בבא מציעא קיג:
Bava Metzia 113b · בבא מציעא · free full Hebrew text
Open in the reader →לָא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין כְּמַלְוֶה
תָּא שְׁמַע אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַעַל חוֹב כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ הֲרֵי בַּעַל חוֹב אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר
תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁבָּא לְמַשְׁכְּנוֹ לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ אֶלָּא עוֹמֵד מִבַּחוּץ וְהַלָּה מוֹצִיא לוֹ מַשְׁכּוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ
וְתַנְיָא אִידַּךְ בַּעַל חוֹב שֶׁבָּא לְמַשְׁכְּנוֹ לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ אֶלָּא עוֹמֵד בַּחוּץ וְהַלָּה נִכְנָס וּמוֹצִיא לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּחוּץ תַּעֲמֹד וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁבָּא לְמַשְׁכְּנוֹ הֲרֵי זֶה נִכְנָס לְבֵיתוֹ וּמְמַשְׁכְּנוֹ
וְלֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ דְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אוֹכֶל נֶפֶשׁ וְנוֹתֵן מִטָּה וּמִטָּה וּמַצָּע לְעָשִׁיר מִטָּה וּמִטָּה וּמַפָּץ לְעָנִי לוֹ אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו
כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּסַדְּרִין לְבַעַל חוֹב כָּךְ מְסַדְּרִין בַּעֲרָכִין כְּלַפֵּי לְיָיא עִיקַּר סִידּוּר בַּעֲרָכִין כְּתִיב אֶלָּא אֵימָא כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּסַדְּרִין בַּעֲרָכִין כָּךְ מְסַדְּרִין בְּבַעַל חוֹב
אָמַר מָר נוֹתֵן מִטָּה וּמִטָּה וּמַצָּע לְעָשִׁיר מִטָּה וּמִטָּה וּמַפָּץ לְעָנִי לְמַאן אִילֵימָא לְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו הָא אָמְרַתְּ לוֹ אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו אֶלָּא אִידֵּי וְאִידֵּי לְדִידֵיהּ
תַּרְתֵּי לְמָה לִי חֲדָא דְּאָכֵיל עֲלַהּ וַחֲדָא דְּזָג עֲלַהּ כְּדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל כֹּל מִילֵּי יָדַעְנָא אָסוּתַיְיהוּ לְבַר מֵהָנֵי תְּלָת מַאן דְּאָכֵיל אֲהִינָא מְרִירָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא מַאן דְּאָסַר מִיתְנָא דְּכִיתָּנָא רַטִּיבָא אַחַרְצֵיהּ וּמַאן דְּאָכֵיל נַהֲמָא וְלָא מְסַגֵּי אַרְבְּעָה גַּרְמִידֵי
תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּסַדְּרִין בַּעֲרָכִין כָּךְ מְסַדְּרִין בְּבַעַל חוֹב אֲמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא זַבּוֹנֵי מְזַבְּנִינַן לֵיהּ סַדּוֹרֵי מְסַדְּרִינַן לֵיהּ וּמִי מְזַבְּנִינַן לֵיהּ וְהָתְנַן מַחְזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה וְאֶת הַמַּחְרֵישָׁה בַּיּוֹם
תַּנָּא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל תַּנָּא קַמֵּיהּ וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל זַבּוֹנֵי מְזַבְּנִינַן לֵיהּ סַדּוֹרֵי מְסַדְּרִינַן לֵיהּ דִּתְנַן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף לְעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחְזִיר אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם מִכָּאן וְאֵילָךְ מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין
וּמִמַּאי דְּכִי קָאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל זַבּוֹנֵי לִגְמָרֵי קָאָמַר דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם [מַ]הְדַּר לֵיהּ בְּעֵינֵיהּ מִכָּאן וְאֵילָךְ מַיהְדַּר לֵיהּ לְמַאי דַּחֲזֵי לֵיהּ וּמְזַבְּנִינַן מַאי דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ
אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אִית לֵיהּ לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַאי סְבָרָא לֵיכָּא מִידֵּי דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ דְּאָמַר אַבָּיֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ כׇּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵן
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דִּתְנַן לֹא אֶת הַלּוּף וְלָא אֶת הַחַרְדָּל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בַּלּוּף מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל לְעוֹרְבִין
רַבִּי שִׁמְעוֹן דִּתְנַן בְּנֵי מְלָכִים סָכִין שֶׁמֶן וֶורֶד עַל גַּבֵּי מַכּוֹתֵיהֶן בְּשַׁבָּת שֶׁכֵּן דַּרְכָּן לָסוּךְ בַּחוֹל רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כׇּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵן
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא דְּתַנְיָא הֲרֵי שֶׁהָיוּ נוֹשִׁין בּוֹ אֶלֶף זוּז וְלָבוּשׁ אִיצְטְלָא בַּת מֵאָה מָנֶה מַפְשִׁיטִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וּמַלְבִּישִׁים אוֹתוֹ אִיצְטְלָא הָרְאוּיָה לוֹ וְתָנָא מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְתָנָא מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא כׇּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִן לְאוֹתָהּ אִיצְטְלָא
וּלְמַאי דִּסְלֵיק אַדַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא דְּיָהֵיב לֵיהּ מַאי דַּחֲזֵי לֵיהּ וּמְזַבְּנִינַן מַאי דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ בִּשְׁלָמָא כַּר וָכֶסֶת חֲזֵי לֵיהּ דְּבֵינֵי בֵּינֵי אֶלָּא מַחְרֵישָׁה לְמַאי חַזְיָא אָמַר רָבָא בַּר רַבָּה מַחְרֵישָׁה דְּכַסְפָּא
מַתְקֵיף לַהּ רַב חַגָּא וְלֵימָא לֵיהּ לָאו עֲלַי קָרְמֵית אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי
Meforshim on this daf
- רש"י על בבא מציעא Rashi on Bava Metzia
לא שליח ב"ד כמלוה - והכי קאמר בחוץ תעמוד אתה והאיש שהוא שליח ב"ד ואשר אתה נושה בו יוציא אליך:
- תוספות על בבא מציעא Tosafos on Bava Metzia
מטה ומטה - בפ' שום היתומים (ערכין דף כג:) לא תני אלא מטה המוצעת משום דמוצעת לא שבקינן ליה אלא אחת כדאמר נמי הכא מטה ומטה ומצע ובפ' אע"פ (כתובות דף סד:) גבי משרה אשתו על ידי שליש בעני שבישראל דלא יהיב לה אלא מטה ומפץ משום דהתם קודם שנשאת לו לא היה לה אלא חדא…
- רשב״א על בבא מציעא Rashba on Bava Metzia
ונותן לו מטה ומטה וכו'. הא דלא חשיב הכא נמי כלי אומנות, תנא הני והוא הדין לכל הנך השנויים בערכין (כג, ב), (ופרק) [ופרט] אלו ואח"כ תנא הנך דרך כלל לקצר, וכדתנא בסיפא כדרך שמסדרין בערכין כך מסדרין בב"ח. והרמב"ם פסק (הל' מלוה ולוה פ"א ה"ז) כמאן דאמר מסדרין…
- חידושי הרי"מ על בבא מציעא Chiddushei HaRim on Bava Metzia
שם ע"ב מתקיף כו' ולימא ליה לאו עלי קרמית כו'. ותמוה כמ"ש תוס' ותירוצם ג"כ אינו מובן דמה חילוק בין אצטלא דק' מנה בין פחות כיון דחזיא ליה לרבי שמעון בן גמליאל. וי"ל דעל השבת עבוט לא קשה כיון דמלוה אין רשאי להשתמש הוי זה נהנה וזה לא חסר מה שמחזיר כר בלילה כו'…
- חידושי רמב"ן על בבא מציעא Chiddushei Ramban on Bava Metzia
גמרא ולא ימשכננו וכו' ונותן מטה ומטה ומצע לעשיר. פי' שאין לו לשליח ב"ד למשכנו כל מה שמניחן לו ב"ד בדין סדור אלא מעכשיו מסדר לו שליח ב"ד ומניחן הראוי לו ומניח מצע לעשיר בשלא הורגל לישן בכר וכסת אבל היו לו כר וכסת ורגיל לישכב בהן מניח לו כר וכסת, וכן פרש"י ז"ל:
- חדושי הלכות על בבא מציעא Chidushei Halachot on Bava Metzia
בד"ה מטה ומטה כו' בעני שבישראל דלא יהיב ליה אלא מטה ומפץ משום דהתם קודם כו' עכ"ל כן הגיה מהרש"ל והוצרכו לומר בעני שבישראל משום דלא תקשי מפץ אמצע בעשיר דהכא מיהו עיקר תירוצם בחדא מטה דקודם שנשאת לו לא היה לה אלא חדא מטה הוא דוחק גדול אמאי פסיק' ליה התם דלא חשה…
- רש"ש על בבא מציעא Rashash on Bava Metzia
גמרא דלמא ה"ק עד ל"י הדר ליה בעיני'. משמע דלת"ק לעולם כן כ"ז שמחזיקן רק למשכון ולא לגוביינא אך לפי מאי דמסיק י"ל דלא מיירי כלל בשיראין ובדכספא ואפי' במשכון לא הדר ליה בעיני' וכת"ק דר"ע ורי"ש לפי' התוס' לקמן בד"ה מהו ע"ש:
- שיטה מקובצת על בבא מציעא Shita Mekubetzet on Bava Metzia
תא שמע אם חבל תחבול שלמת רעך וגו' בשליח בית דין הכתוב מדבר שהוא רשאי לחבול או אינו אלא אפילו בבעל חוב כשהוא אומר לא תבא אל ביתו לעבוט וגו' הרי בעל חוב אמור הא מה אני מקיים אם חבל תחבול בשליח בית דין אבל בעל חוב לא אלמא שליח בית דין מיהא ממשכן. כתבתי זאת…
- תוספות רי"ד על בבא מציעא Tosafot Rid on Bava Metzia
מפשיטין אותה ממנו כו' נרא' לי דהא מתנית' אתי' אף למ"ד אין מסדרין ומשום השבת העבו' תני הכי שגם בהשבת העבוט אינו חייב לאהדורי בעיני' אלא מאי דחזי לי' ומאי דאמרן דעיל ודילמא עד שלשי' יום מהדר לי' בעיני כו' דחית' הות ולא איתוקמא הכי: