בבא בתרא צב:

אִי דְּלֵיכָּא לְאִישְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ לִיעַכַּב תּוֹרָא בְּזוּזֵיהּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי מִן מָרֵי רְשׁוּתָיךְ פָּארֵי אִפְּרַע

לָא צְרִיכָא דְּאִיכָּא לְאִישְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ

רַב אָמַר הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת בָּתַר רוּבָּא אָזְלִינַן וְרוּבָּא לְרִדְיָא זָבְנִי וּשְׁמוּאֵל אָמַר לָךְ כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא בְּאִיסּוּרָא בְּמָמוֹנָא לָא

(סִימָן אִשָּׁה וְעֶבֶד שׁוֹר שְׁוָרִין וּפֵירוֹת)

מֵיתִיבִי הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה וְהִיא אוֹמֶרֶת בְּתוּלָה נִישֵּׂאתִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא אַלְמָנָה נְשָׂאתִיךְ אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצְאָה בְּהִינוּמָא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם

טַעְמָא דְּאִיכָּא עֵדִים הָא לֵיכָּא עֵדִים לָא וְאַמַּאי לֵימָא הַלֵּךְ אַחַר רוֹב הַנָּשִׁים וְרוֹב נָשִׁים בְּתוּלוֹת נִישָּׂאוֹת

אָמַר רָבִינָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר רוֹב נָשִׁים בְּתוּלוֹת נִישָּׂאוֹת וּמִיעוּט אַלְמָנוֹת וְכׇל הַנִּישֵּׂאת בְּתוּלָה יֵשׁ לָהּ קוֹל וְזוֹ הוֹאִיל וְאֵין לָהּ קוֹל אִיתְּרַע לֵהּ רוּבָּא

אִי כׇּל הַנִּישָּׂאוֹת בְּתוּלוֹת יֵשׁ לָהֶן קוֹל כִּי אִיכָּא עֵדִים מַאי הָוֵי מִדְּלֵית לַהּ קוֹל סָהֲדִי שַׁקָּרֵי נִינְהוּ

אֶלָּא רוֹב הַנִּישָּׂאוֹת בְּתוּלוֹת יֵשׁ לָהֶן קוֹל וְזוֹ הוֹאִיל וְאֵין לָהּ קוֹל אִיתְּרַע לֵהּ רוּבָּא

תָּא שְׁמַע הַמּוֹכֵר עֶבֶד לַחֲבֵרוֹ וְנִמְצָא גַּנָּב אוֹ קוּבְיוּסְטוּס הִגִּיעוֹ לִסְטִים מְזוּיָּין אוֹ מוּכְתָּב לַמַּלְכוּת אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ

רֵישָׁא