באר מרדכי קסו

גם היא (ר"ל חלוקת בעלי המסור) לבל תשתכח ותאבד מישראל עכ"ל גם שלם את אשר נדר לרשום אלין סדרי התורה עפ"י המסורה בראשית סדריו מ"ג וזה פרטן א' בראשית ב' אלה תולדות השמים וכו' והולך ומסדר שם כל התורה להנביאים והכתובים ע"פ הסדר אלא שבספר בראשית נשמט סדר אחד שבפרטן לא מנה כ"א מ"ב סדרים [ר"ל ובכללן חשיב מ"ג סדרים כנ"ל] והשמיט סדר ויזכור אלקי' את נח השייך בין ס' ה' לס' ו' ומצאתי במקרא כתיבת יד וזה הנרצה כאן בסוף ספר בראשית הנ"ל באמרו וסדריו מ"ג וכן ביתר הספרים לכן מה שאמר כאן פרקיו נו"ן שהרצון בו על מספר הקיפוטולי איננו בשום דפוס קדמון גם לא במקראות כ"י כי החלוקה הזאת בלתי מקובלת היא אצלינו ולא יפה עשו המדפיסים האחרונים להכניס חולין בקודש עכ"ל ובאמת הרמב"ם כ' בסוף פרק שמיני הלכה ד' וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר שידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהי' בירושלם מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכול סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו עכ"ל ובספר בראשית סיים מנין הפתוחות שלש וארבעים ובספר שמות מנין הפתוחות תשע וששים ובספר ויקרא מנין הפתוחות שתיים וחמשים ובספר במדבר צ"ב ובספר דברים ל"ד ובשאר כתבי קודש לא נודע לנו חלוקת סימניו חוץ מספר תהלים הגם שמורגל בפי כל ק"נ מזמורים עיין במבוא להרב המבקר הגדול רבי וואלף היידענהיים עיי"ש ותראה פלאות מגדולות תורתו זצ"ל ומי יתן שיודפס תנ"ך בחלוקה הנכונה ולא תהי' שפחה תירש גבירתה וזרים יעשו לנו בתים וחלוקות וסימנים שאינם טהורים לא ממקור נאמן נמצאו וכן יזיכנו ד' למצוא נ"ך בחילוק הנכון והאמיתי ואעמיס המלאכה הזה על שכמ"י והמסייע לנו שכמ"י. ה') שאלה בגר שטבל כדינו ונשאר עליו חציצה דרבנן אם מצטרף לזימון. תשובה בס"ד איתא בהג"ה שו"ע יו"ד סי' קכ"ד ס"ב וכל זמן שלא טבל כראוי מיקרי לא טבל [מגען אסור בשתייה] ובסי' רס"ח סעיף ב' איתא ואח"כ מטבילין אותו טבילה הוגנת עיין בש"ך ס"ק ו' וכן נסתפקתי אם הוא ספק דרבנן כגון שהוה ספק אם הוה עליו חציצה דרבנן, הוא עפ"י מה שכתב הש"ך בס"ק י"ג דבדרבנן הלך אחר המיקל, ועיין מג"א קס"א ז' שחולק דבטבילת נדה לא אזלינן לקולא והפרמ"ג שם נתקשה בדבריו שאיזהו טעם לא ניזל לקולא דא"ל משום דאוקמי' אחזקה דספיק' דדינא אי אפשר לאוקמי' אחזקה וחי' שלא הזכיר מדברי הש"ך הנ"ל, והנה רבינו המג"א לשיטתו אזיל וע"כ בדיוק נקיט בסי' קצ"ט ס"ק ב' וכל זמן שלא טבל כראוי מיקרי לא טבל כמ"ש ביו"ד סי' קכ"ד ס"ב ולא הראה מקום לסי' קצ"ח בזה הי' מקום לומר ולדין בטבילת הגר יהי' דומה לנדה ע"כ הודיענו שכיון שאוסר במגע היין כ"ז שלא טבל כראוי האיך יש מקום לצרפו וכאן חמיר מנדה בשלומא בנדה שפיר כ' הפרמ"ג בסי' קס"א דבספיקא דדינא אי אפשר לאוקמי' אחזקה ובפרט באשה שהוה חזקה העשוי להשתנות בגופה אבל בגר כ"ז שלא נודע לנו בבירור שטבל כראוי בלתי שום חציצה הרי הוא בחזקתו הראשונה (ויש לדחות ודו"ק] ע"כ בספיקתי אם הו' עליו חציצה דרבנן להש"ך הוה לקולא כי מדמה ממש טבילת הגר לטבילת נדה ועיין בה' גרים ס"ק ו' אבל לרבינו המג"א שס"ל שאפי' לטבילת נדה אין מקילין כ"ש בגר ודו"ק בכ"ז נ"ל לחדש במומר שחזר לסורו והוה עליו חציצה דרבנן אם הוה ספק חציצה דרבנן פשיטא שמצרף לזימון ואפי' יש עליו וודאי חציצה דרבנן הי' נ"ל לצרפו לזימון עפ"י המג"א סי' שכ"ו ס"ק ח' דמומר שרי לטבול בשבת כיון שאינו מדאורייתא כמבואר בסי' רס"ח בהג"ה בסופו שטבילתו דרבנן ע"כ נ"ל בס"ד אפי' בוודאי דרבנן הוה תרתי דרבנן ואפי' בספק שהוה עליו חציצה דאורייתא הי' מקום להקל ועיין בטו"ז ס"ק ד' בשם הרמב"ן שאם טבל קודם שמל עלתה לו טבילה ובגליון החת"ס יו"ד סי' קצ"ה העירותי בזה אם שייך בזה וכיוצא בזה כל העומד לקצוץ כקצוץ דמי, והוה דומיא דפירות האילן דהכי רביתא אבל בכאן מצד המצוה שאני ובתשו' בס"ד בקונטרסי הגדול ח"א דף צ"ט הבאתי דברי החת"ס והגאון מהרש"ק השיג עליו ודו"ק [כללין תרע"ז] ועתה בעת הדפסה עיינתי בשו"ת טוט"ד מהד"ג ח"ב סי' ע' שהביא מספרו שירי טהרה דבגר לא מיפסל בחציצה דרבנן והשואל תמה מהרמב"ם פ"ב דמקוואות הכ"ב שטבילת גר חמיר מנדה עיי"ש מה שתי' בזה ודו"ק. העתק מספרי פותח שערים כללי הש"ס שהוא כולל יותר מאלף כללים ד' הטוב יזכינו לסדרו ולהוציאו לאור עם שאר ספריי בחיי אכי"ר. ו') גמטריאות, עיין רש"י סוכה דכ"ח ד"ה גמטריאות פסחים ד"ה ד"ה אך חלק ורשב"ם בב"ת דקל"ד וש"ס שבת ק"ד, ואציע בס"ד מה שלמדתי משם ראשונה שחוץ מאלף בית הישר המכונה מאלף עד תי"ו, יש א') א"ב המכונה א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"צ ו"פ ז"ע ח"ס ט"ן י"ם כ"ל (עיין זוהר תרומה דקל"ב ע"א דפוס ווילנא וביאור הגר"א סוף כלים) וז"ל רש"י בסוכה שזכרנו, גמטריא כגון [ירמי' כ"ה כ"ו] ששכך בא"ת ב"ש בב"ל [עיין רש"י ורד"ק שם] ש"ש הוא כ"ב ד' הוא ל': כשדים [שם נ"א א'] ל"ב קמ"י [כ"ל ש"ב ד"ק י"ם מ"י ועיין שבת דק"ד ע"א ביאורו של א"ב הנ"ל] בא"ת ב"ש [ולא ידעתי למה הקדים בכאן המורה וכ' כשדיים לב קמי בא"ת ב"ש, ולא כ' כלעיל ראשונה לישנא דקרא שש"ך בב"ל בא"ת ב"ש כן הול"ל לב קמ"י כשדים בא"ת ב"ש וצע"ק]– ב') אח"ס בט"ע גי"ף דכ"צ הל"ק ומרז"ן נ"ש, וז"ל רש"י פסחים שם ד"ה אך וז"ל איכא דאמרי אך הוא ח"ץ ותופס ח' תחת אל"ף צ' במקום כ' ר"ל שכל ג' אותיות נוכל לתפוס אחת תמורת חבירו וה"ה באות אח"ס ס' במקום ח' וח' במקום ס' ס' במקום א' א' במקום ח' ודו"ק והבן ושבת דף קיד הנ"ל: ועיין תוס' פסחים קי"ז ע"ב ד"ה למען פ"ר"ך בא"ת ב"ש, וג"ל שהם ט"ל מלאכת שבת שהזהירם אז וד"ק. ג') אלף בית של א"ל ב"ם ג"ן ד"ס ה"ע ו"ף ז"ץ ח"ק ט"ר י"ש כ"ת (שבת הנ"ל) ובמהרש"א כ' א') א"ת ב"ש ב') אח"ס בט"ע ג') א"ל ב"ם אילו הם חילופי אותיות הם בספר יצירה הם בסודות נסתרים בחילוף האותיות ד') אכף בית וכו' אבט"ח של ר' חייא קורין לסהדא מנון בש"ס סוכה דנ"ב ע"ב [ורש"י כאן] עיין שם בפירש"י וערוך ורש"ל ורש"א ושם אבאר בס"ד ועיין בחי' סוכה סימן ל"ה מ"ש שצ"ע שרש"י לא חשיב רק א') א"ת ב"ש ד') אבט"ח וכן פירש"י בסוכה הנ"ל יהיה' בגמטרי' שלשים והרשב"ם פי' כגון אנכי אבא נפשי כתיב' יהבית וכן ירט שבת דף ק"ה עיי"ש ולדברי הרשב"ם נוטריקון וגמטריאות הוה חדא וחי' שנקט הרשב"ם רק הא דאמר ר"י ודבי' ר"נ ולא מה דאיתא דבי' ר' ישמעאל וראב"י