באר מים חיים (נוסינזון) כא

היתה מופלגת מן הכותל ג' טפחים אין ממלאים ממנה אלא אם כן היו פסין יוצאין מן הכותלין מכאן ומכאן שנמצא האמה כאילו היא עוברת בתוך החצר. והשיגו הראב"ד ז"ל דאם אין בה כשיעור ודאי מותר למלאות בכל ענין אפי' אם יש ג' טפחים באגפיה דממקום פטור ממלא דרך מקום פטור דדוקא כשיש בה כשיעור אמרינן לשיטת רש"י דאגפיה אף בג' חשיבי דלא להוי בטילי משא"כ כשאין בה כשיעור. ועוד דרבינו לא איירי להחליף וכאיזה מן האוקימתות פסק כאן ומאיזה מקום לקח רבינו כל החילוקים האלה. והנראה בזה בטעמא דרבינו דבמופלגת ג' מצטרפין שני צדדי אגפיה למקרי כרמלית ואמת המים בטיל לגבייהו אפי' אם עמוקה י' ואין בו ד' לא מחשב למקום פטור כמו שכתב רבינו לעיל פי"ד הל' ו' דבור שבכרמלית דאין בו ארבעה אפי' עמוק מאה אמה הרי הוא ככרמלית דבטיל לגבי כרמלית ולא מחשב כמקום פטור. אבל באין מופלגת ג' יבטלו שני הצדדים להכותלים דהחצירות וכולי כותל עקומה מקרי כדאמרינן בסוכה דף ד' בחקק דאם יש משפת חקק ולכותל ג' אין מצטרפים וחקק פחות מג' מצטרפין לכותל ואז אמת המים דאין בה כשיעור תהיה מקום פטור כיון דאין כאן כרמלית: וה"פ הסוגיא אליביה אלא באגפיה ולהחליף פי' דמיירי דאין בה כשיעור ופלוגתייהו באגפיה דלת"ק אסור בג' דג' אין מצטרפים עם הכותלים דהחצירות וכיון דאין מצטרפים עם הכותלים מצטרפי שני הצדדים ומקרי כרמלית ורשב"ג דאית ליה לבוד עד ד' סבר דעד ד' מצטרפין אגפיה לכותלי החצירות. וס"ד השתא דאף דאגפיה כרמלית אמת המים גופה כיון דאין בה כשיעור הוה מקום פטור דלא בטילה לגבי כרמלית בכ"ז אסור למלאות דגזרינן למלאות ולהחליף דרך אויר כרמלית שמא ינוח בתוך הכרמלית כדגזרו באופן הזה במפסיק רה"ר כדמבואר לקמן דף צ"ט ובדברי רבינו הל' ט' דבעינן שיהיה בחוליתה י' טפחים. ופריך ע"ז והאמר רב דימי אר"י דמקום פטור מותר לכתף לבני רה"ר ולבני רה"י ולא גזרינן דלמא אתא לאפוקי לרשות אחרת דבאיסורא דרבנן לא חיישינן והכי נמי לא נגזור במעביר ממקום פטור דרך אויר כרמלית לרה"י ולא ניחוש שמא ינוח בכרמלית

ובזה ניחא דברי רבינו דכתב פ"ג מהל' עירובין הל' כ"ג באר שבאמצע השביל בין שני כותלי חצירות אע"פ שהיא מופלגת מכותל זה ד' טפחים ומכותל זה ד' טפחים ממלאים ממנה ואין צריכים להוציא זיזים על גבה שאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר. וע"כ מיירי דהאי שביל הוה כרמלית כדכתב רבותא דמקום ד' ועוד נבאר לקמן דמיירי בשביל ובור דהפקר ואף חצר שלא עירבה ככרמלית נדונה ולא בעי שיהיה לה חוליא עשרה טפחים. והראב"ד השיגו בזה

ומשני דהכא רשויות דרבנן מחמרינן דלמא אתא להוציא דרך הנחה דיעשה איסורא דרבנן משא"כ התם דרשויות דאורייתא לא גזרינן בהחלפה דאיסורא דרבנן הוא והיינו כסברת רב דלעיל. ופריך והא ר' יוחנן אף ברשויות דרבנן לא גזר ופליג אדרב דלעיל. ומשני ההוא זעירי אמרה וכו'. ופריך ותהוי כי חורי כרמלית פי' כיון דאגפיה חשיבי כרמלית כדבארתי א"כ אף אמת המים תחשב כרמלית דהוה כי חורי כרמלית ולא הוה כמקום פטור וקשיא לזעירי דמוקי לה באמת המים גופה ואם אין בה כשיעור מתיר לדלות ממנה דרך אויר אגפיה שהיא כרמלית דהא אמת המים גופה הוה כרמלית אף אם אין בה כשיעור. ותירץ דאין חורין לכרמלית. ורב אשי תירץ דה"מ בסמוכה פי' דהכרמלית סמוכה וגדולה וע"כ תבטל החור שבה לגבה אבל במופלגת פי' כי הכא דאין בה כשיעור במקום אחד דאמת המים מפסיקה אלא דמצרפינן שני הצדדין לא תבטל לגבה. ורבינא יתרץ דאפילו בכרמלית מופלגת כי הכא הוה חורי כרמלית ואמת המים תבטל לגבה והכא כגון דעביד לה ניפקא אפומה דהיינו דעשה פסין לאגפיה מכאן ומכאן שנמצא כאילו היא עוברת בחצר. ובזה אם אין בה כשיעור לא אסרי אהדדי: ונמצא כל חילוקי רבינו מבוארים בגמ' דהיכא דליכא באגפיה רוחב שלשה ודאי לכולי עלמא מותר דיתבטלו להכותלים ואם יש בהם רוחב ג' דאז הוה אגפיה כרמלית דמצרפינן שני הצדדים אז בעי דעביד ניפקא אפומא דהיינו פסין המוזכרים בדברי רבינו דאל"כ הוה חורי כרמלית דפסק כרבינא דמסקנה דשמעתין דחורי כרמלית ככרמלית, וכן אמר רבא לעיל ד' ט' דמצא מין את מינו וניעור: וע"כ פסק רבינו לעיל פי"ד דבור שבכרמלית דאין בה ד' לא חשיב כמקום פטור משום דהוה כי חורי כרמלית משא"כ חריץ שברה"ר מחשיב שפיר כמקום פטור דקי"ל כרבא בשבת דף ז' דאין חורין לרה"ר. והמפרשים הניחו בתימא דברי רבינו אלו: ובזה ניחא דאמרינן פרק חלון בחריץ שהוא מפסיק בין החצירות דבעינן שיהיה רוחב ד'. והיינו טעמא דבאיכא ביה רוחב ד' מקרי כותלי החריץ מחיצות אבל לפחות מד' לא מקרי מחיצות כדפירש"י לעיל אלא מקרי חור וליכא כאן הפסקה והיינו שכתב רבינו פ"ג מהל' עירובין דאם מיעט רוחבו באורך כל החריץ בלוח או בקנה מערבין אחד ולא שנים דכיון דמיעטו מרוחב ד' אין כאן מחיצות אלא חורי רה"י: ונראה דבכותל שאין גבוה י' ובא לחקוק אצלו להעמידו על י' דצריך לחפור ברוחב ד' דלפחות לא מחשיב מחיצה. אף כי לעיל אמרינן דשדינן אגפיה להכותל אף דאין באמת המים כשיעור דהתם כבר איכא שיעור כותל אמרינן דכותל משופע היא עד תחתי' אבל הכא דלשויה כותל לפחות מד' לא הוה מחיצה ודו"ק

דף פח ע"א וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהם אסורות עד שיערבו. ופירש"י דאין מכוונות זו על זו אלא משוכות זו מכנגד זו. אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת עליונה מותרת ורב לטעמיה דאמר רב אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר. ופירש"י בסמוכה שאינה רחוקה מהתחתונה במשך הכותל ד' טפחים אבל במופלגת שרחוקה במשך הכותל ד' עליונה מותרת דאין תשמיש לתחתונה בעליונה אלא דרך אויר זריקת משך ד' טפחים. וכן פירש"י לעיל דף פ"ה דאין אוסר על חבירו באויר בתשמיש מופלג כזה שצריך לזרוק ד' טפחים. וכתב רש"י ז"ל ואני שמעתי סמוכה שאינה גבוה ממנה י' טפחים והקשה ע"ז רש"י ז"ל דמה לי גבוה ומה לי נמוכה הא איהו דאמר לזה בשילשול ולזה בזריקה שניהם אסורים. אמר רבה אמר ר' חייא ורב יוסף אמר ר' אושעיא יש גזל בשבת וחורבא מחזיר לבעלים ומסקינן דה"פ יש דין גזל בשבת כיצד דחורבא מחזיר לבעלים. אמר רבה ומותבינן אשמעתין וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו וכו' ואי אמרת יש דין גזל בשבת אמאי אסורות. ופירש"י הא רשותא דעליונה היא ותחתונה שלא כדין משתמשת בה. אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שעשו מחיצה בשותפות. ופריך אי הכי כי עשו לתחתונה נמי ומשני כיון דעשו לתחתונה גלויי גליא דעתיה דלא ניחא ליה בהדי אינך. וז"ל הרמב"ם ז"ל בזה פ"ד מהל' עירובין הל' כ"ד שתי גזוזטראות זו למעלה מזו שהן למעלה מן המים אע"פ שעשאה כל אחת מחיצה גבוה עשרה טפחים יורדות מכל אחת ואחת אם היו שתי הגזוזטראות בתוך עשרה טפחים הרי אלו אסורות למלאות עד שיערבו שניהם עירוב אחד מפני שהם כגזוזטרא אחת ואם היה בין העליונה והתחתונה יותר על י' טפחים ועירבה זו לעצמה וזו לעצמה שתיהם מותרים למלאות לא עשתה העליונה מחיצה ועשתה התחתונה אף התחתונה אסורה למלאות מפני דלי של בני העליונה שהם אסורים שעובר עליה עשתה העליונה מחיצה ולא עשתה התחתונה העליונה מותרת למלאות והתחתונה אסורה ואם נשתתפו בני התחתונה עם בני העליונה במחיצה שעשו שתיהם אסורים למלאות עד שיערבו עירוב אחד. ודברי רבינו צריכים ביאור דמ"ש דעשו לתחתונה לבדה דהעליונה אוסרת עליה ואם עשו לעליונה לבדה אין התחתונה אוסרת. ואיך יפרש הסוגיא דכאן ודלעיל דף פ"ה דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר וכן קשה עליו קושית רש"י דמה לי גבוה ומה לי נמוכה הא רב אמר דלזה בשילשול ולזה בזריקה ושילשול שתיהם