באר מרדכי קב

בודאי חוצץ ופרט לרוב שיטות הלמ"מ ספיקו להחמיר וברוך אתה ד' המאיר עניים. ועתה נציע בס"ד מה שהאיר ד' עיני בלמדי טור שו"ע בסי' הנ"ל. ראיתי בספר ישועות יעקב בסי' זה אות א' שהקשה בלישנא דש"ס ונגזור מיעוט שאינו מקפיד אטו מיעוט המקפיד מדוע לא נקיט ונגזור מיעוט שאינו מקפיד אטו רוב שאינו מקפיד עיי"ש בתי' בגירס' שלפנינו איתא א"נ משום "רוב שאינו מקפיד" עיי"ש והנלפענ"ד לפי שיטתו שלא גרסינן עיי"ש י"ל כאמור דהנה עיקר הענין הוא מקפיד ורוב הוא מסתמא מקפיד וא"כ יותר עדיף לענין חציצה מיעוט המקפיד מרוב שאינו מקפיד וע"כ נקיט הש"ס מיעוט המקפיד ודו"ק. ועפי"ז שהעלתי בס"ד לחלק בטבילה להתיר לכתחילה לטבול אסור מדאו' אפי' במיעוט שאינו מקפיד מיושב קושי' הש"ך בס"ק ה' שיש סתירה מהלכות שבת ולהנ"ל ניחה כי לענין טבילה לכתחילה חמיר יותר ודו"ק, ועיין בסוגיא דחולין דף י' טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ והלא הו' מיעוט ועיין בישועות אות ב' וד"ה ודע וי"ל כי עיקר הענין הוא נדה דאורייתא ועיין פ"ת אות ט"ז ודו"ק. בב"י סימן הנ"ל ושייך לסעיף ב' בענין אריג מ"ש הב"י בתי' א' עיין במהרש"א שם שבת וחידוש שלא הזכירו ועיין בראש יוסף שבת ושייך ג"כ לדברי הש"ך ס"ק ה' ובפרמ"ג אשל סי' ש"ג ד': בטו"ז ס"ק ח' עיין בדרישה בזה. בש"ך ס"ק ה' שהקשה הסתירה מהלכות שבת הנלפענ"ד בטוט"ד בס"ד עפ"י דברי הישועות יעקב או"ח סי' קס"א ס"ק ז' (עיין בפרמ"ג שם) שביאור כוונת המג"א שמדוע מקילין בנט"י כי בטבילה אמרינן העמד טמא על חזקתו וה"ה בבעי' דלא איפשטי אבל בספק ידיים דקיימ"ל לקולא כיון דטומאתן אינו רק מספק לא שייך חזקת איסור דאף לדעת המחמירין בס"ס באיתחזק איסורי' מודה בג' ספיקות דספק ראשון מגרע חזקת איסור כיון דספיק' הוא עיי"ש. הפרמ"ג כבר ישב על מדוכה זו ובאמת יש להתבונן הלא הידיים עסקניות הם והו' כודאי ובכ"ז נכון וברור דהנה גבי שבת ששם הו' ספק דלמא אתרמי' טבילה של מצוה שהו' מכונה בשם שלשה ספיקות ע"כ שפיר יש בו מקום להקל והדברים ק"ו מה לדברי הישועות שאמרינן בנט"י ששויי' רבנן לודאי מכ"ש לענין שבת שהו' רק ספק בעיקר הענין והוא ברור בס"ד עיין פרמ"ג אשל אות ו' ז' ודו"ק. הנה יש מקום עיון לענין טבילה במיעוט שאינו מקפיד בספיקו אם נידן כספק דרבנן עיין בטו"ז ס"ק כ"א ובש"ך ס"ק י"ג ועיין בתשובת זכרון יוסף מובא בפ"ת אות ט"ז ובהערות הפ"ת שם ועיין במג"א סימן קס"א ס"ק ז' אולם הנלפענ"ד דבר הלמד מענינו ועיין בש"ך ס"ק ל"ג ועיין בש"ך ס"ק כ"ב וס"ק י"ג ושו"ת שבו"י סי' ס"ט בח"א ודו"ק. בפתחי תשובה ס"ק ח' עיין בב"י סוף הסי' כתב הכל בו אשה הטובלת צריכה להוליך עמה אשה יהודית או בעלה עיי"ש: בטו"ז ס"ק כ"ז כ"ח ל' עיי"ש שס"ל לרשב"א שאם רפוים ואינו רפוים ס"ל להתיר וס"ל שאפי' לא בוני מקוה חיבור נגד דברי הש"ך ס"ק ל"ז, ובס"ק כ"ו חולק על הדרישה אולם הטו"ז לשיטתו בס"ק כ"ז ודו"ק. בב"י דברי הראב"ד מובא ברא"ש כיון לפעמים מקפדת וכבר ביארנו כוונתו ועיין בשו"ע או"ח סי' קס"א ובמג"א ס"ק י"א עיי"ש: בב"י בענין דיו ויין אם נדבק עיי"ש שתמה שיין אינו נדבק אולם יין חזק נדבק בידיים והנסיון מוכיח זה *) שיטת הרשב"א מוכח כגאונים עיי"ש שכתב לענין צבע אע"ג שצבע פושט בכל שערו ורובו אע"פ שאינו מקפיד חוצץ וד' הטוב ישמע תפילתינו בלי חציצה כלל אכי"ר. באו"ח סי' קס"א קס"ב שייך להלכות חציצה ועיין באו"ח סי' כ"ז לענין שערות ארוכות לענין תפילין וד' הטוב יהי' בעזרינו שיקיים בנו וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עלינו אכי"ר. סעיף ל"ז יש מי שאומר שאעפ"י שאין בגובה עיין להלן סי' ר"א סעיף ס"ו ובהג"ה שמקורו מתשובת הרשב"א סי' תתי"ח ובטורי אבן סוף פ"ק דחגיגה ובהג"ה שם ודו"ק. סעיף מ"ח נדה שטבלה בלי כוונה עיין במסכת כלה ובנחלת יעקב ובהג"ה שם עיין ש"ס חולין וחגיגה דף י"ט ע"א והג"ה מהר"צ חיות שם. בש"ך ס"ק ס"א בשם הרוקח שאם פגע בה סוס וכו', עיין בראב"ן דף קכ"ו שאם נתעברה ופגעה בסוס תחילה אישתייה הולד י"ב חודש עיין ש"ס יבמות פ' ובהג"ה ר"ב רנשבורג זצ"ל ועיין בש"ס ברכות דף ז' ע"א תניא א"ר ישמעאל בן אלישע בגליון הש"ס שם הבאתי בשם לקוטי פרדס לרש"י שאמרו עליו על אלישע שהי' צדיק גמור ולא היו מתקיים לו בני' שבשעה שהיו יולדין היו מיד מתים וכו' אמרה לו אשתו אדוני נעשה כן גם אנו בעצמינו כך מיד קבלו על עצמם לקדש ולטהר וכשעלתה מבית הטבילה ראתה חזיר וכו' וכן פגעה פגעים הרבה עד ארבעים פעמים חזרה וטבלה עיי"ש ודו"ק. הנה לא פורש בשו"ע כמה פעמים צריכה לטבול ומסתמ' כ' בפעם אחת די' מש"ס שהובא בשו"ע בכאן נדה שטבלה בלא כוונה כגון שנפלה למים והו' הטבילה רק פעם אחת אולם בספר חסידים סימן שצ"ד איתא נשים רגילות לטבול ג"פ כדכתיב טהורים וטהרתם ואטהר אתכם ועיין להלן בסי' ר"א סעיף ס"ב הטובל פעמים הרי זה מגונה ומקורו מתוספתא ומשו"ע מוכח שאין בו אלא מ' סאה מכוונת ועיין רמב"ם בפ"א דמקוואות ה"ט ובפתיחה לסי' זה ביארתי ועיין בשו"ע האר"י בתוספות שבת אות ט"ו וז"ל וצריך האדם בכל ערב שבת לטבול שתי טבילות א') לפשוט בגדי חול מעליו והשנייה להמשיך עליו תוספות שבת ואם הוא טמא קרי שלשה טבילות ראשונה להסיר הטומאה ושנייה כאמור ועיין בהג"ה שו"ע או"ח סי' תר"ו ס"ד שא"צ לטבול רק פ"א. ובטו"ז בשם האר"י ומג"א ושל"ה שיש טובלין ג"פ ויש י"ד פעמים וט"ל פעמים ומשו"ע יו"ד סי' רס"ח ס"ב שאיתא מטבילין אותו טבילה הוגנת משמע שטבילה אחת די' ועיין במהש"ק באו"ח שם וק"ל. במק"א כתבתי עיין בב"י בסי' זה בד"ה צבע שצובעת הנשים בשם רי"ו וכן אשה ששוחטת תמיד כמו טבח ויש עלי' דם וכו' ע"כ ויש לעיין מדוע לא אמר אשה טבחית וי"ל דשיטתו הגם שמותרת לשחוט בכ"ז אסור להיות לה טבחית ודו"ק וצ"ע עכ"ל מאז ועתה נ"ל דהנה הרי"ו בשיטת רבינו האשר"י וכן בנו בטור בסימן א' נקיט שנשים שוחטות לכתחי' ועיין בחידושי לשם ודו"ק *) ובזה יבואר בס"ד בחידושי מס' כלים פ"ג מ"ב ברע"ב שכ' (נגד מה שניכר לכול בחוש) בד"ה בשמן ואין שיעורו שוה למים דשל שמן דק שהרי כלי שמחזיק מים או יין אינו מחזיק שמן ובתוס' זבחים דף פ"ח כתבו מדת היין יתיר' ממדת מים כפי שיין עב יותר וכן שמן מיין ועיין בתוי"ט כאן וזבחים פ"ט מ"ז ועוד שסותר דברי עצמו במכשירין פ"ג מ"ב ועי' מלאכת שלמה ותפא"י בכאן ועי' שד"ח יו"ד כלל י"ב י"ג וצ"ל לא כל היינות שווין ולא כל השמנים שווין ולא המים שווין כנודע ודו"ק ואכמ"ל.