בבא בתרא עו:

עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה אוֹ עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר אֶת מְקוֹמָהּ

לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כָּאן בְּסִימְטָא

בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לְהָא בָּתְרָיְיתָא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵימָא סֵיפָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה וְאִי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מִמַּאן אָגַר וְתוּ מְשִׁיכָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מִי קָנְיָא וְהָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מְסִירָה קוֹנָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם מְשִׁיכָה קוֹנָה בְּסִימְטָא וּבְחָצֵר שֶׁהִיא שֶׁל שְׁנֵיהֶם וְהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם

מַאי עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה נָמֵי דְּקָאָמַר וּמַאי עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר אֶת מְקוֹמָהּ דְּקָאָמַר הָכִי קָאָמַר עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְסִימְטָא וְאִם רְשׁוּת בְּעָלִים הִיא לָא קָנָה עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר אֶת מְקוֹמָהּ

לֵימָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי כְּרַבִּי

אָמַר רַב אָשֵׁי אִי דְּאָמַר לֵיהּ לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי הָכִי נָמֵי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּאָמַר לֵיהּ לֵךְ מְשׁוֹךְ וּקְנֵי

מָר סָבַר קְפִידָא וּמָר סָבַר מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ

אָמַר רַב פָּפָּא הַאי מַאן דִּמְזַבֵּין לֵיהּ שְׁטָרָא לְחַבְרֵיהּ צָרִיךְ לְמִיכְתַּב לֵיהּ קְנִי הוּא וְכׇל שִׁעְבּוּדָא דְּבֵיהּ אָמַר רַב אָשֵׁי אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא וַאֲמַרִית לֵיהּ טַעְמָא דִּכְתַב לֵיהּ הָכִי הָא לָא כְּתַב לֵיהּ הָכִי לָא קָנֵי

וְכִי לָצוֹר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ הוּא צָרִיךְ אָמַר לִי אִין לָצוֹר וְלָצוֹר