באר מרדכי קעג

בת רבים כי הנני מוכן לכל אשר ימלא ידו ואראה בו בס"ד כשרונות למלאכת הקודש הנשגב הזה להיות לו מורה דרך ונסעה ונלכה יחדיו כאשר נבוא בס"ד על עמק השוה כי ממש קרבנות גדולות הקרבתי במאודי וגופי למפעל הנשגב הזה, ועתה נבוא למחלוקה השנייה יש בו במספר נ"ח פאכיאנטען מהם גדולים ומהם קטנים וספרי המחקר ובפרט מאבן רש"ד וספר חוקת שונים מאבן עזרא ועל חשבון העיבור ומכתבים בפילוסיפים מאריסטו אל מלך אלכסנדר, ודברי הימים וקרבות היהודים מיוסף בן גריון ומחלוקה שלישית שיש ג"כ ספרים הנוגעים למקרא עפ"י רובו, ובכל זה מה שהעתקתי כולו הוא הוא פי' י"ג מדות מרבינו מאיר ב"ר טודורוס הלוי שנכתב על קלף יפה No. 277 מדף קי"ב עד דף קי"ז ע"א ז' שורות ועיין שם הגדולים מערכת מ"ם אות י"ב ובסדר הדורות ואקוה לרחמי השם בס"ד להוציאו לאור עולם עם ביאורי אשר גם בשאר חיבוריי ובפרט בפותח שערים עסקתי בי"ג מדות וד' הטוב יתן שיהי' מכילין דרחמים, ולא שמעתי גם אחר החקירה שיהי' זה הספר כי"ק וג"כ אזכיר כי ראיתי שם ספר גדול כי"ק ספורי אברהם שלשה עשר פרקים גדולים מקורות חיי אבות הקדושים ומסתמא ממה שמובא בש"ס ומדרשים וכו' נשאב משם ספורי יצחק שבעה פרקים ספורי יעקב ארבעה עשר פרקים שג"כ בתוך מרגליות המרובים שנמצאים שם יהי' לתועלת גדול, והכול צריך עבודת ימים ושנים ואם נהי' באגודה אחת לכבוד שמו לעבדו שכם אחד להאיר עיני הגולה בתלמודי ועיוני אני בס"ד אשא אסבול עמכם ואבנה גם אנכי כמוני כמוכם להראות לעמים והשרים יפיו של תורה אכי"ר - ואחשה לא אוכל, בתוך הדרישה וחקירה הובא לפני ס"ת בגלילי אבל הי' נקרע לשניים חלק הראשון עד פ' אחרי ומקצתו בכלל, וחלק שני משם ולהלן וכאשר ראיתי זאת מעמקי הלב בראותי ס"ת שנקרע צעקתי מנהמת לבי עד שכל החכמים שעסקו איש איש ממלאכתו בבית עקד הספרים מכל פינות העולם פנו עלי וראו מראות פני שנשתנה ולא יכולתי לסבול הצער בלבי עד שבמר רוחי הוצרכתי לעשות רווח לצערי ד' הטוב ירחם עלינו ויתפור התורה הקדושה להיות תורה תמימה בביאת הגואל בבי"א ודי' בזה ואוכל לומר בכללו כי בספרי זה וכו' הרבה פעמים לקטתי מאבני חפץ מרגליות רבות הנמצאות שמה כאשר יראה הרואה בפנים ודי' בזה, ובכ"ז כתיב אחוז מזה וגם מזה אל תנח ידך ובזמן שלא יכולתי לעבוד שם בבית העקד נתתי לבי לתור אחר סגולות מלכים ומטרת חפצי הנוגע לנו ולאומנתינו מנהגינו וכו' וגם מה נמצא שם. לפי אגדת חז"ל נוסדה רומא בימי שלמה המלך ואמרו בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בו שרטין ועליו נבנה כרך גדול שברומי [סנהדרין כ"א:] ואם אמנם יש חוקרים האומרים כי כוונת חז"ל על העיר ביצאנץ שנבנתה מחדש על ידי הקיסר קונסטאטין הרומי כי רומי הישינה באטאליא אינו על יד הים, וזה מה שקורין חז"ל אטאליא של יון [רש"י תולדות כ"ז ל"ט] אולם לדעתי העני' אין שום ספק שכוונתם רק על רומא הזה כי הים הוא קרוב מאוד לרומא בעיר אסטיא שהוא כ"א קילאמעטער הילוך מרומא וכפי השערה טיטוס ימ"ש בהביאו כלי הקודש הביאו מאסטיא וגם עתה הים שם סוער ואינו נח וע"כ לא יוכשר לירד משם באניות ועיין בש"ס גיטין כ"ז שעמד עליו נחשול בים לטבעו. ועיני עיני ירדה מים בראותי רומא ישן שמכונה אצלם בשם פאראם רוואנוס ואז עשו לכבודו טרי- אמפף באגען ובשער הזה הי' מקלסים לטיטוס הרשע ושם שפכתי שיח בויחד יתרו כי ראיתי ביתו שנחרב ושם אמרתי בלי שם ומלכות הברכה שאיתא בירושלמי פרק הרואה ראה ביתו של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע מובא בשו"ע סי' רכ"ד ס"ב ובעיוני בטור וב"י כא מצאתיו בסי' הזה ובלי עיון בספר הי' נ"ל שאין חילוק וה"ה בטיטוס הרשע ג"כ אולם עתה בעיוני מצאתי בדברי ק"ז הלבוש ס"ג אע"ג דבשער מקומות ושאר רשעים אין אומרים כן דהתקינו דוקא באילו שהיו מצירין כנו ביותר ומברכים לו יתברך שנקם נקמתינו מהם עכל"ק ולדעתי בס"ד ג"כ השער אשר נבנה בעו"ה אז בציורים בצד אחד באבן חקוק הציור חילותיו השמחים שחלקו שלל ובצד השני צערן של ישראל בוכים ומיללים כאשה עזובת בעל נעורי' הי' ג"כ מקום לברך בלי שם ומלכות והדבר צ"ע ולא מצאתי בפוסקים לעורר מזה ודי' בזה בכאן ויבואר במק"א בס"ד אולם רק אצל השער עמדתי בלב נשבר ונדכה אשר לא עברתי בתוך השער הזה כי נהוג שלא יעבור יהודי בו ובמלחמה הגדולה שהי' בימינו חיילי מדינת אטאליא שהי' גם יהודים ביניהם בניצוחם לא עברו בשער הזה ע"כ לא יכולתי לראות היטב הציורים ההם ואדבר עוד מזה להלן בס"ד, והם חורבות שהם להם למזכרת לימים שעברו, ולפי השערה משם אינו בריחוק מקום מאסטיא שזכרנו, ויש אומרים שהכוונה על כל מדינת אטאליא שהוא חצי איי הים וכל המדינה לרומי נחשבה ומ"ש נכון יותר לפענ"ד בס"ד, ועוד דאיתא בירושלמי [ע"ז פ"א] יום שהעמיד ירבעם שני עגלי זהב באו רומוס ורומילוס ובנו שני צריפין ברומא ונודע כי רומוס ורומילוס הי' שני מיסדי רומא ובקהל"ר פ' אם עושק אם ראית עשיו בכרך הגדול שברומא עושק דלים ועיין שמ"ר ספ"ט תנחומא פ' בא סי' ד' תנחומא הישן וארא סי' ט"ו ילקוט ישעי' ד' רצ"א אר"א כל צור שבמקרא מלא בצור מדינה הכתוב מדבר חסר ברומי הכתוב מדבר בתנחומא הישן שם א"ר תנחומא זו תברוש ותיצינוס שהם נתונים על שפת רומי והוא טיברוס, טיצינוס ועיין מ"ש ר"ש באבער תנחומא שם צד ט"ו וידוע שסימן המובהק של העיר הוא כמו שנהגנו לכתוב בגיטין ג"כ דיתבא על נהר פלוני ועיין שו"ע אע"ז סי' קכ"ח ס"ד הגם שבדיעבד כשר אם לא כתבו וכן אם שינה בו, ועיין דברי ק"ז הלבוש שמובא בב"ש י"ד והדברים ארוכים עיין פ"ת כ"ב ולהלן, ולפענ"ד לחלק שאם הוה שינוי כעין שמובא בשו"ת פנים מאירות כגון ששמו בעגי וכ' בוגי בכה"ג יש להכשיר כי שם הנהר גופי' משתנה לפי לשון המדינה והברתה ונהר דאנוי שמקורו באשכנז ונמשך פעסטרייך ומשם סלאוואקיא. אונגארן יאגאסלאוויען, ומשם לרומעניען, באשכנז ועסטרייך שמו Donau ובסלאוואקייא Dunay ובאונגארן Duna וכו' וג"כ מכונה ביש מקומות טאן שינוי כזה אינו שינוי, לך נא וראה בטוב גיטין ברפעס- בורג וכו' כותבין דיתבא על נהר דונאי דמתקריא דונאיי ובפעסט וכו' כותבין דיתבא על נהר דונאי והגם שבימי הגאון זי"ע הי' מדינה אחת בכ"ז לפי לשון שמדברים משתנה במטבע וכן לפענ"ד אם כתבו טאן כנהוג לכנות הנהר במחוז פאקש וכו' באניאד ג"כ הי' מקום להכשיר