באר מים חיים (נוסינזון) קיז

שלא יחשדהו דלגנוב בא ומשום האי טעמא הוא גדר הגנה ולא משום היזק ראיה כדקס"ד וא"כ לפ"ז סגי בעשרה טפחים דכל דלא לתפוס כגנב סגי בעשרה טפחים כדאמרינן לקמן. ופריך והא וכן קתני דמשמע גדר גבוה כמו בחצר ומשום היזק ראיה ומשני דוכן קאי אגויל וגזית אבל לא לענין גובה. וכן אמרו בפ"ג דשביעית דשיעור גדר י"ט. ופירש רש"י דחוק הכא דמאי פריך והא וכן קתני דאטו משום דאלים היזק ראיה דגנה לא שייך למתני וכן. ומה שבארתי קרוב למה שהעתיק הנ"י תשובת הרמב"ם ומה שהעתיק בזה המגדול עוז ודאי יש איזה טעות וחסר ועיין בל"מ מה שהשיג על דבריו ודו"ק

דף י ע"א שאל טרונסרופוס את ר"ע אם אלהיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם. א"ל כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם. א"ל אדרבה זו שמחייבתם לגיהנם משל למלך שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורים וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו והלך אדם אחד והאכילהו והשקהו לא כועס הוא עליו ואתם קרויין עבדים וכו' אמר לו ר"ע דהדבר דומה למלך שכעס על בנו וחבשו בבית האסורים וכו' והלך אדם אחד והאכילהו והשקהו כששמע המלך לא דורן משגר לו ואנן קרויים בנים. אמר לו הא בזמן שאין אתם עושים רצונו של מקום אתם קרוים עבדים ועכשיו אין אתם עושים רצונו של מקום. א"ל הרי הוא אומר הלא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תבא בית אימתי עניים מרודים תבוא בית האידנא וקאמר הלא פרוס לרעב לחמך. האגדה הזאת צריכה ביאור דמה תשובה השיב ר"ע דהקב"ה אינו מפרנס העניים כדי שניצול אנו מדינה של גיהנם אדרבה הוסיף בקושיתו דמייסר העניים לזכות העשירים להנצל מדינה של גיהנם ויהיה טוב להם בעולם הזה ובעולם הבא ואיזה אהבה היא לעניים. ועוד מה משיב לו טרונסרופוס משל למלך שחבש עבדו וצוה עליו שלא לפרנסו הלא ר"ע השיב לו דאינו שונא כלל העניים אלא כדי שניצול אנו מדינה של גהינם א"כ אדרבה צוה לפרנסם. ומה השיב ר"ע באחרונה מהפסוק הלא פרוס לרעב לחמך דהא טרונסרופוס טען לו בדרך הפילוסופיא על טעם וסברה דהאי ענינא ומה משיב לו מן הפסוק האם לא ידע דהתורה צונו על הצדקה בכל זמן ועדן: והנה אמרינן במדרש פ' משפטים יושב עולם לפני אלהים אמר דוד רבש"ע יושב עולמך ובתנחומא הוסיף תתיישב עולמך בשוה העניים והעשירים א"ל הקב"ה אם אעשה עולמי בשוה חסד ואמת מן ינצרוהו. והמאמר הזה צריך ביאור כי מה היה חסר אם לא היה חסד אם העולם לא הצטרכה לחסד האם מצוה היא לענות חבירו כדי ליתן לו צדקה: והנראה בביאור זה דהנה אמר החכם וראיתי את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו וכו'. והביאור בזה אם נחזה ונתבונן אם היה העולם בשוה לא העדיף המרבה ולא החסיר הממעיט והיתה פרנסתם מזומנת אז נמצא שהיה העולם משומם. כי תרדמה ועצלות היה שוכן על האדם. כל אחד היה לעם בפני עצמו לעשות כל הישר בעיניו וכל קשר ואגודה וחברה לא היה במין האדם: והנה חסרונות האדם והקנאה הוא הגלגל והמעורר אשר תנוע את מעשה בני האדם תנועה עצומה לעלות בגרם המעלות ולרכוש לו חלק בחלקי העולם בחכמה ומדע והשכלה. וע"כ כל בני האדם תלויים אלה באלה ויחדיו ידובקו. כי המלאכה לפני כל אחד רבה היא וגדולה ותלויים הם זה בזה. והעשירים והגדולים בעם הם השרים והסגנים אשר העם יעלו אחריהם אם לשבט אם לחסד. ואם הם עומדים בגרם המעלות היראה והתורה ומדות יקרות המה כמו מחזה לאלפי רבבות אנשים אשר הם תלויים בם וחפצי קרבתם לרדוף אחרי הטוב כמוהם לעלות על בדרכי התורה והיראה. והם יאגדו חיי החברה ויניעו אותם תנועה חזקה לנטוע הטוב והצדק היראה והחכמה: ובזה ניחא המדרש על הפסוק נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' וכו' כי לא יחדל אביון מקרב הארץ ע"כ אנכי מצוך לאמר פתח תפתח וכו'. והאי כי לא יחדל אביון אין לו התקשרות לא למעלה ולא למטה דמה טעם הוא נותן בזה ובמדרש אמרו על בגלל הדבר הזה גלגל הוא שחוזר בעולם והנראה דהמדרש מפרש דכי לא יחדל אביון מתקשר עם בגלל הדבר הזה. ובגלל הדבר הזה קאי על תרווייהו דבעבור הדבר הזה יברכך ובעבור הדבר הזה לא יחדל אביון כי הבורא יתברך עשה לזה עני ולזה עשיר בגלל הדבר הזה בשביל הגלגל הזה החוזר בעולם לנוע תנועת מעשה האדם ועשה דזה יתן וזה יקבל שיהיו כפופים זה לזה ויהיו תלויים אלה באלה. וע"כ לא ירע לבבך בתתך לו כי לא משלך תתן כי רק גזבר אתה על מעות הקדש לפרנס האומללים האלה. והבורא יתברך יכול להפוך הסדר: וע"כ אמרו לקמן דחסד לאומים חטאת שאין עושים אלא להתגאות בהם. כי באמת מעשה הצדקה לקנות בהם מדות יקרות. דבידיעתו מצב העניים יבוא בלבו החמלה והחנינה רכות הלב והענוה אם יתבונן כי הכל מיד ה' היא. לא כן אם מתגאה לאמר כי רב לי החסד שעשיתי וכי קניתי לי שני עולמות ויהי להיפוך כי לעומת מדות הטובות אשר הצטרך לצמוח ממעשה הצדקה קנה לו עוד מדות רעות בנות הגאוה האבירות והאכזריות וירפס העני שגדול ממנו וע"כ חסד לאומים חטאת דמרבה חטא ופשע. וחד אמר בזה שאין עושים אלא לחרף אותנו וקנה בזה שנאת הבריות ואין עושים אלא להתפאר ולהמריד העולם על הקב"ה. כי יאמרו אך שוא עבוד אלהים ראו הלאומים שאינם עובדים את ה' כמה נאים מעשיהם ויבעטו במי שנתן להם העשר ולי הכסף והזהב אמר ה' צבאות. ומשל למלך שנתן לאוהבו ממון הרבה וצוה לו לבזבז חלק ממנו על חיליו והעם להדריכם בעבדותו. ומה עשה האיש הזה מרד בהמלך וביזבז הממון הזה להמריד העם אל המלך ומה יענה להמלך בבקשו ממנו דין על כל אלה: ובמה שביארתי ניחא התשובה שהשיב ר"ע לטרונסרופוס דהקב"ה עשה העניים כדי שניצול אנו בהם מדינה של גיהנם. כי זה הגלגל המניע העולם לצעוד צעד בדרכי התורה והיראה הטוב והיושר החכמה והמדע. ושאל לו טרונסרופוס דאדרבה זו המחייבתם לגיהנם כיון דאתם כעת במעלה אשר תקראו עבדים ואין עושים רצונו של מקום וא"כ החסד והצדק מועלים להרבות הרעה כדבארתי בחסד לאומים חטאת. וא"כ העניות דעכשיו רק בדרך הייסור ומשל למלך שכעס על עבדו וצוה עליו שלא לפרנסו וכו'. והשיב לו ר"ע מן הפסוק דאף עתה דעניים מרודים תבא בית מצוה לפרוס לרעב לחמך כי העניים המרודים יחזירנו למיטב ולא נוכל להיות בגדר הרע. והשיב לו הכל ברמיזה כחכמת הלאגיקע אשר שלטה אז לאמר די לחכימא ברמיזה: ובזה ניחא מאמר המדרש דמשיב הקב"ה דאם יהיו כולם בשוה חסד ואמת מן ינצרהו פי' התורה דנקרא חסד ואמת מן ינצרהו כדבארתי. והיינו דאמרינן בעירובין דרבי מכבד עשירים משום הפסוק יושב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו. פי' דהעשירים הם מנהיגי העם בדרך התורה והיראה והמצוה כדבארתי: ובזה ניחא דאמרינן בסוכה (דף מ"ט.) שמא תאמר כל הבא לקפוץ קופץ ת"ל מה יקר חסדך אלהים יכול אף ירא שמים כן ת"ל וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וזה כדבארתי דעיקר קיום תועלת הצדקה הוא לפרסם האמונה והיראה כהצדקה של אברהם אבינו כי הוא היה גזבר נאמן על של הקדש והיו ידיו אמונה ואמר בפה מלא להאורחים אשר השיבו תודות לו. כי יברכו למי שאמר והיה העולם כי כל העשר אינו שלו והוא רק גזבר ונאמן. וע"כ רק ירא שמים יבוא את התכלית הנרצה במעשה הצדקה. ולעומת זה כמה מגונה הירא דבר ה' ומונע עצמו מן הצדקה ומה הבריות אומרים עליו. וע"ז נאמר גוזל אביו ואמו חבר הוא לאיש משחית דגוזל הקב"ה וכנסת ישראל דהעושר ניתן לו לא עבורו לבדו אלא בשביל הקב"ה וכנסת ישראל וע"כ חבר הוא לאיש משחית לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים ועיין בברכות (דף ל"ה.) וע"כ אמרו דהמעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים והיינו כדבארתי דמסיר העם מעבודת ה' אשר בידו להשיבם ומחלו שם שמים ודו"ק: