באר מרדכי קנח

בעהי"ת יום ב' לפ' וישלח תרפ"ד לפ"ק. סימן ב': שלום וכט"ס לכבוד ידידי ה"ה הרב הג' החריף ובקי נפלא וכו' כש"ת מו"ה מרדכי פארהאנד נ"י דיין דק"ק נייטרא יע"א. אחדש"ה וש"ת באהבה הנה ע"י מקר' טהור בא לידי ספרו הנחמד קנין חדש ושמחתי לראות מתוכו רוב בינתו ורוחב ידיעתו בש"ס ופוסקים ואשרי שלו ככה וכדי להראות לו שחביבים לי דבריו אציע לפניו איזה הערות שעיינתי דרך העברה בעלמא א') והנה בהספד על רבו הגאון זצ"ל באות ב' ראיתי שהקשה על הא דקאמר הש"ס פסחים קי"ט דאברהם אינו רוצה לברך משום דיצא ממנו ישמעאל והקשה והא מבואר במ"ר פ' נח וכן בש"ס בב"ב דף ט"ז דישמעאל עשה תשובה והא במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ואמאי לא ירצה לברך? והוא ק' נאה [הג"ה מהמחבר יצ"ו] א) העיר בצדק בקונטרס אבידת רבו אות ב' שהקשיתי מדוע לא יברך א"א הלא ישמעאל עשה תשובה שהוא קושי' נאה והד"ג נ"י תי' ומר"י דאברהם תלי' תניא בתניא ר"י לשיטתו דס"ל דצדיק גמור עדיף [ברכות ל"ד] ויישב קושייתו דהג' נ"י כיון שבמקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ובעל תשובה גדול א"כ יצחק לא הי' לו רשאי לקבל הכבוד אלא הי' צריך לתת הקדימה לישמעאל הא ישמעאל הבעל תשובה הוא גדול ממנו עכ"ד אם רשות נתונה הנלפענ"ד בזה בהקדם דברי הטור באו"ח סי' ג"ן בהעתיקו תשובת האשר"י ואם הוא משפחה בזוי וצדיק טוב לקרב מזרע רחוקים שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב ועיין ב"י בשם מהר"י אבוהב וכוונת האשר"י עפ"י הש"ס הנ"ל ברכות כדברי ר"א שבמקום שבעלי תשובה וכו' שנאמר שלום שלו' לרחוק והרמב"ם ג"כ פסק' בפ"ז מתשובה הלכה ד' והוסיף כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשין יצרם יותר מהם ע"כ וטעמי בעי לבאר והנלפענ"ד בס"ד עפ"י דברי פרישה בשם מורי (לדעתי הוא רש"ל) ומ"מ בודאי מיוחס קודם לשאינו מיוחס אם שניהם שווין וראוי אף לדקדק על זה כי אינו דומה תפילת צדיק בן צדיק ודומה לזה כ' רבינו לקמן סי' תקע"ט דהראוי להתפלל בתענית הוא מי שאין בו ולא באחד מקרוביו או הנלוים אליו שום בעל עבירה כ"כ שם בשם הרמב"ם ע"ש וכן פירש"י על ויעתר לו ולא לה והוא מגמר' ס"פ הבא על יבמתו עיי"ש וכו' עכ"ל ועפי"ז יובנו דברי הש"ס מקום שבעלי תשובה עומדין ר"ל שאם הם בתשובתם ומעלתם הם במדרגה חדא ונחזי אנן וכי נאמר איש פשוט שאכל נו"ט וחזר בתשובה שלא יתגעל נפשו בפת בגם ויין משתיהם ואינו רב פעלים וכי נאמר שיהי' מדריגתו כבני' בן יהודע בן איש חי וכו' דתבר בזיזי דברדא ונחת וטביל (ברכות ח"י) וע"כ הכל לפי הערך בכמותו ובעלי תשוב' עדיפי מאותן שהם במדריגתם ובזה נבוא לתרץ קושי' הדגנ"י שנכון שלא הקדימו ישמעאל ליצחק כי ישמעאל גם בתשובתו לא הגיע לקרסולי יצחק אבינו ותשובתו הי' לפי ערכו שהי' בן הגר המצרית שהי' מצחק עיין בפירש"י בפ' וירא וק"ל, ובזה מיושב ג"כ כי לכאור' יש סתירה ברמב"ם לפי מה שהובא בידו החזקה להלכה שמקום שבעלי תשובה וכו' והלא הרמב"ם הוסיף במעלות בעל תפילה בתעניות כאשר הובא בטור בסי' תקע"ט ולא יהי' בעל עבירות ולא יצא עליו שם רע בילדותו והרמב"ם הוסיף ולא יהי' בבניו ובבני ביתו וקרוביו ובכל הנלוים אליו בעל עבירה וא"כ סותר דברי עצמו ולהנ"ל נכון כי בודאי אם מי שלא חטא הוא במדרגה חדא עם הבעל תשובה אז במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד אבל ערך הצדיק מופלא שבערכין בודאי גדול מעלתו וזה נוכל להעמיס בדברי נר המערבי שהוסיף כלומר והיינו להודיענו אם מעלתן שוה ודו"ק ובעיקר הענין שכ' הרמב"ם שלא בבניו ובני ביתו וקרוביו ובכל הנלוים אליו וכו' עפ"י מה דאיתא במסכת סופרים פ"א הי"ז מובא להלכה בשו"ע סי' רפ"א ס"ד דס"ת שכתבו ממזר יש פוסלין והטעם בב"י דכשמגיע לשם הכתוב בתורה מה שהוא מתנגד נגדו הוא כותב שלא לשם קדושה ובטו"ז ועפי"ז אם יש בקרוביו איזהו עבירה איזי לא יהי' זה עבירה גדולה נגד עיניו והבן כי בשרו עליו יכאב בידעו שבניו וקרוביו נכשלים בזה העבירה ובספרי באר מרדכי סוף הל' נדה עמוד ע"א כתבתי בס"ד שמי שנודע שנכשל עם הנדה לא יקראו אותו לתורה בפ' נדה עפ"י מה שכ' מרן בחת"ס סי' ט"ו לענין שמיטה ודו"ק ע"כ הג"ה מהמחבר יצ"ו] והנה לפענ"ד לכאור' גם בש"ס בב"ב הנ"ל יש להקשות כן דאיתא התם אמר ר' יוחנן ישמעאל עשה תשוב' בחיי אביו שנאמר ויקברו אותו יצחק וישמעאל מדאקדמיה אדבורי וכו' ש"מ דעשה תשובה וגם כאן יש להקשות כיון דבמקום שבעלי וכו' א"כ בעל תשובה הוא גדול מצדיק מעיקרא וא"כ לא הי' לו ליצחק רשאי לקבל הכבוד אלא הי' צריך לתת הקדימה לישמעאל הא ישמעאל הבעל תשו' הוא גדול ממנו? אמנם ק' יש ליישב בפשיט' דר' יוחנן הוא דאמר כן ור"י לשיטתו שפיר קאמר דהא ר"י בברכות דף ל"ד ס"ל באמת הצדיק מעיקר' עדיף אמנם נראה בלא"ה יש לומר עוד דהא דאמרינן דבעל תשו' עדיף מצדיק מעיקרי' היינו לנגד הקב"ה דקמי' שמי' גלי' שעשה תשו' באמת ובתמים ושפיר גדול מאוד אבל לגבי דידן ודאי צדיק מעיקרא עדיף כי אין אנו יודעים אם עשה תשו' באמת או רק לפי עיני הראות ולפי"ז גם קושייתו לא קשה דאברהם לא ידע אם עשה תשוב' באמת וכהוגן לכן לא ירצה לברך אלא דאכתי יש להקשות אף אי אמרינן דבע"ת אינו עדיף מצדיק מעיקרי' אבל עכ"פ כצדיק מעיקרי' הוי ואכתי קשה אמאי לא ירצה לברך ע"כ נראה לומר דאברהם לא ידע מזה שעשה תשובה הא גם אנחנו לא נדע רק מהפסוק ויקברו וכו' היינו לאחר מיתת א"א איגלי' לנו למפרע דעשה תשובה ואף דבב"ר הנ"ל איתא ואתה תבוא אל אבותיך בשלום בשרו שישמעאל עשה תשו' היינו רק דרש ועיין בכ"ס עה"ת פ' ח"ש על הפסוק ויבוא אברהם וכו' דכתב ג"כ כהנ"ל – וכמו שהוא אמר לענין תרח אנו יכולין לאמור כן לענין ישמעאל: ומה שמדקדק מע"כ עוד שם על הא דאמר הש"ס שעשה תשובה בימיו ומדקדק מה הוא בימיו? והנה מה שמיישב בדרך אגדה הוא נכון מאוד אבל באמת אין זה דקדוק הא הש"ס רצה לומר דעשה תשו' בימיו היינו בחיי אביו כמו שאמר שם הש"ס קודם לזה שעשיו לא מרד בימיו ור' יוחנן באמת אמר בהדיא בחיי אביו ועיי"ש. - ב') והנה ראיתי דבריו בענין גט באיש שהוא עתים חלים ועתים שוטה בדף נ"ג כתוב להביא ראי' לשיטת הרמב"ם דלאו דוקא הני ד' סימנים שהביא הש"ס אלא בכל מעשה שטות הוא נחשב לשוטה והביא ראי' הקרא שמואל א' כ"א וישנו את טעמו וכו' ואמרו עליו החסר משוגעים אני מתמה שלא הזכירו מפרשים מקרא מפורש – אמרתי לעוררו שאל יתמה