באר מרדכי קלז

בנו קודם לכול אם הוא ממלא מקום אבותיו אפי' במקצת תולה אם הוא כתר תורה או כתר מלכות שהתור' היא הפקר וכל הרוצה לזכות בה יכול לזכות בה, ואין שייך בו שום חזקה אבל אם הוא כתר מלכות איזי יש לאחר פטירתו לבניו כח בו וכמבואר וכמו שהו' אצל כהונ' והית' לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, ועיין בספרי על מסכת ברכות מהד"ק דף ד' ע"א בתוס' ד"ה בניהו בתירצם ותמהתי שלא הובא בפסקי תוס' תי' הזה וי"ל דמסתמא ממלא מקום אבותיו הו' וכו' ועיין בחי' רשב"א שהביאו ועיין תוס' סנהדרין דף ט"ז ע"ב ומהרש"א שם ואכמ"ל ושם מקומו ד' הטוב יזכינו להוציאו לאור עולם עם שאר ספריי בחיי אכי"ר. נ"ב ועיין בגליון מהרש"א סי' רס"ד סעיף א' בהג"ה בתשו' דבר שמואל נסתפק אם גם במי שמוחזק במצוה והקהל נתנוהו לאחר מועיל בדיעבד עיי"ש ולפי מ"ש באות ב' בס"ד יש מקום לחלק בין מצות מילה לשאר מצות כי טעם גדול יש בו כדי שיהי' הבחירה בידו וכו' [ועוד עי' דפתחי תשו' יו"ד סי' רס"ד ס"ק א' ובחו"מ סי' שפ"ב ס"ק ב' ועכ"פ בגוונא שהו' האחר מומחה ביותר אפשר דכ"ע מודה,] ועוד דהנה עיין אחרונים שפלפלו בענין קנין סטימתא עיי"ש היטב והנה בכאן אינו מוחזק עדיין אבל אם כבר מחוזק הוה כשלו ודו"ק. ג') שאלה פה שיש ה' מלמדים ומהם מלמדי דרדקי וכו' ומהם מלמדי גמרא תוספות ובפרוס הפסח הע"ל שבק מלמד אחד חיים לנו ולכל ישראל, ועתה באים המלמדים בטענה בהיות כי פרנסתם בהיותם ה' מלמדים ג"כ בדוחק גדול ואחד מהם נשאר בלי תינוקות כנצרך לפי פרנסתו והוכרח לעזוב בסוף הזמן התינוקות לבקש על פתחי נדבי אחב"י ועתה שנתרוקן מקום מלמד כד יהי' פרנסה ויוכלו לעמוד על משמרתם משמרת הקודש כראוי שיהי' להם פרנסתם בדוחק עכ"פ ומלמד אחד ממקום אחר כאשר שמע שמלמד הנ"ל שבק חיים לנו ולכל ישראל לא הטה אזנו לטענתם ובלי שאלת דבר בא לכאן בתחילת הזמן והמלמדים צועקים כי טרוף יטרוף מפיהם לחמם לחם צר, אם הדין עם המלמדים או עם המלמד החדש. כי טענתו כי אינו לוקח רק תינוקת מלמד הנ"ל ששבק חיים ובפרט שבתחילת הזמן הכול הפקר זה תוכן טענתם, ונדרשנו להורות עפ"י דין תוה"ק הדין עם מי וד' הטוב יהי' בעזרינו, ונחזי מה דקמן. הנה ידועים דברי התוס' קידושין דף כ"ט שמובאים להל' [חו"מ סימן רל"ז ס"ב] בשו"ע ועיין בפנ"י ובע"י שם שכולם דרכו כפי דרכם בקודש לבאר כוונת התוס'. אולם אין ענינים לכאן כי בכאן רק דנין על אילו התינוקת שהיו אצל המלמד ששבק חיים לנו ולכל ישראל, [ומובן שבתינוקת שהי' לאחד מהם בו קצת קנין או עכ"פ נתן דברו אם יתברר, שמוכרחים לשמוע עפ"י תוה"ק] ובזה לא הי' לשום אחד מהם שום קנין, ובפרט אם לכאורה יתברר שבאמת רצון הבעה"ב דייקא במלמד החדש, יכולים לעשות כרצונם - כמבואר בשו"ע אבל הבעלי בתים אינם מכירים מהותו כי זה המלמד החדש הוא ממק"א, ורק בזה יש לעיין בס"ד. דהנה לכאו' אנן לא קיימ"ל כר"ה ברי' דר"י דלא מצי מעכב עלי', ועי' בדברי אביאסף בשם מרדכי, [מובא באריכות בפתחי תשובה סימן קנ"ו ס"ק ג'] שכ' מבוי הסתום מג' צדדים – רק בצד אחד יכנסו לו ודר ראובן אצל הסתום, ובא שמעון לדור כנגד הצד הפתוח שאין העכו"ם יכול לילך אם לא ילך תחילה לפני פתח שמעון נראה דיכול לעכב כברב הונא אביאסף וכ' הב"י שהנה אנן לא קיימ"ל כר"ה עיין בהג' דרכי משה, דאפשר דגם ר"ה ברי' מודה בגוונא זה, דכיון שיושב בפתח ולא יכול שום אדם לבוא אם לא יעבור דרך פתחו ע"ש, ועי' שהביא בשם מ"ב שבגוונ' שדוחאו לגמרי כ"ע מודה ע"ש והנלפענ"ד בס"ד בנידן דידן, דהנה אותן מלמדים שהם פה להם יתנו כל התנוקת והנה התינוקת אילו הם כפי הידוע סך מסוים ד' הטוב יוסף עליהם, והנה ידוע שהם יחלקו בין אילו המלמדים ואם יבוא עוד אחד הו' בזה הענין פוסק חיותם, ועכ"פ ברור שנוכל לחשבו לחולשת חיותא ואינו דומה למי שיש לו חנות ובא חבירו ג"כ לעשות חנות כזה ואין מעכב שם אינם יודעים הקונים שיהי' שייכים דייקא להנ"ל, ובפרט בהמחוז, ויוכל לבוא ע"י מסילת הברזל ג"כ אנשים לקנות, אבל בכאן ברי' הזיקו, וניטל מכל אחד מהם שניים או ג' תינוקת וגורם כו היזק. ורב אחד נ"י כאשר דננו בענין זה רצה להביא ראי' מדבר ספר יד שאול, שמובא בפ"ת אות י"ז בענין מלמדים, שכ' שם ומה שאמרו שהגאון החסיד ז"ל אב"ד אמסטר- דאם בהיותו בק"ק בראד הורה כן לגרש מלמדים אחרים אני אומר שאסור לאמרו וכל הרוצה לחלוק יתלה באילן גדול ר עיי"ש. וג"כ רצה להביא ראי' מדברי הרמ"א בהג"ה סעיף ז' ואם יש רב בעיר יכול לגזור על הבא לדור אם הוא תלמידו, משמע דייקא על תלמידו יכול לגזור – והנה כי כן שיש בכוחו לבוא לכאן לדור וא"כ הו' כבני העיר. וא"כ יכול להיות מלמד בכאן אילו תוכן דברי הרב הנ"ל נ"י, והשבתי בס"ד הגאון רשכבה"ג מלבוב זצ"ל, דיבר מענין אחר כי שם דנו משום חזקת ישוב ואדרבה משם ראי' מדוע לא מיחו המלמדים עפ"י התורה [והוצרכו דייקא לגרשו ע"י השר] אלא ששם בגוונא דילי' שהו' עיר גדולה וכנודע שלפעמים באים שם תינוקת ג"כ ממקומות אחרים. וא"כ הו' דומי' דחנות שאינו ידוע ג"כ שיהי' אילו התינוקת מתחלקים בין אילו המלמדים, משא"כ בגוונא דהכא כאמור, וכפי הנראה שהם רצו לגרש משום חזקת ישוב ע"ז אמר שאין לגרש אותם ומהג' דאמסטר- דאם שכ' שלא גירש המלמדים היינו בעיר גדולה כמו בראד תע"א שהיא רבתי עם לאחב"י ובאים מלמדים ממקום אחר וצריכים להם, אבל בקהילתינו יצ"ו שהתינוקת מצוים והמלמדים ג"כ, מובן לפענ"ד שהו' עכ"פ חולשת חיותא. ועיין בשו"ת מאמר מרדכי סימן ע"ט שרמזו הפ"ת אות ג' וז"ל (בביאור דברי התוס' דף נ"ט). וביאור דבריהם דבשלומא כל מי שחיותו תלוי באומונת זה ואליו הוא נושא את נפשו א"כ פשיטא דמדינא אין חבירו יכול לבוא ולגרוע ממנו, משא"כ בדבר התלוי במקר' כמו בסוחר הבא בסחורתו למכור דאין אדם יודע במה משתכר וא"כ אין בזה פיסוק חיותא גמור אם גם חבירו יסחור בסחור' זו וכעין זה כ' בתשו' משאת בנימין סי' מ"ד עיין שם. ועוד נידן דידן דומ' עוד יותר מאומנת וכי עכ"פ גם באומנת איננו כ"כ ברור שיעשה מלאכת בני אותו העיר מאילו מלמדים כי זה פרנסתם ועל זה הם נושאים את נפשם וברור בבירור גמור התינוקת שיש פה שיבוא אצלם וכאילו זה המלמד החדש נוטל מהם, ועוד יש בו ליתן טעם לשבח כאשר כבר זכרנו שגם אילו המלמדים לא הי' להם פרנסה כראוי ואחד מהם בע"כ הוכרח לעזוב מלומדת שלו ולמלמד אחר מהם קבצו בכל שבוע על קמח. וא"כ אם יבוא עוד אחד איזי