בת עין רסא

הנ"ל לתיבת מ"י ונעשה מי"ם ולזה רמזו הנ"ל במתק לשונם בחג נדוני"ן על המים היינו שהקב"ה רוצה להשרות שכינתו בתוך כאו"א שיהיה בבחי' מי"ם הנ"ל ועד דן אותם כתחלה אם הם ראוים לכך לבחי' מי"ם הנ"ל כי זה הוא בחי' קדושין שהקב"ה מקדש את ישראל להיות לו לעם ואמרו רז"ל אסור לאדם לקדש את האשה עד שיראנה לכן צריך הקב"ה כביכול להסתכל ולראות את ישראל אם המה שלימים במדותיהם כמשל המלך שרוצה לקדש אשה הוא בודק תחלה במדותיה אם יש לה בחי' אהבה שתאהב אותו וגם אם יש לה בחי' גבורה שתירא מפניו גם אם יש לה תפחוית שהיא שלימה במדותיה שלא תהיה כעסנית ביותר ולא רחמנית ביותר אלא ממוצע וגם אם יש לה בחי' ניצוח היינו בחי' אמיתית שלא תרצה להיות תמיד מנצח את המלך שאם בא יבא אח"כ איש אחד וידבר על לבה שתשנא את המלך שתהיה יכול לעמוד על דעתה ולא תתפתה לאחר וכן בכל שאר מדותיה שתהיה שלימה וזהו בחג נדוני"ן על המים שהקדוש ברוך הוא רואה ודן את האדם לראות אם מדותיהם כנ"ל והאשה נקנית בג' דרכים בכסף ובשטר ובביאה וכן קידש הקב"ה את הצדיקים בכל הג' דרכים ביציאת מצרים נתן להם כסף הרבה ורכוש גדול ובמעמד ה"ס נתן להם שטר היינו התורה הק' ובגמר בנין בהמ"ק בהשראת שכינתו בתוכינו הינו בביאה יה"ר שנזכה לבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן: חסלת ספר דברים ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה