באר מרדכי קסח

גימטריא בכ"מ (וסמך ג"כ בזה על פירש"י סוכה כ"ח ע"א על אותו ענין דב"ב שם) גם ישנם דוגמאות טובא לסוג הפשוט שבתיבת גימטריא בכ"ד בש"ס ויתר דחז"ל, אבל נוטריקון אינו מפורסם כ"כ בדחז"ל לזה הביא הרשב"ם דוגמאות בב"ב שם לסוג זה שהוא נכלל ג"כ התם בתיבת גימטריאות כנ"ל, ע"כ לשון הגאון מופת הדור אבדק"ק אלטשטאט שליט"א. ח') יוצא דופן, ובתוכו יבואר אם צאכגען געבורט שנהוג עתה בין הרופאים אם הוא בכלל זה בש"ס (שבת קל"ה] יוצא דופן שנקרבת אמו רש"י) וכן להלכה בשו"ע יו"ד רס"ו ס"י יוצא דופן נמוכין כח' אינם דוחים את השבת ועיין רס"ב ס"ג, ב') בכורות מ"ז יוצא דופן והבא אחריו שניהם אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן ז"ל הרמב"ם בפי' המשנה מה שאפשר להיות בזה שתהא האשה מעוברת משני וולדות ונקרע דופנה ויצא אחד מהם ואח"כ יצא השני כדרך העולם ומתה אחר שיצא השני עכ"פ– ובשו"ע יו"ד ש"ה סעיף כ"ד שט"ו ס"ב, ג') נדה מ' ע"א במתני' יוצא דופן (על ידי סם נפתחו מעיה והוציאו העובר לחוץ ונתרפאת עכ"ל רש"י לא זכיתי להבין הלא יוצא דופן היינו שיצא הולד ע"י דופנה ולא דרך רחם במקום שנזרעת ואולי אפשר להשוות שלא יהי' סתירה לד"ק משבת שכ' שנקרעת וצ"ל שע"י סמים יצא דרך מעי' הולד ולא דרך הרחם ובגוונא זה אפשר לחיות אמה וצ"ע בכ"ז וג"כ מ"ש ונתרפאת הלא העיד בנו הרופא אמת הרמב"ם בפירוש המשנה שזכרנו שאי אפשר לחיות ולדברי המורה שיוצא דופן אין אמו טמאה לידה כמפורש בסי' קצ"ד סי"ד אם לקחו ע"י סם לא יהי' טמאה לידה וג"כ אם לקחו ע"י צאנגען געבורט וכשיטת הפוסקים שביארנו בס"ד בסימן קפ"ח וש"ס נדה כ"א בשפופרת לכ"ע טהורה שאין דרך ביאה בכך ועפ"י המורה אפי' יוצא הולד ממקומו הראוי רק שהוה קירוב הלידה ע"י סמים יהי' בכלל יוצא דופן וזה יוליד לנו ספיקות א') לענין טומאת לידה ב') ומילה בשבת ג') ובכור: ותולה בדברי הש"ס כורכו בסיב כאשר נדבר להלן בס"ד ועיין ש"ס כריתות דף ז' ע"ב וזבחים ע"א, וכל הפוסקים ומפרשים פירשו שקרעו אמו אולם מה שהכריחו לרש"י לפרש כן דאי אפשר לומר סתם שקרעו אמו ואינה יכולה עוד לחיות א"כ האיך טמאה לידה הלא חז"ל לא ידברו דבר שאינו במציאות וז"כ הרמב"ם בפי' המשנה נדה פ"ה והוא שישוסע חלצי האשה אם יקשה עליה הלידה ויצא העובר משם עכ"ל והמעיין היטב בפי' המשנה בכורות יראה כסתירה שכאן מוכח שאפשר לה לחיות ונשאלתי בזה ושוב מצאתי בשו"ת מהרש"ם (ברעזאן) ח"ג בסוף המפתחות ופלפל בסוגיא דחולין כורכו בסיב והעלה שהוה בכור לכ"ע ולא זכר שכבר הקדימו בספר יוסיף דעת בסי' שט"ו בס"ק שפלפל בענין כורכו בסיב בסוגי' חולין ע' – ולענין מב"מ אי חוצץ ובכ"ז להלכה צאכגען געבורט אינו בכלל יוצא דופן וקצרתי ויבואר במק"א בס"ד: ט') נשאלתי בארצות שנהוג ששמו להם לראש פרעזידענט אם לברך עליו בשם ומלכות שחלק מכבודו לבשר ודם. תשובה דבר זה מבואר ברדב"ז דפוס וואשרוי ח"א סי' רצ"ו והועתק במג"א ס"ק ה' שהוא ח"ב ג' שאלת ממני אם מברכים לבאשא אשר שולח מלך מצרים שחלק מכבודו ואימתי מברכין תשו' וכו' כללו של דבר כל מי שהוא חשוב בשלטונו כמלך ודן והורג במשפט ואין מי שמשנה על דבריו מהן ללאו ולאו כהן כמלך הוא ומברך עליו וכו' אבל צריך לדקדק אם השר של מצרים דומה לשלטונים שהרי אין לו רשות להרוג במשפט אלא במאמר השופט הגדול וכו' ועיי"ש שנסתפק כיון שהמלך יכול לסלקו ועיי"ש היוצא מד"ק במיניסטער פרעזידענט אין מקום לומר שיברך אבל פרעזידענט של מדינה בודאי צריך לברך ודו"ק (כללין תתמ"א). י') תלמוד ירושלמי קדשים: ובג"ד אוקמוהו מארי דתלמודי ירושלמי הויות באמצע (ת"ז בהקדמה דף ט' ע"א) ועיין בהגהות התיקונים דפוס קונשטאנטינא וכליווארנא שכ' בשם הראב"ד בספר יצירה שכ' שם שהי' בידו תלמוד ירושלמי על סדר קדשים והוא ראה שם כתוב הויות באמצע עיי"ש מובא בבאר כחי רואי דף ס"ט ע"א וכ' שחפש בראב"ד על ספר יצירה אשר לפניו ולא מצא עיי"ש שהניחו בצ"ע ודו"ק, ובימינו הדפיסו ירושלמי קדשים ויקראו למקום ההוא מחניים באמונת המוציא לאור אם לא זייפו ואין רצוני להכריע רק באתי להזכיר דברי הראב"ד זי"ע שיש ירושלמי קדשים ומסתמא הך בהויות באמצע הוא במנחות ורק בזאת ישתומם הקורא הלא ירושלמי חברו ר"י בדרא בתרא והאיך יזכירו ר"י ולולי דברי הראב"ד הי' מקום לומר שבעלי תריסין בלימוד בירושלמי וכמו שמצאנו בש"ס בפרט במסכת סוכה גמרא או שהי' מקום לומר כעין מה שפי' התוי"ט (וכבר קדמו לו) שאיתא בסוף כלים אשריך כלים שאמרו ר"י שהעלה שהי' המשניות כבר סדורות להם מקודם עיי"ש וכיוצא בזה הערתי בהא דאיתא בדף ב' ע"ב בהקדמת ת"ז הנ"ל ועל האי צפור רמיזו רבנן בהגדה דבתרא דרבב"ח וקשה הלא רבב"ח הוה בדרא בתרא וכבר הקשה כן בכסא מלך ותי' שזה ממה שחידש רשב"י אחר פטירתו בג"ע ונתגלה ע"י אליהו לכמה אמוראים בבית המדרש ועיין בדברי מרן מה"ו ר"ו זצ"ל בהקדמתו על שער ההקדמות שעמד בזה ועיין בבאר לחי רואי שם ודו"ק: ז"ל עין זוכר (חיד"א זי"ע) ירושלמי ראשונים הי' להם תלמוד ירושלמי על סדר קדשים וכ"כ הרמב"ם בהקדמתו לפי' המשנה דיש ירושלמי ה' סדרים שלמים וכן נראה מהראב"ד מהשגות פ"ב דביכורים וה"ה פ' ז"ך דמכירה עכ"ל ועיין בנחל אשכול בהקדמה וזה לשונו: ועתה אעיר אוזן מכבדי תורת אלקינו ומחקרי זמנינו על דבר יקר רם ונשא שמעתי ומפי נאמן שעדיין מונח הירושלמי מסכת קדשים כתב יד באוצר ספרי וואטיקאן ברומי וכעת הזאת אשר מלכות צרפת מצאה ידה שמה לבקש גדולות ככל אשר תחפוץ והיא גם היא דרכה לתמוך בזרוע עוזה כל חוקר בקדמניות ונהנין ממנה עצה ותושיה גם שריה ויועציה מוקירים ומכבדים ספרי קדשינו ובימין צדקם עזרו להוציא תעלומות ספרי קודש לאור ואם הקרובים אל השרים מחשים מלחלות להוציא ס' קדשים ירושלמי ממסגר ומצאום עון, – שמעו אלי נדיבי עם אלקי יעקב שלחו מכם אחד להוציא יקר מזולל להחזיר העטרה ליושנה וה' יצליח דרכו ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם בעצמכם ברכת חכמים תבוא אליכם ולפני שמש ינון שמכם עכ"ל בלבת אש, ורש"י תמורה דף כ"ד ע"א כתב לשון ירושלמי נקיבה מי וכו' במבכרת דקדשים עיי"ש הרי שהי' לפני המורה על מסכת תמורה ודו"ק (כללין תת"ס).