באר מרדכי קג

סי' קצ"ט: שו"ע סעיף א' - ב' והוא מש"ס נדה דף ס"ו חולין דף י' בב"ק דף פ"ב ויען שנפק"מ גם לנו לידע דין תורה ותקנת עזרא לענין ספק ע"כ אמרתי לבאר הדבר ממקורו ונחזי ומה דקמן בס"ד. ז"ל הש"ס בב"ק תיקן עזרא ושתהא אשה חופפת וטובלת דאורייתא היא דתניא ורחץ את בשרו במים שלא יהי' דבר חוצץ בין בשרו למים אמרי דאורייתא לעיונא דלמא מיקטר א"נ מאוס מדי משום חציצה ואתא איהו תיקן חפיפה פרש"י במסרק להרחקה דמילתא ויש לי לעיניי הטרוטות לעיין מדוע הו' מדאורייתא לעיונא דלמא מיקטר א"נ מאוס מדי משמע שאולי הו' כ"ש מיקטר הלא נודעים דברי הש"ס עירובין דף ד' דשיעורין חציצין הלמ"מ ופריך הש"ס חציצין דאורייתא נינהו ומשני לשערו ופריך שערו נמי דאורייתא הוא ומשני כי אתא הלכתא לרובו ולמיעוטו ולמקפיד ואינו מקפיד וכדר' יצחק דאמר דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ עיי"ש בש"ס ומדוע צריך לעיונא מדאו' דלמא מאוס מידי דהיינו כ"ש הלא מדאורייתא רק ברובו המקפיד עליו וזה אינו צריך כ"כ עיון אולם לפי' רש"י דשם ועיין בתוס' שם ד"ה דבר תורה פי' בקונטרס בשערו משמע אבל בשערו אפי' מיעוט שאינו מקפיד חוצץ עיי"ש ולפי"ז מיושב קושייתי לשיטת רש"י בבשרו אפי' מיעוט שאינו מקפיד הו' דאורייתא ועיין במהרש"א שם בתוס' לפירש"י כיון דבשרו בפי' כתוב בקרא ליכא לפלוגי ביה ולאוקמי' בי' הלכתא אלא בשערו דלא אתי' אלא מריבוי' דקרא ע"כ וא"כ לשיטת רש"י בשרו חמיר משערו כי בשערו הו' מדאורייתא [רק רובו המקפיד ומהלכתא מיעוט המקפיד או רובו שאינו מקפיד] אבל בשרו שכתוב בקרא בפי' אפי' מיעוט שאינו מקפיד ג"כ חוצץ ועפי"ז נ"ל ביאור הש"ס בב"ק הנ"ל לשיטת רש"י ושתהא אשה חופפת [שיטת רש"י כאשר כתב הר"ר שמעי' משמו] דחפיפה בכל הגוף דאורייתא הוא ר"ל ענין הגוף דתני ורחץ את בשרו במים שלא יהי' דבר חוצץ בין בשרו למים [פירש"י בשרו במים משמע שיגע בשרו למים ר"ל כשיטת רש"י בעירובין הנ"ל שבשרו חמור יותר וזה אפי' מיעוט שאינו מקפיד הוה דאורייתא את בשרו את הטפל לבשרו ומאי ניהו שער ר"ל ושער הו' מדאורייתא רק רובו המקפיד וקושי' הש"ס הוא כיון דחפיפה כולל הן השערות והן הגוף וחפיפת הגוף ממיעוט שאינו מקפיד דהיינו מיעוט כ"ש הו' דאו' ואיך אמר חפיפה בסתם שהו' תקנת עזרא ומשני אמרי דאורייתא [לעיוני דילמא מיקטר ר"ל עיון היינו היטב הדק היינו בגוף שאפי' מיעוט שאינו מקפיד חוצץ והיינו בבשרו אי נמי מאוס מידי משום חציצה פירש"י מלוכלך והיינו מדאורייתא בבשרו וע"ז משני שבאמת חפיפת בשרו הו' מדאורייתא אבל שערו שהו' מדאו' רק רובו המקפיד וע"ז באמת א"צ עיון כי עיון שייך רק על מיעוט וא"כ מדאורייתא א"צ ואתא איהו ותיקן חפיפה במסרק להרחקה דמילתא ר"ל עיון בשערות כי שם מדאורייתא רק רובו המקפיד וזה שיטת רש"י שבגופו שהו' מדאורייתא אפילו מיעוט צריך עיון משא"כ במקום שער שהו' מדאורייתא רק ברובו המקפיד ע"כ תיקן חפיפה במסרק. ועפי"ז נלפענ"ד דשיטת הרמב"ן בשיטת רש"י [מובא בטור] וז"ל דין תורה שתהא הטובלת מעיינת בעצמה סמוך לטבילתה ובודקת כל גופה שמא יש בה דבר שחוצץ בטבילה ועזרא ובית דינו תיקנו שתהא חופפת בכל מקום שער שבה במים חמין וכו' ע"כ הרמב"ן יראה מדבריו שיותר מחמיר בעיון הגוף מבעיון הראש מפני שזה דין תורה וזה אינו אלא תקנת עזרא עכ"ל הטור והב"י כתב על זה דבר תמוה הוא וחס לי' לרמב"ן שיעלה על דעתו לומר כן והיאך יתכן מדאורייתא צריכה לעיין בגופה ולא בראשה שהוא מקום שיעור אטו יציבא בארעא וגיור' בשמי' שמי' ועוד דכיון דמאת בשרו מרבינן שערו מהיכי תיתי לשום אדם לפלוגי בינייהו עיי"ש והנלפענ"ד להצדיק צדיק מעיקרא שדברי הטור והרמב"ן הם כפשוטו וקושי' הב"י מהיכא תיתי לפלוגי בינייהו החילוק ביניהם מבואר ברש"י כי בשרו כתוב מפורש בקרא וע"כ אפי' מיעוט שאינו מקפיד חוצץ וכיון שכן הו' זה דין תורה משא"כ שערו שהו' מצד דין תורה רק ברובו המקפיד ובאמת פלא בעיניי הטרוטות על נושאי כלי הטור שלא ישבו דשיטת הרמב"ן הוא כשיטת רש"י וא"כ הדברים כפשוטתם ועיין בטו"ז ס"ק ג' ודרישה שהם קרובים זה לזה וכולם אזלי בהעתיקם דברי הר"ן עיי"ש בר"ן שבועות שהביא שיטת ר"ת דחפיפה שייך בראש מהא דאיתא מדאורייתא לעיוני דילמא מיקטר דמיקטר לא שייך אלא ברא"ש ובדברי הר"ן שהועתק בב"י כתב פירש"י דהך חפיפה היינו בשער ט"ס וצ"ל ר"ת וכנודע ועיין תוס' נדה דף ס"ז וחולין דף י' עיי"ש ועיין בב"י כאשר ביאור לשיטתו וסובר רמב"ן דחפיפ' אינו אלא במקום שער דוקא וכ"פ ר"ת וכולה רבוות' בר מה"ר שמעי' עיי"ש וכאמור שיטת הרמב"ן הוא כשיטת רש"י וקושי' התוסי' מיבמות עיין בתוס' שם דבלא"ה פריך שפיר והקושי' ב' דהנה הוא מדמינן חציצת בגדים כחציצת גופו עיין מהר"ם לובלין בדרך אגב בעיוני בריטב"א יבמות דף ע"ח שהוא עומד בשיטת ר"ת ראיתי וז"ל רובו שאין מקפיד עליו בהיותו אינו חוצץ והכא בודאי אינו מקפיד עיי"ש עכ"פ יהי' מוכח מדברי הריטב"א הנ"ל למה שנסתפקו האחרונים בענין מה פי' רובו המקפיד אם ר"ל מקפיד שיהי' שם או מקפיד שלא יהי' שם ומדברי הריטב"א נשמע כזה ודו"ק]. שיטת ר"ת שחפיפה היינו בראש והיינו משום דשיטת ר"ת בסוכה דף ז' ועירובין דף ד' ויבמות ע"ח שהא דאמר ר"י דבר תורה רובו המקפיד היינו בין בשערו ובשרו הו' דבר תורה דייקא רובו א"כ לכאור' קושי' הש"ס הו' משניהם (בב"ק פ"ב) שתהי' אשה חופפת וטובלת דאורייתא הוא דתניא ורחץ את בשרו במים שלא יהי' דבר חוצץ את בשרו את הטפל לבשרו ומאי ניהו שערו ר"ל ששניהם בחדא מחתא באותו גוונא שהו' בשרו ברובו כן הוא שערו ברובו ומשני מדאורייתא לעיוני דלמא מיקטר והקשיתי לעיל מה עיון שייך בזה כיון שבשניהם הו' מדאו' רק ברובו וזה אינו צריך לעיין בו ונ"ל בס"ד שהגם שאם נמצא אח"כ חציצה הו' רק ברובו מדאורייתא אבל בכ"ז קודם הטבילה כיון שהיא בחזקת טומאה להוציא עצמה מחזקה זו צריך עיון אפי' מדאורייתא ודו"ק ועפ"י מה שכתבו התוס' בב"ק הנ"ל קמטי' בעי הדחה לא שאר הגוף עיי"ש [וכן הוא בהג"ה מרדכי שבועות] שצריך לר"ת עיון רק בראש וכן קמטים אבל בגוף א"צ רק נהגו בעצמם אולם בר"ן שבועות יש ב' גירס' אם גירס' לשיטת רש"י והך חפיפה פרש"י חפיפת שערה כלומר שער ראש האשה ושאר מקומות שבגוף וכו' משמע דבעינן עיונא בכולי' גופה (מדאורייתא) דלגבי חציצה מקום השער ושאר הגוף שווין הם ואתא עזרא ותיקן דלא לסגי במקום שער עיונא משום דשכיח קטרין וכו' והך עיונא משמע דבלא מים הוא