באר מרדכי קעא

שנקרא [בלשון אטאליע] טאמפא וכל משא ומסחר הכול ע"י אניות אשר יהלכון שם וברכתי ברכת הרואה הים כמבואר בש"ס ושו"ע סי' רכ"ח ס"א, והיא העיר מימות קדם רבתי עם שהלך לשם ק"ז הלבוש זי"ע ללמוד חכמת העיבור אצל מהרי"א זי"ע וכנודע המעשה שנדפס בכל הסידורים שקיבל עליו לדרוש בכל המקומות בגודל חיוב עניית אונן אחר כל ברכה וברכה ומטרת חפצי שם הי' בהיות כי מעת שנתחדש מלאכת הדפוס ונדפסו כתבי קודש משנת רל"ג והלאה ועד שנת רמ"ג כבר היו נדפסים ספרי תנ"ך טורים ורמב"ם והערוך ופי' רלב"ג ורמב"ן לתורה ולא נדפס מאומה מן התלמוד כי התלמוד הקדוש אשר הוא עיקר דת הישראלי וחיי הלאומי רבו שונאיו ומנדיו וכגורל מחזיקיו ועוסקיו - ומוסרים בעדו נפשם ומאודם הי' גורלו ועוד בשנת ד"א תתקצ"ט גזר הפאבסט גרעגאר התשיעי לשרוף כל ספרי התלמוד ונשרפו למאות ואלפים במדינת צרפת ואיטאליא ונשנית הגזירה ההיא מהפאבסט קלעמענס הרביעי בשנת ה"א כ"ד ימי שנמצא אצלו ספר מספרים האלה אבד חייו מן העולם ומאז חדל להיות עסק התלמוד וכתיבתו בגלוי ובפרסום ונתמעטו מאוד הכתבי ידות ממנו ובשנת ר"פ אז הרשה הפאבסט לעא העשירי להדפיס את התלמוד ותיכף התחיל בזה המדפיס המפורסם דניאל בן קרניאל בומבורגי להדפיס בוויניציא כל הש"ס ובדפוס בומבורגי הש"ס נדפס משנת ר"פ עד ב' כסלו רפ"ג, עיין דקדוקי סופרים ברכות בראשו] ע"כ חשבתי למצוא שם חמדה גנוזות ספרי ש"ס רמב"ם וטורים דפוס הראשון וכו' אבל לשוא הי' תוחלתי כי לפני איזהו שנים הקדמני אחרים רק איזהו ספרים קטנים נתנו לי למנה מדפוס וויניציא ובכ"ז ראיתי שם אצל הקהל בארכיוו חומש בפאר והדרו בציורים שונות שנכתב בשנת ה' אלפים ומאה וחמשים ושמונה: פלוגתא בין בני אשר ובני נפתלי בדף א' [וענינו מבואר ברמב"ם ה' ס"ת, ויערך קאפיטאל בכללין שנדפס לעיל ע' קמ"ט וכזה נתעוררתי מגדול אחד יחי' ועתה מצאתי בסדר הדורות ד"א ת"ה נולד רש"י ומת רב האי גאון וכו' ר אהרן ברבי משה משבט אשר (ואני משתומם וכי בזמן ההוא ידעי עדיין יחוס השבטים והדבר צריך בירור ודו"ק) ור' מנשה בן דוד משבט נפתלי שנחלקו על מילות הרבה בתורה וטעמיהם היו בדור הזה ע"כ] אותיות גדולות ואינן אלפא ביתא: אותיות קטנות: תיקון סופרים: מספר השנים של הספרים סדר המקרא: שנים עשר שמות הטעמים: שמות הנקודות: שמות הטעמים: סימני תהלים: סימני הפטרות: שלי דניאל יזיי"א בכמר שמואל הרופא ושר"ו דיין יצ"ו ע"כ ולדעתי הוא מהמדפיס ר' דניאל שזכרנו ומסתמא קודם שנתפרסם מלאכת הדפוס כתב בעצמו או ע"י סופריו ספרים למכור וסימני הפרשיות רק פתוחות וסתומות ולא קאפיטאלא וכמו שהוכחתי בס"ד בראיות ברורות שהוא רק מעשי זרים ומצוה להחזיר העטרה על יושנה, וכן ראיתי שם הספרי תורה מצד חוץ היריעות הם תפורים במשי וכו' וגם על גליון הספר מצד פנים שלא יגעו בס"ת ערום שהזהרנו חז"ל מגילה ל"ב האוחז ס"ת ערום נקבר ערום ואני בעניי הכינותי בכללין שפ"ג לבאר אם גם בשאר כתבי קודש ולא זכרתי אז לשאול אם המגילת אסתר שלהם ג"כ הם תפורים בצד חוץ עם משי וכו' כס"ת או לא, ומובן שנוסח תפילתם הוא ספרדי ומאוד הוטב בעיני השירות שלהם לעת מנחת ערב בשבת קודש קודם הבדלה שמזמרים בניגון המיוחד לו האליהו וכו' היורדין חדרי בטן ואח"כ הבדלה ודי' בזה. ומשם נסעתי לפאדאווא ושפכתי שיח במקום קדוש על ציון דון יצחק אברבנאל זי"ע. וזה נוסח המצבה: דון יצחק אברבנאל, נולד בלישאבונא ש' ה' קצ"ז, מת בוויניציאה ופה הובל לקברות ב"ש הרס"ט: יועץ ומשרת לפני המלך פורטוגאל וכפרד: אחרי הגירוש הנורא מצא חן וכבוד לפני המלך נאפילי: אף שררות וויניציאה בשירות של בטחון כבדוהו: טלטולים רבים הינידוהו: ובימי תקפו אב הי' לנדכאים: בימי נידודו: מחצרי המלכות היה תורתו שעשועי: וחבר חבורים מרובים, זכותו יגין בעדינו ק"ק פאדאווא הציב השו"ז התרנ"ג עכ"ל, וגם נכתב שם על המצבה בלשון איטאליא אבל לא העתקתיו פה וציון הלז הוא בכבוד גדול ממלכות אטאליא וכל הנקברים דשם לקטו עצמותיהם בקבר אחד אבל זה הציון נשאר במקומו ולשומר נמסר המפתח ושמחתי שזכיתי לשפוך דמעות בתפילות ואמירת תהלים במקום קדוש הלז, זכותו יגין עלינו אכי"ר, ומשם נסעתי לרומא למחוז חפצי לטובה בס"ד. ובכבוד גדול הורשו לי לפקח בביבליאטעק דשם והאדון האופיר הגדול קארדינאל גאזפארי בפעם ראשון שבאתי הקדמני בבוקר השכם בבית העקד הגדול ופקד שם שיהי' בעוזרי כדי שאוכל להשלים מלאכתי, והאמת אגיד ולא אכחד שפקודי הבביב- ליאטעק גם איזהו שעות עמדו למשמרתי לבקש ולחפש כ"י זה או זה, וזה יהי' פעמים רבות כל ימי היותי שונה ונודע ככול שהגאון הקדוש חיד"א זי"ע הי' שם וכן לפני חמשים שנה הגאון דמארי דתלמודי ר' רפאל נתן נטע ראבינאוויץ ז"ל בהקדמה למסכת סנהדרין כ' אך יען כי נמצא ברומא בעקד ספרי כ"י ישן מתלתא בבא אולי יעזרינו ד' גם לזה כי אוכל ליסע שמה וכו' עכ"ל בחלק ט' - ועיין בחלק י' בהקדמה וז"ל ומד' אשאל כי יעלה בידי להעתיק וכו' בעקד ספרי וואטיקאן ברומא למען תהי' מלאכתי בשלימות האפשרי ע"כ ובהקדמה לחלק י"א וז"ל בהקדמת ספרי כל מסכת ע"ז התפללתי אל ד' כי יעזרינו לבוא לרומא בעקד הספרים של וואטיקאן וכו' והנה שמע ה' תפילתי ובטובו הגדול גם אשר לא שאלתי ממנו נתן לי כי בבואי לוואטיקאן הורשה לי לעבוד שם מהבוקר עד הערב ובכל הימים אף בזמן שדלתות העקד סגורות לפני כל ואף בימי החגים הקטנים הנחה שלא נעשה לשום אדם אף כי ליהודי וביותר להעתיק ספרי התלמוד שעד היום לא הותרה שם גזירת הפאבסט יוליאס השלישי מחודש מאי שי"ד שאסור ללמוד בו ומזה ראיתי כי מלאכת ד' בידי וכל אשר אני עושה בעבודת ספרי ד' מצליח בידי וכו' עכ"ל, מיום כ"ג אדר שני תרמ"א ושם מעמוד י"ג ולהלן דובר מעשרים כ"י שהי' לו רשות לראות, אולם אני כננס העומד ע"ג ענק (ועיין בהקדמתי לספר דברי יושר) ובחסדי השם לי הי' מותר ויכולתי בס"ד לראות שם כל הכ"י חמדה גנוזות שאין לשער ואין לבאר כי בעקד ספרים אחרים יש רשימה נכונה ויכולים לפקח ולבקר, אבל מעקד הספרים דרומא לא נמצא במקום אחר רשימה משם וחקרתי ע"ז מהיודעים ולא מצאו. ואני בחסדי השם הלא כאשר לא מראש בסתר דברתי שבקשתי הירושלמי ברומא ולא מצאתי הגם שצברתי ע"ז מאוד בכ"ז זהו הרהיב בנפשי עוז לפקח שם על כל הנמצא שם כאשר נדבר להלן בס"ד, וגם מה שנרשם שם לא הוה רשימה נכונה, ואציע אחד מהם No. 133 נרשם פסקי ר' יצחק בן יעקב אלפסי מסכת