בבא בתרא צ:
Bava Basra 90b (Bava Batra 90b) · בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →מָנֶה מָאתָן וְאַרְבְּעִין הָווּ אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת שְׁמַע מִינַּהּ מָנֶה שֶׁל קֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה וּשְׁמַע מִינַּהּ מוֹסִיפִין עַל הַמִּדּוֹת וְאֵין מוֹסִיפִין יוֹתֵר מִשְּׁתוּת וּשְׁמַע מִינַּהּ שְׁתוּתָא מִלְּבַר
רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל תַּקֵּין כְּיָילָא בַּר תְּלָתָא קְפִיזֵי אֲמַרוּ לֵיהּ וְהָא אָמַר שְׁמוּאֵל אֵין מוֹסִיפִין עַל הַמִּדּוֹת יוֹתֵר מִשְּׁתוּת אֲמַר לְהוּ אֲנָא כְּיָילָא חַדְתָּא תַּקֵּינִי שַׁדְּרֵיהּ לְפוּמְבְּדִיתָא וְלָא קַבְּלוּהּ שַׁדְּרֵיהּ לְפַאפּוּנְיָא וְקַבְּלוּהּ וְקָרוּ לֵיהּ רוּז פָּפָּא
(סִימָן אוֹצְרֵי פֵירוֹת אֵין אוֹצְרִין וְאֵין מוֹצִיאִין וְאֵין מִשְׂתַּכְּרִין פַּעֲמַיִם בְּבֵיצִים מַתְרִיעִין וְלֹא מוֹצִיאִין)
תָּנוּ רַבָּנַן אוֹצְרֵי פֵירוֹת וּמַלְוֵי בְּרִבִּית וּמַקְטִינֵי אֵיפָה וּמַפְקִיעֵי שְׁעָרִים עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה וּכְתִיב נִשְׁבַּע ה' בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם
אוֹצְרֵי פֵירוֹת כְּגוֹן מַאן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן שַׁבְּתַי אֹצֵר פֵּירוֹת
אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל מְזַבֵּין לְהוּ לְפֵירֵי בְּתַרְעָא חָרְפָא כְּתַרְעָא חָרְפָא שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ מַשְׁהֵי לְפֵירֵי וּמְזַבֵּין לְהוּ בְּתַרְעָא אַפְלָא כְּתַרְעָא חָרְפָא שְׁלַחוּ מִתָּם טָבָא דְּאַבָּא מִדִּבְרָא מַאי טַעְמָא תַּרְעָא דְּרָוַוח רָוַוח
אָמַר רַב עוֹשֶׂה אָדָם אֶת קַבּוֹ אוֹצָר תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אֵין אוֹצְרִין פֵּירוֹת דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִין וּסְלָתוֹת אֲבָל תַּבְלִין כַּמּוֹן וּפִלְפְּלִין מוּתָּר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּלוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק אֲבָל בְּמַכְנִיס מִשֶּׁלּוֹ מוּתָּר
וּמוּתָּר לָאָדָם לֶאֱצוֹר פֵּירוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ שָׁנִים עֶרֶב שְׁבִיעִית וּשְׁבִיעִית וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
וּבִשְׁנֵי בַצּוֹרֶת אֲפִילּוּ קַב חָרוּבִין לֹא יֶאֱצוֹר מִפְּנֵי שֶׁמַּכְנִיס מְאֵרָה בַּשְּׁעָרִים אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא לְפוּגָא שַׁמָּעֵיהּ פּוּק אֱצַר לִי פֵּירֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים עֶרֶב שְׁבִיעִית וּשְׁבִיעִית וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מוֹצִיאִין פֵּירוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא מַתִּיר בַּיַּיִן מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט אֶת הַתִּיפְלָה וּכְשֵׁם שֶׁאֵין מוֹצִיאִין מֵאֶרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ כָּךְ אֵין מוֹצִיאִין מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְסוּרְיָא וְרַבִּי מַתִּיר
Meforshim on this daf
- תוספות על בבא בתרא Tosafos on Bava Basra
כך אין מוציאין לסוריא. פי' הקונטרס משום דקסבר כבוש יחיד לא שמיה כבוש ואע"ג דלמאן דאמר שמיה כבוש מצינו שהחמירו בארץ ישראל יותר מבסוריא כדאמרינן בפ"ק דגיטין (דף ח. ושם) המוכר עבדו לסוריא כמוכר לחוצה לארץ אף על גב דקסבר שמיה כבוש כדמוכח התם מכל מקום נראה לרשב"א…
- בן יהוידע על בבא בתרא Ben Yehoyada on Bava Basra
מָה כְּתִיב אַחֲרָיו, "נִשְׁבַּע הֳ' בִּגְאוֹן יַעֲקֹב: אִם אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל מַעֲשֵׁיהֶם". נראה לי בס"ד בשם יעקב רמוז שני שמות המסוגלים שהם שם פא"י ושם סא"ל שמכוונים בהם בפסוק פּ וֹתֵחַ אֶ ת יָ דֶךָ (תהלים קמה, טז) והם מספר יַעֲקֹב [91+91=182] לכן נשבע…
- חידושי אגדות על בבא בתרא Chidushei Agadot on Bava Basra
אין מוציאין פירות מא"י דברים שיש בהם חיי נפש כגון יין כו'. שמנים סלתות ר"י בן בתירא מתיר ביין מפני כו'. בזה יש ליישב מה שנתקשו המפרשים במרגלים במה הוציאו דבת הארץ שהרי אמרו וגם זבת חלב ודבש וזה פריה ומ"ש וכשם שפירותיה משונים כך כו' הוא דרך דרש אבל לפי שנשתבחה…
- חדושי הלכות על בבא בתרא Chidushei Halachot on Bava Basra
בפרשב"ם בד"ה וש"מ מוסיפין כו' לכל חלק שמונה שקלים ודינר כו' והוי נ"ח סלעים ודינר עכ"ל ולא דק עוד בשליש דינר לכל חלק וק"ל:
- חכמת שלמה על בבא בתרא Chokhmat Shlomo on Bava Basra
גמ' כגון שבתי אוצר פירות כו' נ"ב בפרק יום הכפורים לחושו לה ולא אילחשה ונפק מינה שבתי אוצר פירות ורבי חנינא קרי עליה זורו רשעים מרחם:
- גליון הש"ס על בבא בתרא Gilyon HaShas on Bava Basra
תוס' ד"ה לסוריא כו' או לשון סורסי. בפנינו הגירסא שם פרסי:
- רבינו גרשום על בבא בתרא Rabbeinu Gershom on Bava Basra
תקין כיילא בר ג' קפיזי. שהיתה מחזקת ג' רביעיות דהיינו ג' לוג:
- רש"ש על בבא בתרא Rashash on Bava Basra
ר"ש ד"ה מנה ר"מ הוי. והא קי"ל מנה כ"ה סלעים כו' ולאלמנה מנה. משם אין ראיה אלא דלא הוי ר"מ דא"כ נפיש כתובתה מדבתולה אבל דלא הוי אלא מאה זוז דהם כ"ה סלעים לא מוכח. אולם מדלקמן (קס"ה ב') במשנה זוזין מאה כו' אין לו אלא מנה ומשם (קמ"ה) קדשה בעשרים כו' ע"ש מוכח יפה…
- רשב"ם על בבא בתרא Rashbam on Bava Basra
מנה מאתן וארבעין הוו - בתמיה וכי הוי המנה ששים שקלים דהיינו מאתן וארבעין דינר שהשקל ד' דינר והא קי"ל מנה כ"ה סלעים דהיינו נאה זוזי כדאמרינן (כתובות דף י.) לבתולה מאתים ולאלמנה מנה:
- שיטה מקובצת על בבא בתרא Shita Mekubetzet on Bava Basra
אבוה דשמואל מזבין לפרי בתרעא חרפא. פירוש היה מוכר פירותיו בשעה שמביא אותם משדותיו ולא היה מכניס אותם לאוצר כלל אלא היה מוכרן בלבד בשער החדש שהוא תחלת יציאת השער והוא הנקרא תרעא חרפא ולא היה משהה אותן אצלו כלל. ושמואל בנו היה משהה אותן אצלו עד אחרית הביעור…
- תוספות רי"ד על בבא בתרא Tosafot Rid on Bava Basra
(לז) וש"מ מוסיפין על המדות ואין מוסיפות יותר משתות פי' שהמנה של הדיוט הי' מאה זוזים שהם כ"ה סלעים והוסיפו עליו שתות ועשאוהו של למ"ד סלעים שהן ק"ך זוזים ושל קודש היו כפול ויבוא ס' סלעים אבל מיהו לא שהוסיפו על חשבון השקלים שלעולם המנה אין בו אלא כ"ה סלעי' אלא…
- יד רמה על בבא בתרא Yad Ramah on Bava Basra
קמז. ואסיקנא אלא אמר רב חסדא שמואל קרא אשכח ודרש והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם. מאי קאמר, השקל עשרים גרה עשרים מעין. והא דכתיב עשרים שקלים, הכי קאמר קרא, כלומר יכולין אתם לתקן מטבע חדש שיהא בו עשרים שקלים ומטבע אחד…