עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבאר מים חיים (נוסינזון)

באר מים חיים (נוסינזון) לט

Beer Mayim Chaim (Nosinson) 39 · באר מים חיים (נוסינזון) · free full Hebrew text

Open in the reader →

יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסים והיוצאים עמה ב"ש אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב וב"ה אומרים נכסים בחזקתן וכו'. ופריך הגמ' מ"ש רישא דלא פליגי ומ"ש סיפא דפליגי. אמר עולא רישא דנפלו כשהיא ארוסה וסיפא דנפלו כשהיא נשואה וזיקת ארוסה עושה ספק ארוסה וזיקת נשואה עושה ספק נשואה זיקת ארוסה עושה ספק ארוסה מדקתני מודים שמוכרת ונותנת וקיים והתנן נפלו לה נכסים משנתארסה ב"ה אומרים לא תמכור אלא ש"מ זיקת ארוסה עושה ספק ארוסה זיקת נשואה עושה ספק נשואה מדקתני ב"ש אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב והתנן נפלו לה נכסים משנשאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות אלא ש"מ זיקת נשואה עושה ספק נשואה. א"ל רבה אדמפלגי בגופה לאחר מתה ליפלוגי בחייה ולפירות. אלא אמר רבה אידי ואידי דנפלו כשהיא נשואה וזיקת נשואה עושה ספק נשואה רישא דאיהי קיימא הוה ליה איהי ודאי ואינהו ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי סיפא דמתה הללו באים לירש והללו באים לירש ויחלוקו וכו'. אביי אמר רישא דנפלו לה כשהיא שומרת יבם סיפא דנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל וקסבר אביי ידו כידה. ופרש"י מדאוקי אביי סיפא בנפלו לה כשהיא תחתיו ואפי' הכי לב"ה נכסים בחזקתן דקסבר אביי ידו כידה וכשמת ואין לו בה אלא זיקה ידו גריעה מידה וע"כ הנכסים בחזקתה. א"ל רבא אי כשנפלו כשהיא תחתיו דבעל דכ"ע דידו עדיפה מידה. ופרש"י ואפ' ב"ה מודו דשקלי יורשי הבעל בנכסים וסיפא דעבד בה מאמר. אמר רב פפא דייקא דמתני' כותיה דאביי ואע"ג דקשיא מתה וכו' אדמפלגי בגופה לאחר מתה ליפלוגי בחייה ולפירות ועיין בתו' שכתבו דלרבא ניחא. והנה בכתובות בהכותב פליגי נמי אביי ורבא דאביי אמר ידו כידה ורבא אמר ידו עדיפה מידה ואמרינן התם נ"מ לשומרת יבם. ופסק הרי"ף ז"ל שם כרבא וכאן הביא המשנה כצורתה ותמהו המפרשים דהוה ליה לפרש כאוקימתא דרבא דמיירי רק בדעבד בה מאמר אבל נפלו כשהיא תחתיו דבעל שקלי נמי יורשי הבעל בנכסים: והרמב"ם ז"ל כתב פכ"ב מהל' אשות הל' י' שומרת יבם יש לה למכור וליתן נכסים שנפלו לה כשהיא שומרת יבם ואין ליבם פירות אפי' בנכסי צאן ברזל שהכניסה לאחיו עד שיכנוס. מתה כשהיא שומרת יבם יורשיה מאביה יורשים בנכסי מלוג שלה וחצי צאן ברזל ויורשי הבעל יורשים כתובתה וחצי צאן ברזל ויורשי הבעל חייבים בקבורתה: ומשמע דהך בבא דסיפא מיירי אפי' מנכסים שנפלו כשהיא תחתיו וכן הבינו כל המפרשים רק לענין מוכרת לכתחילה כתב דנפלו כשהיא שומרת יבם. ועיין בזה בר"ן פ' הכותב מה שהביא לתרץ הסוגי' אליביה דרבינו ודבריו דחוקים ואף נשאר בתימה מדוע אין ליבם פירות אף בנכסי צאן ברזל שהם בחזקתו דהא הש"ס משוה לה אהדדי כדמקשי לפלוגי בחייה ולפירות. ועוד כיון דרבינו פסק דאף בנכסים דנפלו כשהיא תחתיו דבעל בחזקתה מדוע לא תוכל למוכרם לכתחילה דכתב רק בנכסים שנפלו כשהיא שומרת יבם שמוכרת לכתחילה והש"ס הלא משוה דין דירושה ופירות ומוכרת לכתחילה. ועוד נתקשו הראשונים בהסוגי' דאיך מוקי הסיפא דמיירי דנפלו לה כשהיא שומרת יבם ובדעבד בה מאמר הא קתני צאן ברזל וצ"ב הוא שהכניסה לבעלה הראשון ובאופן הזה ודאי מיירי הנכסי מלוג. והנראה לענ"ד לפר הסוגיא אליבא דרבותינו הרי"ף והרמב"ם ז"ל דהכי פריך מ"ש רישא ומ"ש סיפא. דברישא קתני דמודים דמוכרת לכתחילה מכלל דיש מקום דפליגי לענין למכור לכתחילה והיינו מסתמא במאי דפליגי בסיפא לעניין ירושה במתה וה"ה לענין מוכרת לכתחילה. דמשום שני דברים אין מוכרת לכתחילה. או משום ירושה דמפקעת מבעלה או משום פירות וע"כ במאי דפליגי בסיפא לענין ירושה מוכח דלמ"ד דיש לו חלק בירושה ה"נ אין מוכרת לכתחילה. ופריך מ"ש רישא ומ"ש סיפא. ושני עולא דרישא מיירי דנפלה מן הארוסין ובזה מוכרת לכתחילה דהא אין להבעל שום זכות לע"ע בנכסיה. וסיפא דנפלה מן הנשואים ופליגי בזה במתה וע"כ למ"ד דיש לו חלק בירושה אין רשאה למכור. ופריך עליה רבה כיון דבסיפא לב"ה דאין יורשה אמרת דמוכרת לכתחילה וא"כ ע"כ סברי נמי דהפירות שלה דאם לא הוה לה פירות הוה אסור למכור לכתחילה וא"כ לפלוגי בחייה ולפירות. ומחלק רבה דבחייה דאיהי ודאי מוכרת לכתחילה וכ"ש דפירות שלה וסיפא מן הספק פליגי בירושה דאין שם מוחזקים והיינו דמודים בחייה אף דפליגי לאחר מתה ואביי יתרץ דרישא מיירי דנפלו לה נכסים כשהיא שומרת יבם ובזה מודים דמוכרת לכתחילה וסיפא דדייקינן דפליגי בלמכור לכתחילה מיירי כשנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל וסבר אביי דידה כידו וע"כ לב"ש חולקין ולב"ה נכסים בחזקתן ומוכרת נמי לכתחילה ואף הפירות שלה דכיון דמת הבעל נשאר רק ידה כדביארו המפרשים. וע"כ פריך ע"ז האוקימתא לפלוגי בחייה ולפירות. ורבא אמר אי דנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל דכ"ע ידו עדיפה מידה וע"כ במת וזקוקה ליבום אין לה פירות וכן לא תוכל למכור לכתחילה. אף דלענין ירושה סברי ב"ה דנכסים בחזקתה היינו דאין היבם יורש שומרת יבם שלו דלא עדיף מארוס ולאו שארו היא ובבעל אמרו דירית לה ולא יבם. דרק לענין למכור או דלא תאכל הפירות אמרינן כיון דזכה בזה הבעל וידו עדיפה מידה ועדיין לא נפקע כחו וזקוקה ליבום וע"כ לא זכתה בהו איהי אבל בירושה עדיין לא זכה הבעל כיון דמת מקודם לא שייך בזה ידו עדיפה מידה. וכן בנפל הבית עליו ועל אשתו אמרינן דנכסים ברשותה קיימין דלא זכה בהם הבעל מחיים. והא דדייקינן מרישא דיש אופן דפליגי לענין מוכרת לכתחילה מוקי רבא דסיפא דמתני מיירי נמי בדעבד בה רק מאמר דהא שמעינן לב"ש לעיל דסברי דמאמר עושה ודאי ארוסה וספק נשואה לחלוק בנכסים וא"כ ב"ש במאמר נמי איירו דחולקים יורשי הבעל עם יורשי האב וכן כ"ש דאין מוכרת לכתחילה אף בנכסים שנפלו כשהיא שומרת יבם. ובזה פליגי ב"ה דמוכרת לכתחילה דהא אף כארוסה לא משוו לה. אבל ודאי מיירי סיפא דמתני' אף בנכסים שהיו לה בעודה תחת בעלה כדדייק ר"פ וסתומי סתים מתני' דמתה פליגי בנכסים ומשמע בכל הנכסים שיש לה. משא"כ רישא דפריש שומרת יבם שנפלו לה נכסים משמע דנפלו בעת שהיתה שומרת יבם. אבל סיפא משמע אף בנכסים שהיו לה אף תחת בעלה דסברי ב"ה דנכסים בחזקתה ולא ירית להו יורשי הבעל. בכ"ז לא תוכל למוכרם דרק איסור גמרינן מירושה דלב"ש דחולקים כ"ש דאין מוכרת לכתחילה אבל לא היתר דתוכל למכור משום דאמרי ב"ה נכסים בחזקתה לענין ירושה. דטעמא רבה איכא לחלק בינייהו דידו עדיפה מידה וע"כ בדברים דזכה בהו הבעל לא נפקע כחו ולא דמי לירושה כדבארתי: וא"ש הא דכתב רבינו דליבם לית ליה פירי דכל האי שקלא וטריא דאמוראי דליפלוגי בפירות היינו אי הוה הפירות להיבמה אבל להיבם ודאי אין לו פירות דהא לא זכה בשום דבר לא בשל אשה ולא בשל אחיו עד דמייבם וכן אין מחויב בפרקונה כדאמרינן בכתובות: ומסתייע להדין סברה דפריך הגמ' בכתובות על המשנה דהניח פירות מחוברין שלו. ופרי אמאי ומשני תני שלה וילקח בהם קרקע ויאכל פירות ואם יש לו פירות ודאי פירות מחוברים שלו. ולפ"ז יתורץ הרבה מה שנדחקו התו' בזה הסוגיא: וניחא דדייק לעיל דזיקת נשואה עושה ספק נשואה מדתנן ב"ש אומרים יחלוקו וכו והתנן נפלו לה נכסים משנשאת דמכרה בטל. ופי' התו' דמכמה משניות מירושה גופה דהבעל יורש את אשתו הוה מצי לאתויי. ולפ"ז א"ש דבאמת אין ראיה מירושה דאיכא למימר דזיקת נשואה כנשואה היא בכ"ז לענין ירושה ספוקי מספקא להו דהיבם לא ירית ויחלוקו משום דהללו באים לירש ונכסי בחזקת תרווייהו קיימא. וע"כ יביא ראיה דהתם תנן מכרה בטל א"כ הנכסים בחזקת הבעל קימי וא"כ