באר מרדכי קעב

סוטה ברכות פיאה דמאי מסכת כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה, ובקשתי הכי"ק הזה וחשבתי שיהי' למראית עיני כביכורה בטרם קיץ אשר יראה הרואה אותה בעודה בכפו יבלענה לראות פסקי אלפסי על מסכת סוטה וסדר זרעים, אבל נכזבה תוחלתי וראיתי כי הוא ירושלמי ממסכת הנ"ל והמרשים טעה כי ראה No. 134 שהוא פסקי ר' יצחק בן יעקב אלפסי פסחים יומא ר"ה תענית סוכה יו"ט מגילה חגיגה מועד קטן, ובירושלמי ראה ג"כ "הלכה" כי זהו סידורו של ירושלמי, חשבו ג"כ להלכות האלפסי וכן הוא שם רבות אין מספר והנה מתחילה חשבתי להוציא לאור תוכן הספרים היוצאים שם אשר הוא לעצמו ספר גדול אבל נתיעצתי עם גדולי תורה ומביני ספרות ישראל ועצתם הנאמנה שאחדול מזה לפי שעה ועוד חזון למועד אי"ה ולכל זמן ועת לכל חפץ וטעמם ונימוקם עמהם, ונענתי ראשי לדבריהם מכמה טעמים ואציע אחד מהם שהוא מספיק לעצמו כי זה הספר הוא רק כמי שמראים לחבירו ראה בכאן הוא מעיין חכמה, והמעיין חתום בשבע חותמות כי רק ליחידי סגולה העוסקים במלאכת הקודש יהי' לתועלת ודי' לנו שפתחתי המעיין, והמפתח הוא בידי אשר לכבוד הבורא והתורה הקדשתי זמני לפתוח המעיין, ולא חסתי על הוצאה הגדולה אשר לא קבלתי ולא דרשתי משום נברא לסייענו בזה רק מה שהותרתי מספרי קנין חדש בנכיון ההוצאות הוקדש לנסיעה הנשגבה הזה רק בכללו אציע כי ספרי קודש שלנו נחלק לשלשה חלקים במחלוקה ראשונה ארבע מאות וחמשים ושלש פאליאנטען גדולים שבהיות שחשבון נכון למספר הספרים הנכללים שם אי אפשר ליתן כי לא ידעתי מה אקרא בשם ספר אחד או שניים כגון בסי' קס"ז כולל א) פי' על המצות מר' יודא בר יוסף סראגוסט ב) אמר ר"י מנין לקבורה (סנהדרין מ"ו) ג) ענין הטריפות ד) פי' האשכול. ה') הלכות טריפות לרבינו הקדוש [אמר מרדכי כאן מוכרח אני להציע מה שראיתי בפתיחתי אילין שמונה עשר טריפות צריכין למיבדק נקובת הושט וכו' אם רשות נתונה הייתי אומר והצעתיו לפני גדולים יצ"ו והוטב בעיניהם הלא נודע דברי תרגום יונתן בן עוזיאל ריש פרשת חוקת פסוק ג' ויבדקינה בתמני סרי טריפן והוא דבר חדש, ושמעתי שבשו"ת בית יצחק (לבוב) נתעורר בזה ועיין ש"ס חולין י"א רבה בר שילא אמר אתי' מפרה אדומה ולדברי תרגום הנ"ל אין משם ראי' אולם יש לדחות עפ"י ברייתא דמלאכת המשכן הי' מסתכל בטפיח ויודע מה בתוכו בחבית ויודע מה בתוכו עיין בתוס' שבת כ"ב ד"ה וכי א"כ שפיר יש להשוות התרגום יונתן דיבר מפרת משה ושם בדקו כל ח"י טריפות דכיון שהיו יכולים להסתכל ולראות הכול ע"כ הוה כמעלים עין מן הטריפות אבל לדורות שלא הוה באפשרי לבדוק ושפיר יליף הש"ס משם כן י"ל ע"ד פלפול, וג"כ נודעים דברי הריב"ש סי' קס"ג שבדקו הריאה בקדשים עיין דע"ת סי' ל"ה וטוטד"ק סי' כ' עיי"ש ואכמ"ל, וי"ל עפ"י הש"ס חולין מ"ב בשלומא לתנא דידן דתנא תנא ודשייר אתי' בזה הכלל עיין שם בש"ס ובמתני' חשיב ח"י טריפות וי"ל שרבינו הקדוש אסף כל חכמי ישראל ושיטתם ולפעמים הניח לגמרי במתני' להביא שיטתו, ורק משניות שהי' נודעים להם מימי קדם עיין תוס' בב"ק ותוי"ט סוף כלים ע"כ לא רצה להביא שיטתו כשיטת יונתן שס"ל שצריכין לבדוק כל ח"י טריפות כי מסתמא לא הסכימו עמו חכמי ישראל והראה לנו הגם שהוא חברו ואחז בפלך השתיקה משיטתו אבל בכ"ז חשב במתני' אלו הח"י שס"ל שצריכין לבדקו וחשב אלו הח"י כשיטתו שבאילו נאמר חוץ משאר טריפות ודו"ק, וברצות ה' במק"א אדבר בארוכה מזה הכ"י ומובן שצריך אני בכללו ובפרטו להודיע שאין אני נותן קדושת ס"ת לכ"י וגם אין לי הכרה להכיר כאשר יש רוצים להתחכם שמכירין מיושן הכתב והחומר שנכתב עליו, ואין זה מלאכתי וגם מובן שבזה יש להמבקרים רק עדים וראיות קלות כנוצה אשר אין להכריח כלום בזה ע"כ הג"ה] ו) על ענין ירידת גשמים ז) ענין הלוואות ח) בנינים ט) שאלות על שבעים טריפות י) פי' על מסכת חולין בדרך קצרה מר' אברהם הלוי בר חסאן י"א) קבלת שבת בדרך הסוד ויש בסי' ק"ע מ"ב ענינים ואפטור קצתם ענין י"ב) פי' אבן עזרא על פ' האזינו ענין כ"ה) דיני טהרות לר' אהרן הלוי סי' ק"ל פסקי רב אלפס גיטין וכתובות ובסופו נגנז ארון הקודש הרב הגדול ראש גולת אריאל רבינו יצחק אלפסי ז"ל ביום שבת אחד עשר יום לירח אייר בעיר אלוסינא שנת ד' אלפים תתס"ג ליצירה ע"כ וחשבתי ממש רק מן הבא ונחזור להענין שאי אפשר לפרטם כי רבים הם רק במקרא נתחזק אצלי שבכל הספרים הן הכתובים בגלילי והן הכתובים בתואר ספר לא ראיתי קאפיטול, רק פתוחה וסתומה וג"כ כפול שם פעמים רבות חילוף או חילוק הקריאה בין בני אשר לבני נפתלי, ורש"י ורמב"ן ואבן עזרא ופירשם וספרי קבלה ובפרט בספרי רפואות אשר כבר דברתי עם רופאים יהודים ונו"נ עמהם כמה גדול התועלת כי נובע ממקור רופאים קדמונים על כל ונחלאות, ובהיותי בוויען תע"א דברתי עם הדאצענט למחלת הפנים המפורסם ד"ר האממערשלאג יחי' ועוררני שאדבר עם הדאצדענט המפורס' ד"ר פישער יחי' שהוא גדול מאוד בחכמת ותולדות השתלשלת הרפואה והצעתי לפניו מהנמצא שם הנוגע לחכמת הרפואה וראיתי כי זה החלק הקטן מהמון ספרי קודש כמה גדול תועלת ויוצמח מזה בס"ד רפואה לכמה מחלאות והכרתם אשר אין לשער ואין לבאר [ואעיר בזה אוזן הרופאים החוקרים היהודים יחי' שגם לזה הנני מוכן לסייעה בכל מה שבכוחי להועיל ולהראות לכם העולם שאין פינה וזוית מאיזהו חכמה שיהי' שלא הועילו חכמי דתינו ובפרט בחכמת הרפואה שעסקו הרבה בימי הבנינים ופינת יקרת ואבן הראשה היו בחכמת הרפואה במדינת שפאניא ודי' בזה כעת בכאן ועוד חזון למועד במקום אחר בס"ד, וג"כ בכיס השתן וכו' שעוסקים עתה הרופאים בזמן הזה להכיר מהשתן מחלתו של החולה] וכן ספרי הרמב"ם בכל המקצועות ובפרט היד החזקה, וספרי הטור (ומובן שאין אני מדבר רק מכי"ק) ודורשים לכל חפציהם וכן מרב האי גאון וכו' והלכות גדולות (עיין בכללין סי' שנ"ד) אור זרוע וספר המצות והעיטור ותשב"ץ ותורת הבית לרשב"א וספר התרומה, שערי דורא, וזוהר הקדוש ומעשה מרכבה וספר יצירה וספר הקנה ופירוש רש"י מסכת קידושין ומסכת גיטין ומסכת בב"מ, [מהכותב יעקב בן משה] מסכת שבת ולבסוף קרשניא בר מכיר כתבתי לר' שלמה בן החבר ר' יצחק פירושו, וספרי המרדכי הגדול וקיצור מרדכי ותוס' על מס' חולין וראיתי בו שינוים מתוס' שלפנינו ומובן שצריך לעיין להבחין אם הוא תוס' טוך או תוס' שאנ"ץ ומס' יבמות וע"כ בהיות כי כתבתי בלי סדר וסידור כמובן, והנני להודיע בשער