באר מרדכי קסה

א') סלמנדרא, עיין ש"ס חגיגה בסופו ופי' רש"י חיה הנבראת מן האור כשבוערין אש במקום אחד שבע שנים תמיד בלי הפסק ובסנהדרין דף ס"ג ע"ב חיה קטנה שיוצאה מתנור שהאש בוערת בו שבע שנים והסך מדמה אין האור שולט בו וכו' עכ"ל ובחולין דף קכ"ז שרץ הנוצר מן האור מעצי הדס ע"י כשפים והסך מדמה אין האור שולט בו וקים ליה לר"ע דמינא דצב הוא עכ"ל ובהגהות מהר"ץ חיות עמד בשינוים שכאן לא כתב כן אלא שנוצר ע"י כשפים ועצי הדס ולא התנה התנאי מן ז' שנים וצ"ע עכ"ל ואני תמה בעוד שינוי בכולם כ' חיה או חיה קטנה ומענין המדובר מוכח שהוא שרץ ובאמת דברי הש"ס הללו הם דברי הת"כ פרש"ת ה' משנה ז' הצב זהו הצב למינהו לרבות מינים של צב חברבר ובן הנפילים [כן הגירסא ומתורץ קושי' מהרש"א ועיין בהגהות רי"פ זי"ע שהביא כן ממהרש"א] וסלמנדרא כשהי' ר"ע מגיע לפסוק הזה היה אומר ושם מוכח שהוא שרץ ובקרבן אהרן העתיק דברי רש"י הללו ולא מדברי רש"י במקום אחר ועוד תמה מרן המהרש"א בח"א כי איתא בתרגום יונתן [ויקרא י"א ל'] והחומט והתנשמת וקיצובה וסלמנדרא ואני הצעיר תמה עוד הערוך ערך סלמנדרא העריך לנו בשם התרגום ירושלמי החלד והעכבר ית כרכושא וית סלמנדרא וא"כ סתירה גדולה הו' והתוס' בחגיגה הביא כן בשם התרגום יונתן כרכושא [והערוך הביא ית כרכושא] וסלמנדרא והאמת מה שהביא הערוך לא נמצא בשלנו ורק מה שהביא מהרש"א הוא ביונתן שלפנינו [ועיין בכללין אות תשי"ד שהבאתי שהוה יונתן על משלי שאינו לפנינו ואם זהו מיונתן בן עוזיאל או ליונתן אחר וחכם אחד עוררתי ע"ז] ע"כ לבי אומר לי בס"ד שהו' תרי סלמנדרא ולכאורה חשבתי שרש"י זי"ע סמך על מה שפי' כבר בחגיגה והראי' ברש"י סנהדרין שלל ג"כ דברי הש"ס חגיגה שאין אור שולט בו וסמך על מה שפי' כבר וכאן רק להוסיף בו שיהי' מעצי הדס [ועוד לא זכיתי להבין אם כפי' רש"י זי"ע שהוה ע"י כשפים א"כ מה קאמר ר"ע מה רבו מעשיך ד' הלא אדרבה הם מכחישים כח של מעלה וד' הטוב יכפר בעדי] אולם המעיין בת"כ שמשם הועתקו דברי הש"ס בחולין שלא נזכר שבע שנים ועוד מה שהעלה שהוה ע"י כשפים הגם שהמורה כ' קטנה אבל בכ"ז היא יותר משעורה כי ברי' קטנה פחותה משעורה אינם יכולים להוציא ש"ס סנהדרין ק"ו מובא ברש"י עה"ת שמות ח' י"ד ובאמת המפרש יונתן שכל כל דברי רש"י ביחד וסלמנדרא הוא מין שרץ מתולדות האש כשמסיקין התנור ז' שנים בעצי הדס ע"כ והוא כמו שחשבתי שרש"י סמך על מה שכבר פי' זהו הי' נכון אם הי' רש"י מפרש רק בחגיגה הקודם אבל כיון שפי' ג"כ בסנהדרין בשניהם בשוה חיה או חיה קטנה [ושינוים ביניהם בעצמותו קטנים הם והם תואמים] אבל בכאן שרץ ולא חיה וע"ז כמדומי שהעלים עין גם המפרש יונתן ע"כ הנכון שהוה תרתי ובזה מתורץ קושי' המהרש"א שאפי' גרסינן בן הנפילים מתורץ קושי' א' אבל קושי' שהצענו וג"כ הערוך הביא על תנשמת ובזה נכונים דברי רש"י ואינו הך דחגיגה וסנהדרין כ' שם הוא חיה וכאן שרץ ורק זאת אינינו מבין שאם הוא ע"י כשפים האיך קאמר ר"ע מה רבו מעשיך הלא הם מכחישים וה' יתן שיתקדש שם שמים על ידינו אכי"ר (ערך סמ"ך א'). ב') פשפש, בהל' נדה תולה דם פשפש ראיתי כותבין בל"א וואנ"ץ ואינו נכון רק וואינ"ש כמו התשבי הוא הכנה הנאחזת ונודות בקירות הבית והמטה שקורין בל"א וונאש פויז ע"ש והנה במטבע הוחלפה וואכ"ץ (פרמ"ג איגרת שנייה) ובערוך ערך פשפש, תרגמו וואנצע עיין ש"ס נדה נ"ח ושו"ע יו"ד ק"ץ ס"ז ובאה"ט תרגם וואכ"ץ ורש"י נדה שם ומתרגם והוכיח מהרמב"ם בפי' המשנה תרומות פ"ח מ"ב ופשפש מין תולעים עגולים אדומים כצורת עדשים ומאוסים מאוד ע"כ וכן התפא"י תרגומו ולא יכולתי להלום על מה יסוב כוונת רבינו הפרמ"ג אם אינו וואנצע, ומתשבי הבנתי ג"כ שכוונתו לוואנצע [ועיין תוס' שבת דף י"ב ד"ה שמא יהרוג] וצ"ע (מערכת פ"א סי' ה'). ג') פרשיות התורה הם שני מאות ושבעים וחמש ועיין במדבר רבה פרשה ח' סי' ב' ובגליון השו"ע יו"ד כתבתי שהופיע רוה"ק בבית מדרשו של הטור ושו"ע שהציב צורת פרשה פתוחה וסתומה בסי' ער"ה ועיין בכללין סי' רנ"א ועיין בערך קאפיטולא ודו"ק. ד') קאפיטלא, מה שמורגל בפי העולם חילוק פרשיות התורה בשם קאפיטל וראיתי בתל תלפיות שנתרפ"ג מחברת ל' מכתב ד' סי' י"ט בהביאו תשובת הגאון הקדוש ר"י גר"וו זי"ע אב"ד ק"ק סאטמאר וס"ל שכיון שנמסר כן לרבבות אלפי ישראל ובלי ספק שמסורים הפסק פרשיות הללו מסיני עיי"ש ותשובת הגאונים האדירים מאד שליט"א מחבר שו"ת לבושי מרדכי וראדאנישלא מחבר שו"ת מהר"ש שליט"א והביא דברי הגאון ר' פנחס פינפער דומ"צ דק"ק ווילנא שהמה מעשי כומרים ושחיוב להדפיס תנ"ך כהלכה עם פתוחות וסתימות ודבר גדול דיבר רק שבעו"ה שבשתא כיון דעל על והנני מעתיק מה שמצאתי בס"ד בסוף ס' שער המסורה על ספר בראשית מהרב ר"י קלמן מקארלין מחבר ספר מבוא המסורה ובסוף הדפיס דברי המבקר [שהובא ג"כ בחת"ס זי"ע] הרב וואלף היידענהיים בחומש הנקרא עין הקורא להבנת מילת סדרים שנמסר מספרים בסוף כל ספר וז"ל אמר וואלף היידענהיים רבים וגם שלימים נתקשו בביאור סימנים האלה (הנזכרים שם) ובפרט במאמר וסדריו מ"ג כי לא ידעו הנרצה בסדרים האלה שלא מצאנו בשום ספר וככה בכל ספר מצאנו נרשם מספר סדריו ואין אחד מהם שנסדר עפ"י סמניו לכן ראיתי כי טוב להודיע על המעיין מה זה ועל מה זה כבר כ' המדקדק ר' אלי' הלוי בהקדמת ספרו הבחור כי חלוקת הקאפיטולי הנמצאות הם במקראות הדפוס [והנרצה בכאן במילת ופרקיו] אינו מקובלת אצלינו מבעלי המסורה אבל היא המצאת המעתיק הראשון אשר העתיק התנ"ך מלשון ערבי אל לשון רומי וראה מן הצורך לחלק הספרים לפיסקא פיסקא וחלקם כלפי סברתו וקראם בשם קאפיטולי וכאשר בא החכם ר' יצחק נתן שנת קצ"ח לאלף הששי לחבר ספרו הנכבד מאיר נתיבות הנקרא בשם קאנקאר- דאנציא הוכרח להשתמש בחלוקת הקאפיטולי אשר כבר נתפשטו בימיו גם לא נמצא חלוקה אחרת טובה הימנה לפי שחלוקת בעלי המסורה נתעלמה ממנו וכאשר נתגלתה מלאכת הדפוס והתחילו להדפיס ספרי קודש [ר"ל מקראי קודש] אחזו גם הם בחלוקה הנזכרת המפורסמת והתנצל בזה המגיה החכם ר' יעקב בן חיים בהקדמתו למס"ג דפוס ראשון של וויניציא משנת רפ"ו וז"ל והוצרכתי להשתמש בחלוקת הפרשיות שהביא בספרו ר' יצחק נתן זצ"ל ואילו הייתי מוצא חלוקת הפרשיות שחלקו בעלי מסורה בכל המקרא הייתי יותר חפץ להשתמש בה מזולתה ואח"כ הגיע לידי לאחר שכבר השלמתי אמרתי להדפיס