתי אחר כ"ז וחקרתי מחכמי הראשי בכל המדעות ובפרט בעניני היסטאריק ולא נמצא עתה כלום ואולי הי' אבל עתה לא נמצא כפי השערתי כאמור, ואולי יכול להיות שנשארים שם במערה כי הדרכים והילוכי המערות שיש שם אין מספר למו' והקאטאגאמבען יוכיחו שהוא נתיב מתחת לארץ כמה מאות קילאמעטער אבל עתה שיהי' ידיעה מזה בגלוי לשום נברא נראה בעליל שאינו, ואולי ברבות הימים שיחפרו בארץ כנודע מה שמוצאים בפאמפעאי אולי ימצא ועוררתי זה, כי יש כותבים ששם ברומא מערה שגנז טיטוס בן אספיינוס כלי המקדש שהביא מירושלם ושם מערה אחת בהר בצד אחד על שפת הנהר טיברו [שזכרנו] ושם קבורים הצדיקים עשרה הרוגי מלוכה ומכל זה לא נודע לנו וכל הידיעות בזה רק כמי שרואה בערב ונזכה שיהי' יום ולא לילה והיה לעת ערב יהי' אור והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם כנבואת החוזה זכרי' אכי"ר, ועוד אזכיר שהנני אוסר להדפיס הן ככתבו כולו או מקצתו וג"כ לתרגמו באיזהו לשון שיהי' בלתי ידיעתי כנודע שענוש יענש הן עפ"י התורה וכחוקי המדינה שעפ"י התורה והנימוס מי שממציא איזהו דבר הוא שלו כמבואר בקונטרסי "גבול עולם" לעיל ומובן שעל כל ספרי זה ושאר ספריי קיים הגזירה הזה ולא נצרכה בזה אלא להעפדה – ולהשומעים ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב אכי"ר.