באר מרדכי קסד

ק"ז הלבוש לכתוב לעיל בקידושין ובכתובה אבל בכאן אינו מהצורך כיון שהו' הנשואין כהלכות בנת ישראל לגוברין יהודאין ונודע לנו דת משה וישראל ודו"ק) ואמרו רבנן דאסור וכו' לא ידיע לן זמן כתובא קמייתא דאירכסא (זה נוסח ק"ז הלבוש והיינו אם העדים אינם יודעים הזמן אבל אם ידעו מהכתובה הזמן ישמיטהו – אבל אם ידעו הזמן רק ע"י מה שנודע להם מהבעל והאשה או אנשים אחרים אינו מכונה בשם ידיע עיין כתובות פרק שני ושפיר יש להם לכתוב כן ודו"ק:) בריך רחמנא דסעיין עד כאן. בספרי אבידת רבו סי' ב' הבאתי שתשובת האבות מועיל לבנים נ"ל בס"ד שהזמן המסוגל לזה הוא חודש אלול כמו שמצאנו הרמז ומל ד' אלקים את לבבך ואת לבב ר"ת אלול ר"ל שתשובת האבות מועיל לבנים אז ודו"ק. שם בד"ה ועל ארבע, נ"ל לבאר מקרא קודש פ' לך (י"ז ח"י) ויאמר אברהם אל אלקים לו ישמעאל יחי' לפניך ויאמר אלקים אבל שרה אשתך יולדת בן וקראת את שמו יצחק והקמותי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו והפרתי אותו וכו' ואת בריתי אקים את יצחק ותמוה טובא הלא בקשת א"א הי' לו ישמעאל יחי' לפניך מדוע מקרא כתוב לפניו אבל שרה וכו' ואח"כ ואת בריתי אקים את יצחק ובאמצע תשובה על בקשתו עיין אוה"ק ותמצא מרגליות והנלפענ"ד בס"ד עפ"י האמור לא היתה תשובת ישמעאל מצד התעוררת עצמו רק ע"י תפילת אברהם ניטל ממנו הבחירה וע"י צדקתו הוכרח לשוב כי נודע למשגב כי במיתת כל האדם בעת אשר יובילו לקבר דנין עליו ועל בניו, ועל תהלוכות אבותיו וכבודו של א"א שלא יהי' הכרח להעלים מיתתו כמו שהיתה ברבקה אמינו [יעיין ברש"י וישלח פ"ה ח' ד"ה תחת האלון] ושלא יהי' הבריות אומרות אמת שגיל יגיל אבי הצדיק יצחק אבל הלא גם ישמעאל יצא ממנו ע"כ זכה ששב ישמעאל שיוכל להכתוב בו בכתב יושר ויקברו אותו ישמעאל ויצחק בנו אבל תשובתו הי' רק הכרח בלי בחירתו לא עשה פרי אצל בני ישמעאל, ובזה יבואר הכוונה בקשת אבינו הי' לו ישמעאל יחי' לפניך "שילך בדרך הטוב" ע"ז נתרצה לו השי"ת במקצת ורק ישמעאל בעצמו יחי' ולא בניו אחריו ויאמר אלקים אבל שרה וכו' יצחק והקמותי וכו' לברית עולם ולזרעו אחריו, ר"ל כי ביצחק יהי' זרעו אחריו כי מה שאנו אומרים בכל יום אלקי אברהם אלקי יצחק וכו' מפרשים שיצחק מצידו אפי' הי' הוא הראשון כמו אברהם שלא ראה אצל אבותיו דרך התורה כיון שהו' האמונה והידיעה מצידו יהי' עושה פרי קודש הילולים עד עולם "ולישמעאל' לעצמו "שמעתיך" ויהי' רק ונתתיו לגוי גדול ולא בדרך התורה "ואת בריתי" ברית קיים יהי' רק שאקים את יצחק ודו"ק בס"ד. ורעיון הזה טמון גם בסוף ח"ש ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו ר"ל מזה נראה שעשה ישמעאל תשובה שנתן קדימה ליצחק כי אני משער דברי חז"ל [ברכות ל"ד] שפליגי ור"א ס"ל במקום שבעלי תשו' עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד היינו אם הוא במדריגת הצדיק ע"כ ס"ל כיון שכבש את יצרו עדיף "ודייקא" במקום אם הם במדריגה חדא עיין לעיל עמוד קמ"ב מ"ש בזה ועתה נ"ל בס"ד דאיתא סוכה דף נ"ג יש מהם אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו אלו חסידים ואנשי מעשה ויש מהם אומרים אשרי זקנתינו שכפרה על ילדותינו אילו בעלי תשובה, אילו ואילו אומרים אשרי מי שלא חטא ויש שחטא ישוב וימחול לו – ומכאן מוכח כר' יוחנן ברכות דל"ד שכל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה, ויש לדייק שכאן נקיט חסידים ואנשי מעשה ושם נקיט צדיקים גמורים ומי עדיף צדיקים או חסידים עיין בכללין סי' תרל"ט וז"ל ולבאר מה עדיף צדיקים או ישרים או חסידים (עיין א"ר קי"ח ס"ק ב' מובא באשל שם ודו"ק) שיטת רש"י ישרים עדיפי מצדיקים והרשב"א ס"ל שישרים הוא במדריגה למטה מצדיקים ועיין סוף פ"ק דתענית ומהרש"א הוכיח מנוסח נשמת שסדרן ישרים צדיקים חסידים קדושים והנה לפי דברי הרשב"א הנ"ל הי' מקום להוכיח שחסידים עדיפי מצדיקים אבל לשיטת רש"י אין להוכיח שחסידים עדיפי שהלא ישרים עדיפי מצדיקים והול"ל צדיקים ישרים אלא שלא נאמר כסדר ה"ה בזה ואדרבה מלישנא דקרא תלים סי' צ"ג שצדיקים עדיפי מחסידים שנקיט תחילה שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם (דהיינו שחסיד הוא היפך הרשע ואח"כ בא מדריגת צדיק וישר וכן הוא לישנא דקרא בפ' האזינו צדיק וישר הוא וכן בנוסח אב הרחמן אנו אומרים החסידים והישרים מוכח דישרים עדיפי מחסידים וכן ראיתי בא"ר בשם הרד"א על הצדיקים ועל החסידים כי צדיק עדיף שלא חטא מעולם והקשה דמשמע בש"ס דחסיד עדיף מצדיק ועיין א"ר מובא בפרמ"ג סקי"ח וזה תולה כאמור בפלוגת' רש"י ורשב"א הנ"ל ודו"ק עיין תפילה למשה תהלים כ"ו י"ב שביאור שההבדל בין צדיק לישר כי ריבוי הזכיות צדיק יקרא וישר יקרא שאין בו שום עקמימות ולא נטיי' להרע רק כולו ישר בלי תערובות עיי"ש בהקדמת תקוני זוהר דאיהו כלילא מעשר ספירן וכו' ישראל צדיקים וחסידים מוכח שחסידים עדיפי מצדיקים עכ"ל נכון הכול בס"ד בש"ס פליגי בברכות רק בצדיקים אפילו גמורים אבל חסידים ואנשי מעשה לכ"ע עדיפי כנ"ל בס"ד והודיענו הקרא הגם שעשה ישמעאל תשובה אבל בכ"ז לא נערב כלאים לומר שמעלת ישמעאל הי' כיצחק ותהי' כהנת כפונדקית והודיענו ויהי' אחר מות אברהם ויברך אלקים את יצחק כי וישב יצחק עם באר לחי רואי ר"ל כאמור לעיל ויצחק בא מבוא באר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב כי יצחק הי' זרע קודש מצבתו אבל ישמעאל בתשובתו לא הגיע לקרסולי יצחק והבן היטב ודו"ק. עמוד קמ"ז בהעתיקי מספרי פותח שערים נתעוררתי שהג' הקדוש מחבר לקוטי חבר זי"ע צוה להעמיד לו מצבה מיד אחר שבעה ועיין פלא יועץ ערך מצבה שצוה להעמיד מצבה מיד אחר ז' ימים ובפרט מי שאין לו בנים והבן ומ"ש בביאור הקרא ויצב יעקב מצבה עיין טוט"ד מהדורא ג' ח"ב סי' ר"ז ובביאור המדרש פ' פ"ב סי' י"א: עמוד מ"ט ד"ה איתא עיין רש"י נדה דף מ"ה ע"ב ד"ה ואפי' ובהגהות מהר"צ חיות עיי"ש: עמוד נ"ה דגט לא בעי ב"ד עיין באה"ט אע"ז סי' י"ב ס"ק ה' בשם הפרישה דגט לא בעי ב"ד: עמוד ע"ג בדברי גן המלך עיין שו"ת ד"ח יו"ד ח"ב סי' קכ"ב ודו"ק. סליק הוספות ותיקונים לספרי קנין חדש וא"ר כן יזכנו ד' לעשות תיקונים ומהד"ת לספרי זה ולשאר ספריי שאזכה להדפיס בחיי' אכי"ר.