באר מרדכי קע
Beer Mordechai 170 · באר מרדכי · free full Hebrew text
Open in the reader →שבאמת קשה קושי' התוס' הלא בש"ס סנהדרין נ"ט איתא שנחש בכלל חי' הרומשת עיי"ש בתירוצים שהוה רק בכלל חי' הרומשת ולא חי' סתם ותמוה טובא הלא מקרא מפורש לאחר קללתה, כתיב (בראשית ג' י"ד) ארור אתה מכל בהמה ומכל חית השדה ולא כתיב מכל עוף השמים מוכח שנקיט רק אותן שיש לה דמיון ע"כ פסק הרמב"ם כחנינ' בן אחיו של רבי יהושע שהיא המכריע שנחש הוה כאדם כי עינו ממש כאדם ולמסקנת הש"ס עדיף והוא כפתור ופרח וזכו כי משמים לבאר שיטת הרמב"ם במקום שתלו עליו זיניהם כל שלטי הגבורים כנלפענ"ד בס"ד. סי' י"ב: לשאלת רבים גדולים וטובים אשר קטנם עבה ממתני להודיעם מנסיעתי לרומא רבתא, ומהם שאלו על כלי המקדש, אם נמצאים עוד שמה וכו' ומובן שלא הי' בחק האפשרי להשיב לכל אחד ואחד כי רבים הם וכבודם הרם יהי' מחול ובפרט עמסוני נקראתי בעיר גדולה ד' הטוב יברכם ונוסף על זה מלאכתי מלאכת הקודש (בהיות כי אני כחלה בר חמרא לגבי אבא אאמ"ו הגאון הקדוש שליט"א אב"ד ור"מ דק"ק מאקאווא תע"א דאילו אבא שליט"א זכה וזיכה רבים פה יצ"ו, כנודע ומפורסם לבעלי בתים יצ"ו שהרבה מאוד שהיו רחוקים מדת יהודית מחללי שבתות ואוכלי נו"ט קרבו אל הר סיני ואוהל משה, ונעשה מטרפולין לשאוב משם תורה ויראת שמים ומחברא מחזיקי התורה יצ"ו אשר יצא שמו בכל המדינות נעשה פינת יקרת להלהיב ולכונן הארדאקסיא דפה יצ"ו, בלי פניות ותערובות טעמים ומשוכבות אשה אל אחותו הישיבה הרמה יצ"ו, לנהל צאן קדשים על מבועי התורה יצ"ו, ועוד לא נשכח התיקון חצות שנערך בליל השישי אשר שפכו שם דמעות כמים, ואני בעו"ה נשיתי טובה בחורי ושדי חמד כרם ד' צבאות עד שירחם עלי ד' הטוב כאשר קוית' נפשי בחסדי ד' בזכות אבותיי הקדושים ורבותיי מאורי אור זי"ע שיחמול ד' עלי בגלותי וממחצית השקל יהי' שקל שלם כי אור פניו עלינו ישא אכי"ר] הוא הגבר הוקם עול עולו של תורה כ"ה שנים יברך את בית ישראל קבלתי עלי לחוב קדוש לחשוב עם קונהו ובאתי במגילת ספר כתוב עלי' בספרי הקטן לזכות הרבים במצוה שאין לה דורשים ובשם "קנין חדש" נקרא נתונים נתונים לבית ישראל בס"ד וזה חלקי מכל עמלי ואכן רוח הוא באנוש וזכיתי בס"ד לחבר חידושי הלכות מדף לדף על מסכת "תענית, הוריות, סוכה", [שלמדתי בעת המלחמה הגדולה שמסוגל לשלום] "מכות" ורוב ע"ז וקובץ גדול שו"ת על ד' חלקי השו"ע, הלכות גדולות בס"ד שנשאלתי ושאלתי מגדולי הדור יצ"ו, ופותח שערים על כללי הש"ס בי"ג מדות וכו' שהועתקו בספרי זה בס"ד אפס קצהו בדבר הלמד מענינו, וזכרון שמואל' על שניות לעריות [לעשות ציון לנפש חי' אחי ילד נעים שנקטב בעבו ושמו הטוב אברהם שמואל ע"ה נשמה טהורה] והל' מקוואות, ותק"ע כתכונת ספרי על ה' נדה הנדפס בבארי זה בס"ד ועוד ספרים אשר התחלתי חוץ מספרי אגדה ד' הטוב יזכינו לגמרם וד' הטוב נתן בלבי לבבי הנשבר והנדכה כי לב יודע מרת נפשו לחקור תמיד אחר מקור הדברים וראיתי שנחוץ מאוד לדרוש גם אחר כתבי יד קודש כי הרבה טעותים נשתרבבו ע"י מלאכת הדפוס שהורק מכלי אל כליו ובשנת תרפ"ד נחלתי בעו"ה עד שרוב ימי החורף לא יכולתי ללמוד ושבתה המלאכה ובחסדי ד' המרובים נסעתי לשאוב אויר צח ומצוחצחות במעראן תע"א [במדינת אטאליע] ובזכות תפילת צדיקים ורבים חזרתי כאיתני ועוד נוסף בס"ד במקדמת דנא ואז נתעורר הרעיון הנשגב אצלי, ועשה לו כנפיים ברוחי להוציא יקר וכו' ודרשתי בהיות כי הוא בחק האפשרי ליסע משם לרומא רבתא לעיין בביבליאטעק דשם ולארוג חוטי הרעיון ולהוציאו מעולם המחשבה לעולם העשייה אשר ברא אלקים לעשות וחם לבי בקרבי לחקור בשבע חקירות ודרישות אחר זה אבל בבואי לביתי בס"ד אז כאשר פניתי לכרמי מלאכת היומי נעשה מזה קקיון דיונה אשר בין לילה הי' ובין לילה עבר ונשאר רק הגיון הלב. ולכל זמן ועת לכל חפץ וביום השבת בשנה ההוא בימי הקיץ הארוכים אחר סעודתא תנינא רציתי לפוש בשינה בשבת תענוג רצתי לד' אמות של הלכה שלי חדר הקטן שבו עקד הספרים ובלי כוונה ליקח ספר זה או זה ואקח את ספר האשכול מהראב"ד שמובא הרבה פעמים בספרי בס"ד] ובהקדמת הנחל האשכול ראיתי שיש ברומא הירושלמי סדר קדשים שהעתקתי לשון קדשו במערכת תלמוד ירושלמי עיין לעיל עמוד קנ"ב אז אש תוקד בקרבי על הר ציון ששמם והכה שורש בלבי בתשוקה נפלאה והגם שצעיר אנכי ודל בכ"ז מצאנו שמקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו וחשבתי דרכיי תלמוד ירושלמי שנתחבר באויר צח מצוחצח בעשר קדושות דורש אין לה מכלל דבעי דרישה והרעיון הזה עשה לה כנפיים חזקים ברוחי עד שממש ותשאני רוח וכו' וקול רעש גדול בקרבי עד שלא יכולתי עמוד ואמרתי מי יתן כי אבר כיונה אעופה ואשכונה, הנה ארחיק נדוד אלין שם ואביא עלי זית תורת ד' בפי זה הי' בשבת קודש הנ"ל, ואשכול ענבים הזה, אוד מוצל מאש, אתן לבית ישראל ואבנה גם אנכי ממנו. וזה יהי' טוב מתלמידים שנקראים בנים יצ"ו. ובכ"ז חשבתי ושבו העבים אחר הגשם כמו שהרבה דברים טובים בעו"ה לא יכולתי להוציא לפועל כן ישתקע הדבר הזה באמות הבנין אולם בפקודת הרופאים נאמנים בעזר רופא חנם חזקה עלי' (שאחר הנסיון שראיתי שבריאת האדם אינו ככלי מחרישה ממתכת חזק) ליסע עוד הפעם בשנה הבאה בסוף החורף למדינת אטאליא: ממש בעת שנתתי לדרך פעמי לא ידעתי באיזהו דרך מוליכין אותי אם אסע למעראן ושם אבלה חודש ימים רק עבור בריאותי או שתיים יעלה בידי להביא לכלי מעשה מחשבותיי ולעבוד עבודת הקודש ברונא רבתא תע"א וגם לנוח מעבודת היומי בביתי ובכ"ז כתיב תכין כך הדרך ובס"ד כל המכתבים הנצרכים קבצתי לתכלית הנדרש, ובנשיאות חן מרובה מגדולי מדינתינו יצ"ו עלתה בידי כאשר הוא במגילת ספר כתוב בידי. וביציאתי מביתי לא ידעתי לאיזהו דרך נלך ולא החלטתי לאיזהו מסילה לשים פעמי בס"ד ובדמעות שליש אשא עיני למרום אנא ד' נחני במעגלי צדק ובתפילת היוצא לדרך התפללתי בתפילת אתה חונן לאדם דעת ועלה הגורל במחשבתי בתשוקה נפלאה לבקש את שאהבה נפשי כתבי קודש ה"ה הירושלמי הנ"ל, והוסכם בס"ד לשמה של רומא ועלתה בידי ומובן שהוכרחתי לתת צידה לדרך לקיים מה שנאמ' בתורה "ושחטתם בזה" ולטבוח טבח והכן ובהיותי על המסילה ג"כ תמהתי האיך עשתה לה הרעיון הזה כנפיים להיות על מקומו שואף זורח ובאתי ראשונה לוויניציאה דיתבא על כיף ימא שהיא עיר אשר יקראו לו מה רבו מעשיך ד' שנבנתה על איים קטנים ובין רחוב לרחוב הולך היאור שנקרא קאנאל וממבוי למבוי רק ע"י גשרים ילכו