בת עין רסב

שאלות ותשובות

תשובה בנידון השאלה באשה שהרגישה שנפתח מקורה ובדקה תכף בחלוקה ומצאה כתם גדול ממראה הטהור רק שבתוך הכתם היה כמו נקודה קטנה אדומה נלע"ד שיש להתיר וראיה ברורה לזה מדברי תה"ד בסימן רמ"ו הובא בש"ע סימן ק"צ באשה שהרגישה שנפתח מקורה להוציא דם ובדקה ולא מצאה כלום טמאה והביא התה"ד ראיה לזה מהא דאיתא בגמרא פרק הרואה כתם דף נ"ז ע"ב דפריך אנמצא לאח"ז פטורין מן הקרבן אי דארגשה אמאי פטורין אלמא דסברא דאורייתא היא מדחייבי עלה קרבן וכיון דסברא דאורייתא היא הוה כמו למ"ד וסתות דאורייתא דאפי' בדקה ומצאה טהורה טמאה וכו' עכ"ל תה"ד והנה יש להקשות וכי מאי ראיה היא זו דהתם דם שמצאה על העד תלינן שבא בהרגשה כי אין דרך הדם לבא שלא בהרגשה ולכך חייבין בקרבן ולא מחמת ההרגשה בעצמה רק מחמת שהדם בא בודאי או קרוב לודאי בהרגשה דאי לא אמרת הכי א"כ קשה למאי דמשני לעולם דארגשה ואימא הרגשת שמש הוא כיון דמספקא לן דלמא הרגשת שמש הוא אמאי אותיום חייבין בקרבן דהא בעינן הרגשה דווקא אלא ודאי דהדם מעיד על ההרגשה אבל ההרגשה לחוד מנ"ל דמוציאה דם וראיתי בד"מ סי' קפ"ח הקשה קושיא זו על דברי תה"ד הנ"ל והניח בצ"ע יעו"ש ולפי הנראה דחאה מהלכה ובש"ע לא הגיה כלום אדברי המחבר ונלע"ד דשפיר הוכיח התה"ד דהרגשה לחוד מעיד דאיכה דם דאי לא נימא הכי מאי קא קשיא ליה אשמואל דאמר דבעינן דווקא הרגשה דלמא מיירי דארגשה מקודם וגם אח"כ ולזה לאחר זמן פטורין מן הקרבן דאימר דם אתא בהרגשה שני' ובלא"ה מוכרח לומר כן גם למאי דמתרץ דאימר הרגשת שמש הוא דאמאי פטורין דהא אח"כ וודאי לא הרגישה ודם אינו בא שלא בהרגשה אלא ודאי דהרגישה אח"כ ג"כ או בעד הקינוח נמי שייך הרגשת עד וא"כ נימא דמיירי דהרגישה מקודם ודאי ומ"מ פטורין מקרבן משום דמספקא לן בהרגשה אחרינא אלא ודאי דהרגשה מעיד על דם בודאי וקיימו דברי התה"ד להלכה וכ"ז ברור לע"ד והשתא קשה מאי קא פריך על שמואל דלמא מיירי בראתה מראה טהרה ומראה אדום כנ"ל וא"כ תלינן ליה בשני ראיות ולא ידעינן אם מראה טהור היה בראיה ראשונה והאודם בשניה או להיפוך ולכך פטורין אלא ודאי דאי אפשר לומר הכי דא"כ גם אותיום פטורין דלא תלינן הרגשה במראה אודם ואנן הרגשה בעינן דווקא לאודם והנה בנידון שזכרנו הרוב ככולו הוא ממראה הטהור ותלינן ההרגשה בו וגם הוי ספק ספיקא ספק מעלמא וטהורה אפילו מדרבנן כיון דמצוי הוא פחות מגריס ול"ג ביה רבנן וראיות הח"ד ותשו' מהר"י בג"ש נדחו יעוין בס"ט הלכות נדה ודוק כל זה נראה לי ברור להלכה ולמעשה אחרי אשר יסכימו כבוד ב"ד הצדק ומורי הוראה דפה ק"ק זיטאמיר: תשובה מהרב זללה"ה על היתר עגונה

הנה הספיקות הנופלים בהיתר עגונה זו רבים המה ואבארם

א' חשש שאלה אם אמנם גם בתוכם טלית ותפילין שטלית לא מושלי אינשי לדעת מהרי"ט ז"ל הובא בג"ע קשה הדבר לסמוך על זה לבד וראיתי בתשובות מהאחרונים חולקים ע"ז גם נראה ברור דהוא לא כ"כ אלא בציצית שהולכים כל היום כלו אבל בטליתים שלנו שלובשים רק בשעת תפלה ניחא ליה לאינש למעבד מצוה בממונו

ב יש לספק דלא סמכינן אטביעת עין דעד א' בבגדים רק בצורבא מרבנן כדעת הרמב"ם ז"ל גבי גט מעוגן בב"ש ולדעתי אפשר לומר דגם הרא"ש ז"ל מודה בכאן דבגופו של עדות אחמרו רבנן טפי כדאיתא בבכורות וגדולה מזה כתב הג' בספר מים קדושים בסופו דאפילו סימן מובהק ביותר לא מהני בכאן מחמת האי טעמא ייע"ש ואם אמנם נראה דבסימן מובהק ביותר ל"ח לזה כדאיפסק הלכה קבועה בזה וגם יש ראיה מהגמרא דמקשה מחמור בסימני אוכף ומקושר בארנקי כו' ומה מקשה דלמא שאני הכא דמחמרינן טפי דבעינן פרצוף פנים עם החוטם ולא סגי בפדחת לחוד כדאיתא בבכורות אלא וודאי דוה רק בעינן הכרה