בבא בתרא קח:

וְעוֹד כְּדִכְתִיב אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ

וְתַנָּא אַיְּידֵי דְּאָתְיָא לֵיהּ מִדְּרָשָׁא חֲבִיבָא לֵיהּ

וּמַאי דְּרָשָׁא דְּתַנְיָא שְׁאֵרוֹ זֶה הָאָב מְלַמֵּד שֶׁהָאָב קוֹדֶם לָאַחִין יָכוֹל יְהֵא קוֹדֶם לַבֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר הַקָּרוֹב קָרוֹב קָרוֹב קוֹדֵם

וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן וּלְהוֹצִיא אֶת הָאָח מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַבֵּן שֶׁכֵּן קָם תַּחַת אָבִיו לִיעִדָה וְלִשְׂדֵה אֲחוּזָּה

אַדְּרַבָּה מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הָאָח שֶׁכֵּן קָם תַּחַת אָחִיו לְיִבּוּם כְּלוּם יֵשׁ יִבּוּם אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בֵּן הָא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּן אֵין יִבּוּם

טַעְמָא דְּאִיכָּא הַאי פִּירְכָא הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא אָח עֲדִיף תִּיפּוֹק לֵיהּ