באר מרדכי קנז

לכאור' שפר יתר ובכתב יד מינכען ליתא] למת לטמויי באוהל ומשני טומאת ע"ז דרבנן היא וקולא וחומרא לקולא מקשינן [לחומרא לא מקשינן בכתב יד אקספארט ליתא] ובפירש"י שם דכל הני היקשות דברי קבלה נינהו ואסמכתא בעלמא ושקץ תשקצנו לאו לשון שרץ הוא אלא עיקר קרא לכנות לה שם גנאי אתא עכ"ל הכוונה, הגם שרבנן ס"ל כרב חמא בר גוריא שאיתקש ע"ז לנדה מה נדה אינו לאברים אף ע"ז אינו לאברים אבל בזה לא צריך לומר שהו' אסמכתא כי נלמד מקרא דישעי' והוא מדברי קבלה ורק מדברי תורה ג"כ הו' אסמכתא בעלמא ודו"ק, ולהלכה פסק הרמב"ם כרבנן בפ"ו דאבות הטומאה ה"א שטומאת ע"ז מדברי סופרים ויש לה רמז בתורה הסירו את אלהי הנכר בתוככם והטהרו והחליפו שמלותיכם [במיעוט ידיעתי בש"ס לא מצאתי הך קרא ללמוד ממנו טומאת עכו"ם בתרגום יונתן איתא ואידכו מסואבות קטוליא דקרבתון בהון ושנו כסותכון ובמפרש תמה הלא קברי עכו"ם אינם מטמאין ולתרץ כיון דנמולו הם כישראלים הכא לא מצאנו שהי' גירות רק אמרו לתת את אחותינו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו ועיין בפירש"י ותי' ב') שעכו"ם אינו מטמאה רק באוהל אבל במגע ומשא מטמאין ועיין בפירש"י מטות וכן ס"ל ג"כ הרמב"ם בפ"ג מהלכות אבל ה"ג, ועיין סי' שע"ב בב"י בסופו ובהג"ה ס"ב בכ"ז פשטות הקרא מוכח כן וכן רש"י פי' והטהרו מעכו"ם ובגו"א פי' וכמו החליפו שמלותיכם הוא מעכו"ם ועיין במ"ר. פ"א א"ר כרוספדאי אר"י אין אנו בקיאים בדקודקי עכו"ם כיעקב אבינו מוכח שרק משום עכו"ם ואכמ"ל ודו"ק, וצריך לומר שרבינו מדעת עצמו אמרה. כפשטות הקרא וק"ל. ואיתא בש"ס חולין י"ג בשחיט' עכו"ם שתיא נביל' וכו' שמסיק הש"ס שתקרובת עכו"ם מטמא' במשא אבל לא באוהל ודלא כר"י בן בתירא שס"ל שתקרובת עכו"ם מטמא באוהל שנאמר ויצמדו לבעל פעור ויאכלו מזבחי מתים מה מת מטמא באוהל אף תקרובת עכו"ם מטמא באוהל, ואין ענינו לפלוגת' ר"ע בשבת וע"ז שלא קיימ"ל כר"ע ואינו מטמאה במשא, וכאן במשא לכ"ע טמא רק לא באוהל כי הם פליגי בע"ז עצמה שמבואר שם הלכה, אבל פלוגת' ר"י בן בתירא מתקרובת ע"ז שחמיר לכ"ע שמטמאה במשא רק לא באוהל ודו"ק, ועיין בכ"מ ה"ז ותוס' חולין דף י"ג ד"ה תקרובת וע"ז דף ל"ב ד"ה היוצא, ולעיל בש"ס דף כ"ט ובירור שיטת ר"ת ושיטת הר"י ודף מ"ח שמסיק מני ר"י בב"ת הוא, ודף נ"ב בתוס' ד"ה תנהו ענין לכלים צריך קונטרס מיוחד ויבואר ברצות ד' בספרי על מסכת ע"ז ד' הטוב יהי' בעוזרני, ונר המערבי הי' לנו לעיניים לבאר ד' חלוקים, א') ע"ז עצמה ב') משמשי' ג') תקרובת ד') יי"נ, ונבוא להענין בס"ד. הנה בדברי ר"ע שס"ל בטומאת משא בע"ז, כתב דר"ע ס"ל דע"ג איתקש לנדה והיינו שהוא יחידאי אבל בהא שכתב שע"ג מטמאה באוהל כתב סתם כאילו כ"ע ס"ל הכי הגם שהיא רק כדברי ר"י בב"ת י"ל שסתמא דש"ס בע"ז דף ל"ב הוא כריב"ב ועיין היטב בשו"ת מרן החת"ס סי' כ"ג שזכרנו: ובשו"ת מהר"ש [מהגאון מוה"ד ראדאמישלא שליט"א] ח"ג סי' פ"א נשאל אי כהן מוזהר שלא ליגע בטומאת ע"ז לפימ"ש שמבואר בש"ס בכורות דכ"ט ע"ב דבשאר טומאת כהן אינו מוזהר ופירש"י כגון טומאת נבילה ושרצים שאין הכהן מוזהר עליהם מליגע וא"כ י"ל דה"ה דאינו מוזהר על טומאת ע"ז או דנימא הואיל דטומאת ע"ז איתקש למת א"כ י"ל דה"ה בזה דאיתקש לענין דכהנים יהיו מוזהרים בו והשיב עפ"י סוגי' דע"ז ושבת שברור שאין הכהן מוזהר עיי"ש וחידוש שלא זכר דברי הראב"ד סוף תמיד שהצבנו בפתח דברינו שישב על מדוכה זו לבאר אם בהיות כי ע"ז איתקש לנדה וע"ז איתקש למת שיטמא באוהל אם הוא היקש גמור לכל גוונא או לא ודברי החת"ס שביאורו: ומורי בשו"ת פרי השדה ח"א סימן ק"ג פי' דברי המקצועות שרצה לומר שבעל נדה ולישנא מעלי' נקיט ודו"ק. רב פפא הי' מוכר שכר עיין ש"ס בב"מ דס"ה ורש"י ברכות מ"ד ד"ה סודני וש"ס ע"ז ד"ח ע"ב אר"פ מכי רמי שערי ועפי"ז נ"ל לבאר דברי הש"ס עירובין דס"ה שמואל לא מצלי בביתא דאית בי' שיכרא רב פפא לא מצלי בביתא דאית בי' הרסנא משמע אבל בבית' דאית בי' שיכרא הי' מתפלל משום שהי' אומנתו דאל"כ לא הי' יכול להתפלל בביתו וצ"ל שמחמת הרגלו לא הי' לו בלבול הדעת ע"ז בתפילתו ונתקבל ברצון אכי"ר (כללין סימן של"א.) סימן י': הוספות לספרי קנין חדש סימן א': ב"ה ד' ויקהל תרפ"ד לפ"ק מונקאטש יע"א. החהו"ש וכט"ס לכבוד ידידי ה"ה הרב המאוה"ג החו"ב וכו' כש"ת מוה"ר מרדכי נ"י דומו"צ דקה"י דק"ק נייטרא יע"א. אחדש"ה כמשפט מודעת זאת אשר ספרו היקר הגיעני בש"ק תצוה העבר ומחמת קדושת ש"ק הונח ולא בא לידי עד היום ועיינתי בו ולמען תת אות אציע מה שהעירו רעיוני בהביטי בו א') מ"ש ד' ע"ב ע"ד החכ"צ לק"מ דכבר הביא החכ"צ בעצמו בסי' ע"ז מהתוס' והרשב"א וגם ביו"ד סי' מ' ס"ה אי' נוטל הלב כו' והובא בחכ"צ והביא ראי' מזה ואפי' במלתא דאתיא בק"ו אמרינן טרח וכתב לה קרא מכ"ש בכזה: ב') מה שהאריך בתשובתו במטלית הנפרד בדין תולמ"ה הנה בודאי תולמ"ה שייך בכל המצות כמ"ש רש"י בסוכה י"א לענין לולב דילפינן מסוכה בבנין אב וה"ה לכל המצות כמו שהאריך בספר נחל אשכול סוף הלכות תפילין תשובה ב' ע"ש באריכות ובענין הנעשה מתחילה בהכשר שכ' הב"ח באו"ח הלכות ציצית דל"ש תולמ"ה וכ"כ האחרונים כמו שהביא הקסהי"ס לענין הקשר של תפילין שלא נסתר כשבדקו התפילין ע"ש הנה לענ"ד קשה לסמוך ע"ז להקל נגד דעת ההר"א ששון ז"ל בסוף תשובתו שהאריך להוכיח מהמרדכי לפסול בהסירו מזוזת הבית עם המזוזה כמו שהובא בחי' רעק"א סי' רפ"ט ומהרמ"א באו"ח סי' תרכ"ו אין סתירה דשם לא נעשה שום שינוי בהסכך משא"כ כאן שהמזוזה הוסר וה"ה לנ"ד אם הוסר המטלית בודאי ראוי לפוסלו, ומבואר דאע"פ שנעשה מתחילה המצוה בהכשר ובכונה אם אח"כ ניתקה ממקומה ומהכשירה נפסלה ואין זה שייך כלל למצות צריכות כונה דכיון שאין המעשה בהכשירה ה"ה פסולה כמובן וא"א לי לעיין הרבה בספרו מפני דיבוק הדפין והשי"ת יזכהו להגדיל תורה ולהאדירה ולכוין הלכ' לאמיתה ולעסוק בתוה"ק מתוך נחת והרחבה כנפשו הטוב וכנפש ידושת"ה בלונ"ח המעתיר ומצפה לישועה ה"ק יצחק אייזק בהגה"ק מורי"מ צללה"ה סאפינקא.