באר מרדכי קה

החיצונים ולא באברים הפנימים ואין כאן מקומו להאריך ודו"ק. שו"ע סעיף ג' עיין בטור וב"י אשר באורו נלך ובש"ך ס"ק ו' בביאור הסוגי' ע"כ אמרתי להציע בס"ד הסוגי' דף ס"ז ע"ב ולהלן אמר רב הונא אשה חופפת וכו' שכן פא אמרינן פירש"י אבל במוצאי חול אפשר לחוף ביום עכ"ל (היינו שזה היותר נכון) לבד מאשה פירש"י ומוטב שתחוף בליל טבילת' (היינו כשיטתו אם אי אפשר יכול להיות בלילה) דרש מרימר והלכתא כרב וכדמתרץ רב יימר פירש"י עיי"ש היוצא מדברי קדשו דרשת מרימר כרב חסדא כולהו אמרינן חוץ מאשה חופפת עש"ק וטובלת במוצאי שני ימים טובים והנה ברש"י כתב סתם שני ימים טובים (ור"ה הוא בסוגר) ולהלן נדבר מזה ושכן נמי לא אמרינן בשום אופן) איבעי להו אשה מהו שתחוף בלילה ותטבול בלילה פירש"י בליל טבילת' מי אמרינן מתוך שממהרת לטבילת' לא חייפה שפיר עכ"ל מזה הכריח רבינו שיטתו שהיותר נכון לעשות החפיפה ביום וגם כן מדברי ר"ה ריח וכו' שנכנסו להתיר אשה חופפת באחד בשבת וטובלת וכו' הגם שהו' מרוחק הטביל' מהחפיפה בכ"ז יותר עדיף לה שלא תעשה החפיפ' רק ביום כי צריך שיה' החפיפה בעת אשר לא יהי' לה למהר לבית [ואולי אור' היום יפה לבדיקה] משא"כ בלילה הלא הומה לביתה וג"כ טבילה בזמנה מצוה י"ל בזמנה מיד ולא לאחר הטבילה ושניהם כאחד טובים שתהי' החפיפה בנתינת ולאור היום וג"כ הטבילה תהי' בזמנה ממש כנ"ל שיטת רש"י. דף ס"ח דרש רבא אשה חופפת בעש"ק וחופפת במוש"ק אמר לי' ר"ח ותמה על עצמך והא בעינן תיכף לחפיפה טבילה מסגנון לשון הש"ס לכאור' סתירה לדברי רש"י אם בעינן תיכף משמע שיהי' בלילה אולם מאור ענינו זי"ע הרגיש בזה וכתב וז"ל שהרי בקושי' התירו להרחיק חפיפת' מטבילת' כל כך אלא משום דאי חפפה בליל טבילת' אימור לא חייפא שפיר משום דממהרת לטבילת' מתוך שמהומה לבית' עכ"ל הכוונה כמו שכתבנו הגם שבאמת מצד שמירת החציצה הי' לכאור' מקום לומר שתהי' החפיפה ממש תיכף לטביל' כי ידיים עסקניות הם ולאו אדעתי' אבל בכ"ז אמרו חז"ל שתהי' ביום כדי שתהי' חפיפה נכונה וכאמור וע"כ אין לך אלא חידושו ודווקא מיום ללילה הסמוך לו אבל אח"כ הדרינן לעיקר הסברא שיהי' ממש סמוך החפיפה לטבילה וק"ל והלכתא אשה חופפת ביום וטובלת בלילה והלכתא אשה לא תחוף אלא בלילה לא קשי' הא דאפשר לחוף ביום חופפת ביום והא דלא אפשר לחוף כגון מוצאי שבת ויו"ט לא תחוף אלא בלילה (יש להתבונן בתירץ הש"ס הזה שמצאנו בריחוק המציאות תי' כזה לתרץ הלכתא באפשר ולא אפשר) וכאמור נבין היטב תי' הש"ס בחילוק דאפשר ולא אפשר כי לעולם מעיקר הענין הי' צריך שיהי' שתהי' החפיפה תיכף ע"כ בלא אפשר חזרינן לסברא קמייתא לעדיפא זאת וק"ל והקשו בתוס' לפירש"י וא"ת הא דפסקינן הלכת' כר"ח וכמתרץ רב יימר דס"ל דחופפת בעש"ק וטובלת במוש"ק וי"ל דהיינו בליל טבילת' במו"ש שהוא יו"ט, כדי שלא תבטל העולה מותרת לחפוף ואינה מותרת לעשות החפיפה ביו"ט עיי"ש וכדברי התוס' בשיטת רש"י מצאתי בספר היראים [מהר"א ממיץ] סי' קפ"ב עיי"ש אולם הרא"ש בפסקיו בסוף ה' נדה כתב לשיטת רש"י שאם חל טבילת' במו"ש שהוא חל ביו"ט תדחה הטבילה לגמרי והנה התוס' הביאו בהיפך מפירש"י והא דקשי' הלכתא אהלכת' י"ל דהנה קיי"ל כבתראי ולעיל דרש מרימר וכאן סתם הש"ס צ"ל שנדחה הך קמייתא ועיין בב"י שכ"כ ועיין במרדכי תשמ"ט בהביאו שיטת רש"י כתב כדברי התוס' שאם חל ליל טבילת' במו"ש שהוא יו"ט תעשה החפיפה בע"ש ועיי"ש בחי' אנשי שם שתמה בדעת רבינו המרדכי אם מדעת עצמו הוא פוסק כן לפי משמעות ההלכה ומדברי רש"י אינו משמע כן שהרי פי' בקושי' התירו לחוף ביום ולטבול בלילה אפי' בהרחקה מועטת כמו שכ' הרא"ש או שמא ר"ל דרש"י מודה בזה ודלא כהרא"ש ע"כ והנלפענ"ד כי בהביאו דברי הרא"ם שכתב כן בדעת רש"י ועכ"פ הרא"ש הגם שנראה מעיקר סברת רש"י כוותי' בכ"ז יחידאי הוא נגד הרא"ם ותוס' ומרדכי ודו"ק ועיין בחי' מהר"ם על סביב האלפסי שהביא ג"כ דברי רא"ש הנ"ל לשיטת רש"י. אולם רבינו הש"ך בס"ק ו' בחר לו דרך חדש בשיטת רש"י ולהבין דברי קדשו מוכרח אני להעתיק דברי ספר יראים סי' קפ"ב וז"ל ותניא בב"ק בפ' מרובה עשר תקנות תיקן עזרא וזו אחת מהם שתהא אשה חופפת ביום וטובלת בלילה [בש"ס בשלפנינו בב"ק איתא סתם אשה חופפת וטובלת] והלכתא לא תחוף אלא בלילה קשיא הלכתא אהלכתא וכו' (עיי"ש שהעתיק דברי רש"י זי"ע) ואם אירע למו"ש יו"ט שא"א לחוף חופפת בע"ש שהוא חול וטובלת למוצאי יו"ט [והוא כדברי התוס' אליבא ברש"י כאשר הריעותי לעיל] שא"א לחוף חופפת בע"ש שהוא חול וטובלת למוצאי יו"ט דאמר ר"ח שבק (ואולי צ"ל שכן לא אמרינן) ומסקינן הלכתא כרב חסדא וכדמתרץ רב יימר עכ"ל וס"ל לרבינו הש"ך דשיטת רש"י להשוות ג"כ כדלעיל כר"ח וכדמתרץ רב יימר וסוגי' הש"ס כן הוא הא דאפשר (בעש"ק) לחוף ביום חופפת ביום הא דלא אפשר לחוף כגון במוצאי יו"ט [לשיטת הש"ך זה הגירסא נכונה] לא תחוף אלא בלילה עכ"ל ור"ל בכל גוונא כגון במוצאי יו"ט שלר"ה אז לא תחוף אלא בלילה וא"כ לפי"ז קיימ"ל הלכת' כרב חסדא וכדמתרץ רב יימר וממילא אין מקום לספיקו של התוספות והרא"ש לשיטת רש"י וכאמור ג' שיטות בדברי רש"י א') התוס' ב') הרא"ש ג') הש"ך בס"ק ו' עיין שם היטב: ב') שיטת השאלתות הא דאפשר לחוף בלילה יחוף בלילה והא דלא אפשר כגון הא דלעיל דקיי"ל דרש הלכת' כרב חסדא וכדמתרץ רב יימר עיין בתוס' ובשיטת הרי"ף כתב הר"ן ששיטתו כשיטת השאלתות ועיין בחי' מהר"ם טיקטין וז"ל ודברי הר"ן בעמוד הם תמוהים שיהי' מדברי רבין ורבא נמי ס"ל כוותי' דהדר אוקי אמורא עלי' ודרש בשמי' דר"י וכדשלח רבין וכל זה דלא כהלכתא לפי מה שפי' הוא לדעת הרי"ף עיי"ש ובהיות כי המעיין היטב בר"ן וביותר בחידושיו יראה כוונת וסברת הר"ן וז"ל בחי' ואסיקנא דהלכתא כר"ח וכדמתרץ רב יימר והיינו נמי דמסקינן והלכתא אשה חופפת ביום וטובלת בלילה והלכ' אשה לא תחוף אלא בלילה אלא קשי' וכו' לא קשי' הא דאפשר כלומר היכא דאפשר היינו בחול חופפת בלליה וטובלת בלילה ובכה"ג הוא דשליח רבין באיגרתיה ותמה על עצמך האיך אתה אומר אשה חופפת ביום וטובלת בלילה וכו' עכ"ל החי' וכן מבואר בר"ן (סביב הרי"ף) ועיי"ש וכדשלח רבין באיגרתיה תמה על עצמך וא"כ ס"ל דעיקר דברי רבין בחול האיך יש להתיר לעשות חפיפה ביום וזה הוא ידים מוכיחות כשיטת השאלתות וא"כ שפיר קיימ"ל כדברי רבין בזה מה שהוא עיקר דבריו [ואילולא